יוצר "אל תפיל את המיליון": "יש משתתפים שהקהל רוצה שיפסידו"

דיוויד פלין, יוצר הגירסה המקורית לשעשועון "אל תפיל את המיליון" שעולה הערב בערוץ 2, מספר ל"גלובס" על היחס החם שמפתחים המתמודדים עם ערימת הכסף המונחת לפניהם

בדרך-כלל, כשאנו הולכים לבנק, עולות בראשנו בעיקר מחשבות על עומק המינוס ותשלום המשכנתא. המצב שונה לחלוטין כשמדובר באחד מבכירי ענקית הטלוויזיה אנדמול. בפעם האחרונה שדיוויד פלין נכנס לסניף הקרוב לביתו שבבריטניה, ילד הביקור את אחד משעשועוני הטלוויזיה המצליחים ביותר בתקופה האחרונה, "אל תפיל את המיליון", שגירסתו העברית צפויה לעלות הערב (ד') על-ידי זכיינית ערוץ 2 קשת.

"הייתי צריך להוציא כסף מהבנק כדי לשלם מקדמה למשהו", מספר פלין, מנהל התוכן באנדמול בריטניה, בראיון ל"גלובס". "זו היתה פעם נדירה שממש החזקתי סכום כסף גדול ביד, ופתאום חשבתי שתמיד יש בשעשועונים כסף, אבל מעולם בעצם לא מחזיקים אותו באופן מוחשי, לא רואים אותו".

מיד אחרי אותו ביקור בבנק בנובמבר האחרון, חש פלין מהר אל חדר הקריאייטיב של אנדמול, שהביאה לעולם גם את "האח הגדול". "חשבנו מיד על צ'אנל 4 (ערוץ טלוויזיה בריטי ציבורי בחלקו, ל"א), שלא עשה עד עכשיו שעשועונים. חשבנו שזה צריך להיות משהו חדשני, וחשבנו שהם מספיק נועזים כדי להעלות את זה", הוא מספר.

את השעשועון בבריטניה מנחה דווינה מקול, שכמו ארז טל בגירסה של קשת מגישה גם את "האח הגדול" ואף הנחתה את הגירסה הבריטית ל"הכספת".

הפורמט של התוכנית די פשוט. עם פתיחתה מקבל זוג, המתמודד יחד, מיליון שקל בשטרות. מעכשיו הוא יכול רק להפסיד אותו. בכל שלב הוא נשאל שאלות טריוויה, ועליו להחליט כמה מהסכום שהוא מחזיק הוא יכול לסכן. הוא מניח באופן מוחשי את הסכום על דלת קטנה שליד התשובה הנכונה, ואם יטעה - תיפתח הדלת תחת הכסף, והוא ייבלע ויופסד.

"חתכנו קרטונים ושיחקנו על 100 פאונד במטבעות", מספר פלין את תהליך הפיצ'ינג למנכ"ל צ'אנל 4. "זה היה חובבני לגמרי, והדבר המדהים הוא שרק כשאתה משחק אתה פתאום מבין את זה. בגלל שעשינו את זה עם כסף אמיתי, ראית שלמנכ"ל באמת היה אכפת, הוא התחיל להתעצבן ולהתרגש. הדילמה איך לחלק את הכסף יוצרת משהו רגשי, וזה הופך את זה לאפקטיבי".

לדבריו, בפיתוח הפורמט היה ברור מיד שיש כאן חטא לנוסחה היצירתית הבסיסית של פיתוח שעשועון. "עד היום חשבו שזה לא יעבוד, יש תפיסה אצלנו שזה לא יעבוד עם כסף שיורד", הוא אומר, "אבל ההבדל הגדול כאן הוא שככל שאתה מתקרב לשאלה האחרונה - אתה מתקרב לכסף, ואתה יוצר קשר רגשי איתו. למרות שהוא יורד, הוא בעל ערך עבורך, וזה מה שחשוב".

"מיליון פאונד דרופ" בשמה המקורי הפכה מיד ללהיט בבריטניה וכבשה את טבלאות הרייטינג. מדובר בעידן מוצלח מאוד לשעשועונים. המשבר הכלכלי והחיפוש אחר פורמטים טלוויזיוניים פשוטים וזולים החזירו את פריחת הז'אנר. הפורמט של אנדמול, שהספיק להימכר גם לרוסיה, יוון ולארה"ב, לקח חלק פעיל בהחייאת החיבה לחידוני הטריוויה.

החשש היה שדווקא בימים אלה תהיה בעיה ערכית עם הצורך לראות כסף נופל. "בהחלט חששתי מזה", הוא אומר, "אבל קבוצות המיקוד הראו שכל פעם שהכסף נופל - הקהל אוהב את זה יותר".

