בעקבות עתירת בר-און: הכנסת תנמק את חוקתיות התקציב הדו-שנתי

בג"ץ הורה לכנסת ולפרקליטות לנמק בתוך חודשיים מדוע התיקון לחוק יסוד: תקציב המדינה, שהתקבל בכנסת בחודש יוני האחרון ללא רוב של 61 חברי כנסת, לא יבוטל

הפרקליטות והכנסת ינמקו בבג"ץ מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד: משק המדינה, שאיפשר לממשלה להגיש לאישור הכנסת תקציב דו-שנתי - כך הורה הבוקר (ב') בג"ץ, שהחליט להוציא צו על-תנאי נגד הממשלה והכנסת בעתירתם של ח"כ רוני בר-און ומפלגת קדימה שהוגשה לפני כ-3 חודשים.

על-פי ההחלטה, הכנסת והפרקליטות ינמקו בתוך חודשיים מדוע התיקון לחוק יסוד: תקציב המדינה, שהתקבל בכנסת בחודש יוני האחרון והמאפשר הגשת תקציב דו-שנתי, לא יבוטל; ומדוע לא ייקבע כי הכנסת פעלה בחוסר סמכות כשאישרה את התיקון לחוק היסוד באמצעות חוק רגיל, ולא ברוב של 61 חברי כנסת בכל הקריאות.

"עולות כאן שאלות משפטיות הראויות לבירור", אמרו השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית בדיון שהתקיים הבוקר בעתירה.

אף שלא הוצא צו-ביניים בעתירה, שימנע מהממשלה להניח בשבוע הבא את התקציב על שולחן הכנסת, הובהר בדיון בבג"ץ כי המשך הליכי החקיקה עומדים תחת האיום כי לאחר חידוש הדיון בעתירה, בעוד כ-3 חודשים, יתבטל בדיעבד החוק המאפשר לממשלה הגשת תקציב דו-שנתי.

בר-און וקדימה עתרו לפני כ-3 חודשים, באמצעות עוה"ד איל רוזובסקי ואלי בורשטיין, נגד התקציב הדו-שנתי בשל שורה של טענות במישור החוקתי.

לטענתם, אין אפשרות לתקן חוק יסוד באמצעות חקיקה רגילה, אלא באמצעות חוק יסוד אחר בלבד. בנוסף, לדבריהם הגשת תקציב דו-שנתי פוגעת באיזון הדמוקרטי, שלפיו על הכנסת לאשר אחת לשנה את הצעת התקציב של הממשלה, אחרת הכנסת מתפזרת. בהגשת תקציב דו-שנתי עוקפת למעשה הממשלה את הוראות חוק יסוד: הכנסת בעניין זה.

המחלקה המשפטית של הכנסת דווקא הסכימה, בתגובתה לבג"ץ, כי בהגשת תקציב דו-שנתי יש "קשיים לא מבוטלים בכל הנוגע לפגיעה בפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה ובמאזן הכוחות בין הכנסת לממשלה". ואולם לדעתה, אין בדברים עילה להתערבות בג"ץ בחקיקת חוק היסוד. העובדה שמדובר בהוראת שעה לא הופכת אותה, לשיטת הכנסת, לחוק רגיל או לחוק נחות.

בכל מקרה, טענה עו"ד רוקסנה שרמן-למדן מהכנסת, במצב החוקתי הקיים בישראל, חוק יסוד "משטרי", שאיננו עוסק בזכויות אדם, אינו יכול לפגוע בסמכות הכנסת לחוקק כרצונה, אלא ככל שיש בו הוראת שיריון הקיימת בחלק מחוקי היסוד.

הגישה הזו, אגב, שונה מזו שהובעה בפסיקת העליון, ולפיה פסקת ההגבלה הקיימת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק תקפה גם ביחס לכל חוקי היסוד האחרים, המשטרתיים. עם זאת, לא ברור כמה משופטי העליון המכהנים כיום תומכים בגישה זו.

"המקום היחיד בספר החוקים הכולל סנקציה בלתי מתפשרת כמו פיזור הכנסת הוא באי-אישור תקציב המדינה", אמר ח"כ בר-און לאחר החלטת בג"ץ הבוקר. "המחוקק אומר לכנסת - לא מילאת את תפקידך, לכי הביתה. התקציב הדו-שנתי פוגע במרקם העדין של יחסי הכנסת והממשלה, מאחר שתקציב היא התוכנית החברתית-כלכלית וגם המדינית-ביטחונית של הממשלה, אלה הכספים, המקורות וההכרעות בדבר סדרי עדיפויות. אין דבר חשוב מזה לבג"ץ להתערב בו". (בג"ץ 4908/10).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988