הגיע הזמן למשאלי עם

הנסיבות המדיניות והלאומיות האחרונות במסגרת המשא-ומתן עם הפלסטינים מעלות שוב את סוגיית משאל העם ככלי וכמכשיר פוליטי וציבורי שבעזרתו ניתן להגיע להכרעות בנושאים ששנויים במחלוקת מהותית.

אחד הדברים היפים, הטובים והראויים לחיקוי במערכת הפוליטית בארה"ב הוא משאלי העם.

בכל מערכת בחירות מוצעים ומוצגים נושאים מקומיים שונים לפני הבוחר, והוא מחווה דעתו עליהם. כך למשל בהוואי הצביעו על העלאת מסים מסוימים ב-2%, כשהכסף שוריין לפיתוח גנים ושטחים ציבוריים.

בארה"ב משאלי עם אינם עוסקים בנושאים לאומיים. קרוב לוודאי כי סוגיות המלחמות בעיראק ובאפגניסטן לא היו מגיעות למשאל עם לאומי. אולם אצלנו כן יש מקום לשקול קיום משאלי עם במישור הלאומי, ככלי מרכזי, ואולי יחיד, שיסייע להגיע להכרעות הרות גורל. כנראה, אין דרך אחרת.

המודל בארה"ב

מודל משאלי עם בארה"ב מוגבל לנושאים שבאמת מעניינים את האזרח הקטן ויכולים להשפיע על חיי היומיום שלו. בשל החשש כי מספר הנושאים שיוצגו יהיה רב מדי, נקבעו כללים המגבילים את היכולת להעלות נושאים למשאל עם. למשל, במקומות שונים המושל/ראש העיר/ראש המועצה יכולים להעלות נושאים רק לאחר השגת רוב במועצה שלהם. להצעות שאינן מגיעות מהגוף המושל בפועל, יש צורך במספר נכבד - שנע מ-1% עד 10% מכלל בעלי זכות הבחירה באזור הנדון - של חתימות המבקשות את הנושא.

כך מובטח כי הנושאים המועלים למשאל עם יהיו בעלי עניין וחשיבות לציבור הבוחרים. בקליפורניה, למשל, הועלו להצבעה יותר מ-100 נושאים בחלק מהמקומות. במקרה כזה לא כל אחד מצביע על כל נושא, אבל מי שמעוניין בנושא הנדון, לחיוב או שלילה - מביע את דעתו.

לגוף המושל יש יתרון ביכולת להעלות נושאים, ובכך לזכות בתמיכה ציבורית, אבל לעיתים קרובות מועברים חוקים ותקנות אשר משקפים את דעת הציבור ולא את דעת הממשל, או נושאים שלא הגיעו עדיין לדיון במועצה המקומית או נתקעו בסחבת.

אז על מה מצביעים? המגוון נע בתחום רחב. מסים תמיד מככבים, אבל גם דברים פשוטים עולים למשאל, כמו יצירת מדרחוב או הקצאת יותר מקומות חניה לנכים בחניונים. לעתים אלו דברים גדולים יותר כמו מגבלות על עישון, לעיתים אף עולות הצעות הצהרתיות.

במדינת מרילנד, לדוגמה, הצביעו התושבים לפני מספר שנים, בעניין ההפלות. נקבע, כי אם יבוטל חוק ההפלות הפדראלי, הפלות יהיו חוקיות. אך החוק הלאומי לא בוטל, והתקנה נשארה הצהרתית בספרים. חלק מהנושאים זוכים לתשומת לב רבה, כמו כל הקשור בסמים או בזכויות האוכלוסייה ההומו-לסבית. מאות אלפי חוקים בארה"ב נקבעים על-ידי האזרחים, ובכך יש יכולת לאזרח הקטן להשפיע ולהשתתף במערכת הדמוקרטית.

ואצלנו? בינתיים כלום

ומה אצלנו? בינתיים כלום. המערכת הפוליטית והציבורית בישראל משותקת למעשה. נדרשים בדחיפות רפורמה ושינויים כלשהם בשיטת הממשל וביחסי הדרג הנבחר והביורוקרטיה.

אין צורך להחליף את שיטת הממשל, ולבצע משאלים לכל נושא ועניין, אבל עובדה היא כי משאלי עם מאפשרים לציבור הרחב להשתתף בתהליך הדמוקרטי ובמישרין להחזיר חלק מהאמון ומהרצון למעורבות פוליטית-חברתית.

בארה"ב זה קורה בנושאים מקומיים שוטפים, אצלנו יש לאמץ זאת לצורך הכרעות לאומית הרות גורל בנושאים שבהם ההנהגה הפוליטית מתקשה, לא יכולה, או לא רוצה, להחליט, להוביל ולהנהיג.

* הכותב הוא מנכ"ל תאגיד המים ת.מ.ר. בעבר כיהן כמנהל ועדת הנשיא לבחינת מבנה הממשל בישראל