מצחצח הנעליים לא השקיע בגז

זה רק משום שאיש כבר לא מחזיק במקצוע. קריאה אחרונה להחזיר את הסקטור לגבולו

"כשמצחצח הנעליים שואל אותך איזה מניות כדאי לקנות, זהו סימן למכור את תיק ההשקעות שלך", גורסת האמרה המפורסמת שנטבעה בימי המשבר הגדול של 1929, ומיוחסת ככל הידוע לג'וזף קנדי, אביו של מי שהפך לימים לנשיא ארה"ב.

בישראל של שנת 2010 מצחצחי נעליים אינם מושקעים במניות הנפט והגז מסיבה אחת בלבד: הם אינם קיימים עוד. לעומתם עמך ישראל, כך נראה, נמצאים עמוק בפנים, שותפים במה שהתחיל אשתקד כחגיגה עליזה של עליות עקב תגלית הגז בקידוח תמר, נמשך לאחרונה בהוללות ספקולטיבית המנותקת מכל היגיון כלכלי, וקיבל בשבוע האחרון תפנית מבהילה: ירידות חדות שגרמו למחיקה של מיליארדי שקלים משווי מניות החיפושים.

אם ב-2009 עוד אפשר היה להצדיק את גל העליות בשותפויות הגז והנפט בתגלית תמר, או בהבטחה שטומן בחובו מבנה לוויתן הסמוך, הרי שבחודשים האחרונים נסחפו לגל העליות גם שותפויות חיפושים בוסריות ללא פעילות ממשית, ואפילו חברות קיקיוניות שרק הודיעו על מו"מ לרכישת חלקים ברישיונות חיפושים. בדרך הושלכו לכל הרוחות פרמטרים כלכליים, ונשכחו הסטטיסטיקות המקובלות אודות שעורי ההצלחה בענף.

למרות שפעם אחר פעם התרענו כאן על התפתחותה של "בועת גז" באחד העם, קל להבין מדוע התפתו כה רבים לסכן את כספם במניות הסקטור הזה. בין מציאות כלכלית לא פשוטה לריבית אפסית על פיקדונות בבנקים, הציעו המניות הללו תשואה דמיונית של עשרות ומאות אחוזים בשנה, ולעיתים אפילו ביום.

החלום על התעשרות קלה באמצעות השקעה חסרת סיכון לכאורה, קרץ לרבים. וכמו בכל משחק פירמידה קלאסי, חלק מהמשקיעים (מטבע הדברים, אלה שנכנסו ראשונים) גם הגשימו את החלום. עבור אחרים, שנכנסו להשקעה במניות הגז והנפט בימים האחרונים, החלום הזה הופך כעת לסיוט.

השבוע האחרון, עם מה שנראה כשימוש במידע מוקדם ערב דיווחים לבורסה אודות עסקאות ברישיונות חיפושים, החלטת משרד האנרגיה להקפיא עסקאות אלה (טוב שסוף-סוף נמצא המבוגר האחראי), והתפוצצות הפרשה המציגה מעורבות של גורמים המשתייכים לעולם התחתון בשותפות רציו - עשוי להפוך ל"קו פרשת המים".

אם כך אכן יקרה, אולי תחזור ההשקעה במניות הנפט והגז הקטנות למה שהיא אמורה להיות: מנת חלקם של ספקולנטים היודעים כי לצד הסיכוי להרוויח בגדול, קיים גם הסיכון להפסד כל כספי ההשקעה.

זה יעלה למי שמושקע בהן כיום בכאב ראש (וכיס) לא קטן, אבל גם הם צריכים לדעת שלליל הוללות פרוע יש מחיר. קוראים לזה הנגאובר.