בעקבות חשיפת "גלובס" מתחילת החודש כי הממשלה ביטלה בחשאי, כסעיף נחבא במסגרת חוק ההסדרים וללא כול דיון ציבורי, את חובת השירות הצבאי לתלמידי ישיבות מגיל 22 - הוגשה היום (ד') לבג"ץ עתירה נגד חוקיותה של ההחלטה.
העותרים, עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון והפורום לשוויון, מבקשים מבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה ההחלטה המאפשרת לכל בחור ישיבה החל מגיל 22 לעשות שירות אזרחי במשך שנה במקום שירות צבאי, ושוללת משר הביטחון את האפשרות לגייס את המתאימים מבניהם לצה"ל.
עוד דורשים העותרים מבג"ץ כי יוציא צו ביניים שימנע את כניסת ההחלטה לתוקף כמתוכנן ב-1.9.2010.
באמצעות עו"ד יהושע שופמן טוענים העותרים כי "ההחלטה בממשלה התקבלה תוך הפרה חמורה של כל כללי היסוד של המשפט המינהלי המסדירים את הדרך החוקית לקבלת החלטות", ולכן "קשה לכנותה 'החלטת ממשלה'".
במסגרת העתירה מעמידים העותרים למבחן משפטי את הליך אישור התוכנית הכלכלית, שבאמצעותו מאושרות מדי שנה עשרות החלטות מינהליות. לדברי העותרים, הליך זה חמור בהרבה מחוק ההסדרים, שגם עליו מתח בג"ץ ביקורת. זאת, משום שההחלטות התקבלו כחלק מחבילה ללא דיון מהותי, והיוו החלטות סופיות שאין אחריהן הליכי אישור נוספים.
לדברי העותרים, ההחלטה נבלעה בתוך מאות דפי התוכנית הכלכלית והתקבלה בחשאי, במסגרת חבילת ההחלטות הקרויה "המדיניות הכלכלית לשנים 2012-2011".
בעתירתם מעלים העותרים 4 טיעונים מרכזיים שבגינם צריכה ההחלטה להתבטל.
לפי הטיעון הראשון, ההחלטה התקבלה בהליך בלתי חוקי, ולכן דינה להיפסל. לדברי העותרים, ההחלטה נדונה והתקבלה יחד עם יותר מ-100 הצעות אחרות, ביניהן הצעות העוסקות בהגברת הפיקוח בענף הספנות, מתן מרשם על-ידי רוקח ומערכת ליווי האסירים.
על-פי הטיעון המרכזי השני, ההחלטה סותרת את חוק טל, שהתכוון להעניק לשר הביטחון את שיקול-הדעת האם לגייס תלמיד ישיבה המעוניין להפסיק את לימודיו או לאפשר לו לעשות שירות אזרחי. לדברי העותרים, אם הממשלה מבקשת לבטל את שיקול-הדעת הזה - עליה לעשות כן במסגרת חקיקה ראשית.
טיעון נוסף שמעלים העותרים נגד ההחלטה הוא שהיא עומדת בסתירה לפסק דין של בג"ץ משנת 1997 - הלכת רובינשטיין. בהלכה זו, כותבים העותרים, קבע בג"ץ כי לשר הביטחון אין סמכות להעניק דחיית שירות גורפת לכל תלמידי הישיבות, והורה כי להחלטה כה מהותית חיוני חוק של הכנסת.
הטיעון המרכזי האחרון שעולה בעתירה הוא כי החלטת הממשלה פוגעת שלא כדין בזכות החוקתית לשוויון.
מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בעקבות העתירה כי "רק לעיתים רחוקות מקבלת הממשלה החלטה שהיא כל-כך בלתי חוקית מכל-כך הרבה היבטים". לדבריו, "ההחלטה רומסת ברגל גסה את הרוב הציוני הנושא בנטל, ובתוכו את רוב בוחריה של הממשלה הזאת, הגאה בהיותה ממשלה לאומית".
עם זאת, רגב ציין כי יש גם צד חיובי לעובדה שהעתירה תאפשר לבג"ץ לבחון את ההליך הבלתי תקין של קבלת עשרות החלטות מינהליות במסגרת התוכנית הכלכלית. "ייתכן כי מעז יצא מתוק, ויוגבל אחד ההליכים הבעייתיים ביותר בדמוקרטיה הישראלית", אמר רגב.
יו"ר הפורום לשוויון בנטל, מירי בראון, אמרה כי "החלטת הממשלה, שהתקבלה בחדרי-חדרים ללא דיון ציבורי וללא תום-לב, עומדת בניגוד לערכי הדמוקרטיה ומזכירה משטרים אפלים. מקבלי ההחלטות אטמו ליבם לגודל השבר בציבור הנושא בנטל השירות הצבאי, והעדיפו שיקולי תועלת קצרי-טווח", אמרה.
לדברי עו"ד שופמן, "אין להעלות את הדעת הליך קבלת החלטות שבו רשות ציבורית אוספת עשרות רבות של נושאים שונים ומגוונים הנתונים לסמכותה לפי חוק, ובמקום לשקול כל נושא ונושא לגופו - מסגלת לה מנהג להחליט על כל ה'חבילה' ביחד, לחיוב או לשלילה".
שופמן מציין כי "לא ניתנה לשרים אפשרות להפריד, למשל, בין עמדתם לגבי תוכנית ויסקונסין או רפורמה בענף הסלולר - לבין עמדתם לגבי שינוי זה ביישום חוק דחיית שירות". לדבריו, "מקרה זה הוא דוגמה קיצונית להחלטה המתקבלת ללא שהיתה למשתתפים בקבלתה הזדמנות נאותה לקבל החלטה ראויה וסבירה".
על-פי חוק טל, כל בחור ישיבה או אברך (תלמיד ישיבה נשוי) שהגיע לגיל 22 יכול לצאת לשנת "הכרעה" - שנת הסתגלות לחיים האזרחיים. במהלך השנה הוא יכול לעשות שירות צבאי, או אזרחי מקוצר, או לחזור לישיבה. לדרישת הצבא, נמסרה לו זכות הווטו על ההחלטה מי יכול לעשות שירות אזרחי. עד כה קבעו כללי הצבא כי נשוי פלוס ילד יוכל לעשות שירות אזרחי מגיל 22, ואילו נשוי בלי ילדים, או רווק, נדרש לעשות צבא עד גיל 26.
החלטת הממשלה על ביטול חובת השירות הצבאי לבחורי הישיבות מגיל 22 נחשפה ב"גלובס" לפני כשבועיים. באופן פורמלי, ההחלטה אינה כרוכה בשינוי חוק טל, כיוון שלשר הביטחון יש סמכות לתת את הפטור בכל שלב. עם זאת, ההחלטה מרוקנת את החוק מתוכן, מכיוון שהוא התבסס על איזונים עדינים שמטרתם למנוע פסילתו בבג"ץ.
החלטת הממשלה מפרה את אותם איזונים, ובנוסף - כפי שנטען בעתירה שהוגשה היום - נראה כי השר אינו יכול לבצע שינוי מדיניות מרחיקי לכת כל-כך ללא חקיקה מסודרת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