צפייה בשעשועון מראה כי גם כאן יש שימוש באפקטים של מתח ודרמה כמו שהיו במשך השנים. כאן, הם מתחדדים, והפטנט הוא פשוט - לוקחים מרכיבים מעולם הריאליטי, בנו החורג של השעשועון, ומלבישים אותם על החידון הקלאסי.

"לכסף המוחשי היה כוח על מתמודדים שלא ראינו קודם לכן. התגובות, הלחץ - שם זה התחיל. המחשבה הפשוטה של מה קורה כשמחזיקים כסף אמיתי, ואז הדלתות נפתחות ולוקחות את הכסף. ההלם הזה תמיד מעניין".

ההחלטה ללכת על זוג מתמודדים נועדה גם היא לתת תחושה שאנחנו נכנסים לבית של המתמודדים ולמערכת היחסים שלהם. בכל שלב בדרך יש ויכוחים וריבים, והצופה אמור לקבל חשיפה שאין בכל שעשועון. המעורבות הרגשית גדלה.

מתמודדים מזן חדש

גם תהליך הליהוק היה שונה בבריטניה. "בנינו עמוד בפייסבוק, עשינו שימוש בטוויטר ויצרנו עמוד מעריצים. וגילינו אנשים מזן אחר, אנשים שבדרך-כלל באים לתוכניות ריאליטי. אנשים צעירים יותר, שאכפת לך מהם. הם לא יפחדו מהבעה אישית, קופצים אחד על שני, נופלים על הרצפה, קוראים לקהל. זה משנה את הכול, זה מאוד פיזי".

בגלל אופן הליהוק ואופי "הריאליטי" של התוכנית, הקהל בבית אמור לפתח רגש מיוחד כלפי המתמודדים. לדברי פלין, יש משתתפים שהקהל בבית פשוט רוצה שהם יפסידו.

- עד כמה קושי השאלות משפיע על החיבור והצלחת השעשועון?

"זו עוד סיבה שהתוכנית פופולרית", הוא אומר. "השאלות הן על פניו קלות, כמו למשל איזה מבין הבניינים המסוימים ברחבי העולם הכי גבוה. לכל אחד כביכול יש דעה שבתחילה נראית נכונה. אבל אז אנשים מתחילים לדון בזה, ואז מתברר לך שאתה צריך לחלק את הכסף ולהמר על פחות. הספק בכל שאלה גדל ככל שהמשחק מתקדם".

- אתה מכיר את הטלוויזיה בישראל?

"אני די מכיר. יש פורמטים גדולים יחסית שבאים מישראל בהתחשב בגודל שלה. היה לנו ב-BBC את 'הבועה' (פורמט ששודר בעבר בערוץ 10, ל"א), שזה רעיון מעניין ומסוג הדברים שאנשים יצירתיים מחפשים. אני יודע שגם בהולנד ובארה"ב, ישראל היא מהמדינות שיש בהן עניין, והיא נחשבת למדינה חדשנית בתחום. יש תחושה שהקהל הישראלי מאוד מתקדם בצפייה בטלוויזיה. רציתי לבוא לראות את הפיילוט של קשת, אבל נאלצתי להסתפק בקשר בטלפון. אנחנו מאוד מרוצים ממה שיצא, וכך גם קשת".

הטוויסט הישראלי: גם הצופים יוכלו לשחק

בקשת החליטו להגדיל את מעורבות הצופים בשעשועון שישודר בימים רביעי ושישי בערב. ישראל היא המדינה היחידה לה נמכר הפורמט, אשר יתווסף אליו חלק ובו מעורבות קהל הצופים בבית.

התוכנית עצמה תוקלט מראש, אולם בכל זמן שהיא תשודר, יוכלו הצופים לשחק באתר mako באופן סימולטני.

אל אולפן חדר המצב שנבנה יזרמו הנתונים על כמות הצופים שלוקחים חלק במשחק, והמצטיינים שבהם יזכו לשיחת טלפון ויוכלו לשחק בשידור חי. עם סיום התוכנית המוקלטת תהיה "פריצה" חיה מחדר המצב, ויחל משחק על 100 אלף שקל, במתכונת דומה לזו של המשחק המרכזי. בבריטניה, אגב, הרגולטור אינו מאפשר משחק דומה.

אל ארז טל, שינחה את התוכנית, תצטרף ימית סול - סייד קיק שלא קיים בפורמט המקורי. התוספת, שפותחה בהתייעצות עם אנדמול, היא למעשה פורמט של קשת. כמו בבריטניה, פעילות הליהוק לתוכנית נעשית דרך mako.