רקוויאם לקבוצות הרכישה

בזמן שהציבור הרחב בעיקר התלבט, לבנקים היה הכי קל להתאהב בבאזז קבוצות הרכישה. בעוד יזמות הנדל"ן למגורים נחשבה תמיד, ועוד יותר מאז פרוץ משבר האשראי העולמי, לאחד התחומים המסוכנים ביותר במערכת הבנקאות, צץ לו לפתע בשנתיים האחרון פתרון קסם ששינה בבת אחת את חישובי הסיכון שראו הבנקים.

רק תארו לעצמכם ש-300 מכורים לקפה, שגם מבטיחים לקנות לפחות כוס קפה אחת ביום, מבקשים לפתוח בית קפה משלהם. במקום יזם אמיץ אחד, שמחליט לפתוח בית קפה ותולה חסדו בלקוחות שיגיעו, כן או לא, הצליח שוק המגורים הישראלי להמציא מודל סגור, עם 100% לקוחות רשומים מראש, שפיזר את הסיכון על פני מאות רוכשים.

זו הסיבה לכך שאפילו על כתפיו הצרות של בנק קטן כמו אגוד לא חששו להעמיס חוב של יותר ממיליארד שקל לתת-ענף בנדל"ן. חיים פרויליכמן, היום מנכ"ל בנק אגוד ופעם מנכ"ל בנק טפחות, הבין שהפעם, להבדיל מבקשת האשראי של יזמים רגילים שהווילה המפוארת שלהם כבר משועבדת לבנק אחר בגלל פרויקט קודם והמרצדס השחורה והנוצצת שלהם בכלל נרכשה בליסינג, הוא מקבל התחייבות ממאות ישראלים "רגילים", שמתחילים להעביר אוטומטית שליש ממשכורתם - בהיי-טק, בתעשייה וכד' - לבנק שלו.

עד שבא המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. חזקיהו - היחיד שהסתכל על ענף הבנקאות מלמעלה - ראה שיותר מדי חברי קבוצות התאהבו במודל ההתעשרות המהיר והם הפכו ליזמים קטנים שמדלגים מקבוצה לקבוצה, על חשבון המינוף הנדיב שהם מקבלים מהבנקים.

בחצי השנה האחרונה, התברר, כבר לא היה מדובר במאות חברי קבוצה שמחפשים דירה זולה לעצמם, אלא בעיקר במשקיעים שביקשו לעשות סיבוב מהיר. חזקיהו הבין שאולי לא מדובר בסיכון יזמי רגיל, אבל בטח לא מדובר בסיכון הנמוך שכרוך במתן משכנתא.

לכן, לאחר שחזקיהו שם קץ לחגיגה והורה להתייחס לחברי הקבוצות מה-1 ביולי כאילו הם יזמים לכל דבר, התמונה המצטיירת מדו"חות הבנקים לרבעון השני היא הסיפור החם של אתמול.

רקוויאם מכובד לתופעה דועכת, שחוזרת כעת לפרופורציות סבירות (לא לפני שמנסה לעשות סיבוב על בנייני המשרדים).

נסו למצוא מחר פרסומים לקבוצות רכישה חדשות, תופעה שרק אתמול כיכבה ופרנסה את כל כלי התקשורת.