"הישרדות" כמשל

התוכנית גורמת לנו להרהר לא מעט על האופי האנושי ולתהות האם "יצר האדם רע מנעוריו"

גמר "הישרדות", ב' 21:00, ערוץ 10

עונה נוספת של "הישרדות" תינעל הערב (ב') בגמר בכרמיאל. אני לא רוצה חלילה להעליב את מי מתושבי העיר הצפונית הזאת, שהמיקום שלה, בסמוך לבית המטבחיים של משפחת דבאח בדיר אל-אסעד, גורם לי לחלוף לידה מדי פעם ולציין לעצמי בפליאה עד כמה גדלה והתפתחה, אבל בהשוואה לגמרים קודמים של "הישרדות" - בהיכל הספורט ביד-אליהו או באמפיתיאטרון קיסריה - הרי שהמעבר לכרמיאל מלמד משהו על מידת הפופולריות של התוכנית.

באופן אישי, כצופה, אני מודה שאני קצת מצטער: אני מחבב מאוד את "הישרדות" וחושב שדווקא האינטליגנציה שנדרשת מהצופים כדי ליהנות ממנה (כן, אני יודע שאינטליגנציה וריאליטי נשמעים כמעט היפכא-מסתברא, אבל מיד נגיע לזה) היתה בעוכריה ודירדרה אותה - מרום מעמדה בטבלת הרייטינג של העונה הראשונה ל"אפטר-פארטי" של פסטיבל המחולות בכרמיאל.

לא רק הרייטינג נסוג

מדוע אני סבור כי "הישרדות" היא רב-שכבתית מכפי שנגלה לעין מצפייה מקרית? מפני שיש לה רבדים שונים שבהם כמעט כל צופה יכול למצוא את עצמו. אפשר להתפעל מאחוריה של מרינה קבישר (גם בגזרה הזאת, למרבה הצער, מתברר שלא רק הרייטינג נסוג מאז העונה הראשונה), או מהריבועים בבטן וחיוך מיליון הדולר של טל אנגלנדר (או נועם טור או גיא גיאור) - מאחר שמרבית המשתתפים בתוכנית מלוהקים מסוכנות דוגמנים, הרי שהחוויה היא קודם כל אסתטית: רוב המשתתפים נראים לא רע בבגד-ים.

הרובד השני הוא המתח הגלום בכל תוכנית ריאליטי - מי יודח ומי ישרוד, מי יישבר ומי יגרוף את הפרס.

שני הרבדים הללו היו בעוכרי "הישרדות": סדרות כמו "האח הגדול" מצליחות לייצר הזדהות עם המתחרים ומתח יותר ממנה, סדרות כמו "וייפ אאוט" (ששודרה הקיץ ב-yes) מספקות משימות שמסתיימות בסיפוק מהיר לצופים, ואנשים שנראים טוב בבגדי-ים או אפילו בלבוש מחייב מעט יותר יש לנו כמעט בכל תוכנית.

נותרנו אפוא עם הרובד האחרון, לטעמי המהנה ביותר ב"הישרדות": התוכנית גורמת לך להרהר לא מעט על האופי האנושי ולתהות שוב ושוב האם כל אדם נולד כשהוא "טאבולה ראסה" - או שמא, ככתוב, "יצר האדם רע מנעוריו".

שימו לב לזוכים הקודמים וראו כמה הם תואמים למציאות חיינו: נעמה קסרי למשל (שמדגימה טוב מכל את עוצמת העיר המארחת כרמיאל: מי שיצליח בה - יוכל לעבור למרכז!) שרדה רק בזכות קשריה עם דן מנו הנכלולי, אבל משהגיעה לגמר היא מצאה את עצמה כמעין מועמדת של פשרה - וזכתה במרב הקולות.

כמו שלושת הקופים

הדוגמה ההפוכה היא אריק אלפר, מתמודד שעורר בעיקר אנטגוניזם, אבל ידע לשלוף, ברגע הנכון, סיפור אישי נוגע ללב - שהפך את ההצבעה עבורו ללגיטימית. כמה פעמים ראיתם "אריקים" שכאלה בצמרת?

ועוד לא אמרנו מילה על הדינמיקה של האנדרדוגים, לא רק בתוכנית אלא גם בחיים כמו עידן או אביגיל, דינמיקה שמקס "שפקס" איבחן היטב (באינטליגנציה האכזרית האופיינית לו) במשימת השייקים המגעילים, או על אסטרטגיית ה"יורים ובוכים" של מתמודדת כמו ליעד (שהודחה בשבוע שעבר), מי שנותנת לאחרים לעשות עבורה את העבודה השחורה ומתנהגת כמו אותם שלושה קופים מפורסמים, עד שתובעים ממנה לקבל אחריות קולקטיבית גם על מה שנעשה בשמה.

"הישרדות", לפיכך, גדולה מסך מרכיביה. רק חבל שמה שבעיניי נחשב ליתרון - נתפס כנראה כחיסרון עבור רוב הצופים.

גמר "הישרדות אולסטארס" הערב עלול להיות גם אקורד הסיום שלה.