מפעלי ים המלח מתנגדים לתוכניות לשיקום מפגעי הבולענים

התוכניות מתנות את פיתוח ים המלח בשיקומו בכיר בחברה: "היינו נכונים ליותר מדי פשרות, ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר" ■ בתוך חודש: מפלס ים המלח ירד ב-16 ס"מ

ימים קשים עוברים על מפעלי ים המלח: בעוד האוצר בוחן את פרשת התמלוגים המופחתים שנגבים מכי"ל על כריית מחצבי מדינה ופועל לביטול הטבות המס המופלגות שהיא מקבלת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, ראשי החברה מוצאים את עצמם בחזית נוספת - שתי תוכניות לשיקום ולפיתוח ים המלח וסביבתו.

שתי התוכניות מכירות באחריות של החברה שבשליטת משפחת עופר, לחלק ממצבו המידרדר של ים המלח, וקוראות לה לפתוח את ארנק המזומנים ולנסות לשקם את מה שנחרב במשך עשרות שנים של כריית מחצבים. אולם מפעלי ים המלח מסתייגים מהתוכניות, וגם משרד הפנים מפעיל את הביורוקרטיה היעילה שלו ומעכב את קידומן.

מבחינת הארגונים הירוקים, הפתרון הסביר והזמין ביותר לבעיות ים המלח הוא תמ"א 13, תוכנית מתאר שעברה לפני כ-7 חודשים את אישור הוועדה לנושאי תכנון עקרוניים (ולנת"ע). חברי הוועדה עיינו במסמך מדיניות מפורט שכתבו אנשי מינהל התכנון של משרד הפנים, הסוקר את מצבו של ים המלח ומציע מגוון פעולות למזעור הנזק העתידי ולשיקום מפגעי העבר. המסמך כורך את המשך הפיתוח בים המלח, בייחוד את הפיתוח התעשייתי, בשיקום מפגעי העבר.

נציג מפעלי ים המלח בדיון, טובי שור טען כי התניית הפיתוח התעשייתי בשיקום מפגעי העבר "בלתי מעשית ואינה עומדת בשום מבחן". אלא שחברי ולנת"ע שמעו את ההתנגדות ובחרו להמשיך הלאה, תוך המלצה להעביר את מסמך המדיניות המושקע של מינהל התכנון לאישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

עלייה מבהילה במפלס

כאן נכנסת הביורוקרטיה הישראלית לתמונה: לפחות פעמיים ב-7 החודשים האחרונים המועצה הארצית היתה אמורה להתכנס לדיון במסמך, אך זה נדחה פעם אחר פעם בהתראה של שעות.

במענה לשאלת "גלובס" מסר משרד הפנים כי השר אלי ישי מבקש לקיים דיון מטה נרחב בהשתתפות נציגי התעשייה; האוצר; מינהל התכנון; וגופים נוספים, ורק לאחריו, הוא יועבר - אם בכלל - להמשך דיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

הסחבת המשונה סביב מסמך המדיניות נמשכת, כשברקע תוכנית אחרת המכונה תת"ל 35. בתחילה נציגי מפעלי ים המלח תמכו בה בהתלהבות, אך באחרונה מצאו סיבה להסתייג גם ממנה - היא אוסרת על מפעלי ים המלח להגביה במטר נוסף את סוללות העפר שמקיפות את בריכת האידוי, המסומנת כבריכה מספר 5 והמשמשת לכריית אשלג. איסור זה יעמוד בעינו עד שיימצא פתרון קבע לעלייה התמידית והמבהילה במפלס בריכת האידוי.

עליית המפלס נגרמת משקיעת מלח אל קרקעית הבריכה והצטברותו בה, מה שמעלה את מפלס המים באופן שמאיים על הצפת אזור המלונות בסביבה. סעיף אחר בתת"ל 35, שמוציא את קצפם של אנשי מפעלי ים המלח, קורא לחברה לשאת חלק בהוצאות האדירות של גירוד המלח מקרקעית בריכת האידוי. עם השלמת התהליך, נפח הבריכות יגדל וסכנת ההצפה של בתי המלון בסביבה תידחה בשנים ספורות.

העלות המוערכת של עבודות כאלה, כפי שאמרו גורמים המקורבים לנושא, נאמדת בכ-300 מיליון שקל. הכסף יועבר ברובו מהמדינה, שתישא בכ-60% מן ההוצאה. בדיונים סגורים בנושא אמרו בכירים בהנהלת מפעלי ים המלח כי התניה זו לא מתחשבת בצרכים הטבעיים לפיתוח התעשייה באזור; כי אישור התוכנית עם שני הסעיפים הנוספים משמעו "התאבדות" ושיבוש מהותי של תוכניות הפיתוח התעשייתי באזור. באחד הדיונים נשמע בכיר במפעלי ים המלח אומר: "היינו יותר מדי נכונים לפשרות, ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר".

כמו בפרשת התמלוגים

מפעלי ים המלח, כמו בפרשת התמלוגים והסערה הפנימית שמתחוללת בה בשל החרגתה מהחוק לעידוד השקעות הון, שותקת גם בעניין הזה. בעלי עניין מצביעים על מה שהם מכנים "עיוות". לטענתם, גופים בעלי אג'נדה סביבתית נשמעים יותר ויותר בדיוני התכנון: "הם קיצוניים. הם רואים את הכל דרך פריזמה צרה, ולצערי יש אנשים שמקשיבים להם", אמר אחד המקורבים לנושא.

אחד הגופים הירוקים שמוביל חלק ניכר מהמהלכים נגד מפעלי ים המלח היא עמותת אדם טבע ודין. מנהלת המחלקה המשפטית שלה, עו"ד נעמה אלעד: "מפעלי ים המלח מסבים נזקים סביבתיים כבדי משקל כתוצאה מפעילות תעשייתית. המפעלים אחראים לירידה במפלס ים המלח, מה שגורם להיווצרות בולענים ועוד. לא ברור מדוע שר הפנים לא מקדם את אישור מסמך המדיניות של תמ"א 13 במועצה הארצית, שקובע הוראות חשובות בנוגע להקטנת טביעת הרגל הסביבתית של התעשייה, ומחייב את מפעלי ים המלח לשקם את נזקי העבר. האינטרס הציבורי מחייב כי מסמך המדיניות יאושר ללא דיחוי במועצה הארצית, כדי שמוסדות התכנון של המדינה יוכפפו לעקרונות חשובים אלו".

בתוך חודש: מפלס ים המלח ירד ב-16 ס"מ

נתונים עדכניים של משמר המפלס - גוף סביבתי שפועל למען שימור ים המלח וערכי הטבע שבו - ממחישים את מצבו החמור: במהלך חודש ספטמבר האחרון נרשמה ירידה של 16 סנטימטר במפלס. על-פי הנתונים, המפלס החדש עומד כיום על 423.83- מגובה פני הים.

בחודש אוגוסט נמדדה ירידה של 14 ס"מ במפלס ים המלח, ולאורך השנה האחרונה חלה ירידה של כמעט מטר במפלס האגם. בעשור האחרון, חלה ירידה של כעשרה מטרים במפלס ים המלח.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988