בכיר באוצר: "המגזר הציבורי לא השתנה מאז מערכוני הגשש"

"הגשנו להסתדרות רשימה של 10 שינויים שישפרו את המגזר הציבורי, וביקשנו מהם שיבחרו אפילו בסעיף אחד בלבד, אבל בהסתדרות דחו את הכל ודרשו לדבר על זה רק לאחר שייחתם הסכם על תוספות שכר", כך טוען היום (ב') בכיר במשרד האוצר בשיחה עם "גלובס". לדברי הבכיר, פגישת המו"מ שהתקיימה אתמול הסתיימה ללא כל התקדמות, אולם השבוע תתקיים פגישה נוספת.

באוצר ביקשו למשל ליצור לראשונה קשר בין גובה השכר של העובדים לחוות הדעת של מנהליהם - העובדים יתומרצו על פי ביצועים וכך השירות לציבור ישתפר. האוצר גם ביקש לקבוע במסגרת ההסכם תוספת שכר דיפרנציאלית - כך שעובדים חזקים כמו עובדי הנמלים יקבלו תוספת מתונה, ואילו עובדים סוציאליים למשל יקבלו יותר.

בהסתדרות, לעומת זאת, דורשים קודם לקבוע את גובה התוספת הכוללת באחוזים, ורק לאחר חתימת ההסכם לחלק את הכסף על פי החלטת האיגודים. "למיטב ידיעתי, לאחר הסכם השכר הקודם רק יו"ר הסתדרות המעו"ף חילק את הכסף באופן דיפרנציאלי, ברשויות המקומיות", כך טוען הגורם באוצר.

באוצר עוד ביקשו מההסתדרות שחתימה על הסכם השכר תבטיח שקט תעשייתי מוחלט במגזר הציבורי. זאת בניגוד לנורמה המקובלת כיום, שבה גם אחרי חתימת ההסכם ישנם איגודים רבים שדורשים ומקבלים תוספות שכר נוספות.

"אחרי שחתמנו על ההסכם הקודם נאלצנו להוסיף עוד 4.5% לעובדי משרד הביטחון, יותר מ-2% לעובדי הביטוח הלאומי, וכך גם לגבי עובדי שירות התעסוקה. לא יכול להיות שעל כל שינוי קטן, כמו הטמעה של מערכת מחשוב חדשה, המדינה תיאלץ לשלם לעובדים עוד כסף. ביקשנו להפסיק את זה וההסתדרות בינתיים מסרבת", אומר אותו בכיר. לדבריו, בדיוק מהסיבה הזאת המנהלים הבכירים במגזר הציבורי פונים להפרטה ולחברות כוח אדם - הם יודעים שלא יצליחו להזיז שום דבר מבלי שזה יעלה להם בהרבה רעש וכסף.

"המגזר הציבורי לא השתנה מאז המערכון של הגשש החיוור, שדיבר על עובדי הבנקים", מתלוצץ הבכיר. "עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, הרבה יותר גמיש במגזר הפרטי כי הוא יודע שבלי גמישות לא יהיה לעובדים עבודה, אבל במגזר הציבורי הוא דורש רק לקבל. אנחנו מצדנו יכולים להתגמש עם תוספות השכר באמצעות הלוואות גישור ודרכים אחרות, אבל אם לא תהיה גמישות מצד ההסתדרות בקשר לדרישות שלנו, אז נסתפק כמו תמיד בתוספת שכר רגילה שתשקף את כוח התמרון של כל אחד מהצדדים", הוא מוסיף.

לדבריו, לא מן הנמנע כי ההתרחשויות האחרונות במפלגת העבודה סביב האפשרות להדחת היו"ר אהוד ברק, משפיעות על עופר עיני ועלולות להוביל אותו למסלול התנגשות במגזר הציבורי, מתוך אינטרס פוליטי לכאורה. "אני לא תמים", הוא אומר על כך. "אם עיני רוצה להשבית את המשק כדי להוכיח שהוא יכול לנצח, נקווה שתהיה מולו ממשלה נחושה", הוא מוסיף.

גם המדינה אשמה

בכיר לשעבר באוצר, שעמו שוחחנו היום, טוען כי לא רק ההסתדרות אשמה בכך שבכל פעם מחדש נחתם במגזר הציבורי הסכם שכולל רק תוספות שכר ללא רפורמות. "גם המדינה בעצמה לא יודעת מה היא רוצה, היא מדברת בסיסמאות", הוא אומר. "המדינה מדברת על גמישות ניהולית וכל מיני משפטים יפים כאלה, אבל בסוף מסכמים רק על הקמת ועדה. צריך לסגור עסקת חבילה כמו ברפורמת אופק חדש בבתי הספר היסודיים, ולהיות מוכן לכך שיש לזה עלות של מיליארדים", הוא מסביר.

אותו בכיר מציין כי עופר עיני הוא עדיין בגדר "המבוגר האחראי", אבל מבקר את התנגדותו לתוספות שכר שקליות. "כשאתה נותן תוספת שכר שקלית, העובד החלש מרוויח ממנה הרבה יותר מהעובד בנמלים, שכיום נהנה מתוספת באחוזים. זו הדרך היחידה לצמצום פערים, אבל אף אחד לא יאמץ אותה כי היא מוסרית מדי".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, תוקף גם את ההסתדרות וגם את האוצר: "ההסתדרות לא נתנה כתף להעלאת שכר המינימום, ועכשיו היא שוב מחמיצה הזדמנות לצמצם את הפערים כשהיא דורשת תוספת שכר אחידה לכלל עובדי המגזר. גם האוצר אשם שהוא לא מתעקש ללכת בכיוון אחר, ולראייה בזמן שעובדי המגזר הציבורי יקבלו בסוף את התוספות שלהם, האוצר עדיין מתנגד להסכם שאמור להעלות את השכר של עובדי הניקיון".

תגובת ההסתדרות טרם התקבלה.

בין השינויים שלהם סירבה ההסתדרות:

1. קשר ישיר בין חוות הדעת של המנהלים לשכר העובדים.

2. העובדים לא ידרשו תוספות שכר בגין כל שינוי מינורי בעבודתם.

3. תואר שני לא יהווה עילה לקידום מהיר, במיוחד בדרגות השכר.

4. עובדים חלשים יקבלו תוספות גבוהות מעובדים חזקים במסגרת ההסכם.

5. תקופת הזמניות של עובדים חדשים תוארך.