ביה"ד המשמעתי: אין לשלם שכר למתמחה באמצעות לקוח

בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב גזר על עורך דין עונש של נזיפה, לאחר שהורשע בעבירות של אי-תשלום שכר למתמחה וקבלת שכר-טרחה שלא בכסף. זאת, לאחר שמתמחה שהעסיק, ושעבד במקביל (בהיתר) במועדון הכושר "פיור" השייך ללקוח של המשרד, קיבל את שכרו גם בעבור ההתמחות מאותו לקוח. מנגד לא גבה עורך הדין תשלום מהלקוח עבור השירותים המשפטיים - כך ששכר המתמחה היווה למעשה תשלום בעבור אותם שירותים.

מדובר בעורך דין תל-אביבי, בעל ותק של 18 שנים, שהורשע בעקבות הודאתו בעבירות שיוחסו לו. לטענתו, הסדר העסקת המתמחה נעשה לטובת המתמחה על מנת שזכויותיו כעובד יישמרו כאשר החברה בה עבד (מועדוני הכושר) תימכר, והוא אף דאג שהמתמחה יקבל את מלוא שכרו. מאחר שכך, טען, אין במעשיו משום פגיעה אתית או פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.

דייני בית הדין המשמעתי, עוה"ד גרופמן ירון, פלג דביר ושטסמן גלעד, דחו את טענותיו של עורך הדין וציינו כי "שומה על עורך דין לקיים אחר מצוות החוק בכל הנוגע להעסקת עובדים... עורך דין שאינו עושה כן פוגע בכבוד המקצוע. אי-תשלום שכר מינימום כמתחייב על-פי דין למתמחה של עורך הדין היא התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין".

כן נקבע כי העובדה שעורך הדין קיבל את שכרו מהלקוח בדרך עקיפה, באמצעות תשלום שכרו של המתמחה - אסורה לפי כללי האתיקה. "על עורך דין לקבל את שכר-טרחתו בכסף בלבד. מדובר בעסקת חליפין אותה אוסר הכלל (כלל 9(א) לכללי האתיקה, א' ל"ו)".

אחריות לטעות

עם זאת, עורך הדין זוכה מעבירות של ניגוד עניינים, להן טען המתלונן כנגדו, שסבר כי עורך הדין העמיד את עצמו בניגוד עניינים כאשר דאג ששכר-טרחתו ישולם בקשר עם שכרו של המתמחה על עבודתו בחדר הכושר. בית הדין דחה טענות אלה וקבע כי אין בהסדר עסקת החליפין "מצב דברים מעליו מתנוסס דגל ניגוד העניינים", המחייב הרשעה.

בשולי הדברים התייחסו הדיינים לטענה של עורך הדין כי טעה בשיקול-הדעת, אך לא כל טעות הופכת לעבירה אתית. "גם אם טעה הנאשם בפרשנותם או הבנתם של דיני העבודה וכללי האתיקה - אין הדבר יכול להוות כמובן טעם לפטור אותו מאחריות", קבעו הדיינים.