גליקמן משלם על טעויות של אחרים

להיות המיועד למנכ"ל פרטנר וברגע האחרון לא לקחת את התפקיד - זה פספוס ענק לאיש ראוי

כנראה שגם לבעל השליטה בפרטנר יש עקומת למידה. העובדה שאילן בן-דב בעל השליטה בפרטנר, ואלי גליקמן, המנכ"ל המיועד, שפרש היום, החליטו שלא לממש את ייעודו של גליקמו לתפקיד המנכ"ל, לא מעוררת הערכה ולא מוסיפה כבוד לפרטנר. אבל מצד שני, אם בעלים ודירקטוריון מקבלים החלטה כזו, הם מכירים בכך שלמרות שגליקמן איש מצוין בכל קנה מידה, במצב שבו נמצאת פרטנר ושוק הסלולר, כנראה שאין תחליף לידע ולניסיון של דמות כמו יעקב גלברד שיישב על כס המנכ"ל.

היום, שנה לאחר שהשלים את עסקת פרטנר, ניתן לומר שבן דב השלים למעשה את ההשתלטות המוחלטת על החברה. העזיבה הצפויה של המנכ"ל דוד אבנר שאמור היה לקפוץ לתפקיד סגן היו"ר היא חלק מהעניין. אבנר לא יכול להישאר בפרטנר משום שהוא וגלברד לא יכולים לעבוד יחד. גלברד מכיר ומבין אסטרטגיה ולכן אין סכוי שהוא ואבנר יישבו ביחד. אבנר כמנכ"ל לא אהב (בלשון המעטה) את התוכנית של בן דב למנות את גלברד לתפקיד סגן יו"ר פעיל, אז איך אפשר לצפות שגלברד יסכים שאבנר יישאר כסגן יו"ר ויעסוק בנושאים שהם בתחום אחריותו של מנכ"ל?

מלכתחילה כל הרעיון הזה של להשאיר את אבנר כאחראי על הרגולציה, על הפיתוח העסקי, האסטרטגיה ועל הטכנולוגיה, הפכו את הנוכחות של גליקמן לכמעט מיותרת. היום מסתבר שזו פשוט בדיחה. המבנה הקיים הפך את גליקמן למעין סמנכ"ל אחראי על נושאים שאבנר ובן דב לא ספחו לעצמם. זה לא היה סביר מבחינתו של גליקמן להישאר בסיטואציה הזו.
מעל הכל, חבל שגליקמן נפגע. להיות מיועד לתפקיד מנכ"ל פרטנר וברגע האחרון לא לקחת את התפקיד בגלל נסיבות פרסונליות זה פספוס ענק לאיש ראוי כמוהו.

ובעניין גלברד: אין ספק שמדובר באחד המנהלים הרציניים ביותר במשק. לניסיון ולידע שלו בתחום התקשורת אין אח ורע. היכולת שלו להניע תהליכים ולממש אסטרטגיה גדולה מאד. העובדה שהוא כבר צלח הפחתה בתעריפי הקישוריות כאשר כיהן כמנכ"ל פלאפון, והתמודד עם השלכותיה, ברת ערך רב לפרטנר. אך עקב האכילס של גלברד הוא חוסר הסובלנות שלו לרגולציה (ובסוגריים נוסיף שהוא לא מנסה בגילו להתחבב על איש והוא לא יודע להסתחבק).

עם שר התקשורת הקודם, אריאל אטיאס, הוא נכנס לעימות חזיתי סביב הרגולציה שהוטלה על בזק. הוא הביא בהחלטה מודעת למשבר חמור ביחסים שבין בזק לרגולטור והתעמת בצורה חסרת תקדים על כל החלטה. גלברד העריך שהמשבר שיצר יוביל ליחסים טובים יותר ולרגולציה קלה יותר על בזק, אבל בסופו של דבר לא הספיק להישאר כדי לרפא. אחרי פרשת העזיבה שלו את בזק ואחרי פרשת תפרון שאותה עזב בטונים צורמים, גלברד זקוק להכרה המחודשת כמנכ"ל מוביל במשק. זה לא עניין של כסף, את זה הוא כבר עשה והרבה. הוא צריך שהקהילה העסקית תכיר בו שוב כאחד מבניה היקרים.