מיכאל צ'רנוי תובע 250 מיליון דולר: "הוחתמתי במירמה על שטר חוב"

בית המשפט המחוזי בת"א נעתר שלשום (א') לבקשת האוליגרך, מיכאל צ'רנוי, להמציא אל מחוץ לתחום המדינה את כתב התביעה בסך 250 מיליון דולר, שהגיש בשבוע שעבר, נגד אלכסנדר גליקלד, איש עסקים ישראלי השוהה בקנדה. לטענת צ'רנוי גליקלד מסרב להחזיר לו מיליוני דולרים שהוא חייב לו, ובמקביל מנסה להוציא ממנו, על יסוד שטר חוב מזויף, עליו החתים אותו, כספים שאינם מגיעים לו.

בכתב התביעה, שהוגש על-ידי עוה"ד ירון קוסטליץ, יואב סגל ויבגני טרספוב ממשרד ד"ר י' וינרוט ושות', נטען כי גליקלד ביצע מעשים חמורים של מירמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף. לטענת צ'רנוי, בשנים 1998-1996 הוא הלווה לגליקלד 250 מיליון דולר, לשם קידום מיזם עסקי עתיר ממדים, שיזם גליקלד ואמור היה להיבנות ברוסיה. לדבריו, לאחר שחלף הזמן וגליקלד לא פרע את ההלוואה שנתן לו, הוא ביקש ממנו לחתום על שטר חוב לטובתו, ובאוקטובר 2003 חתמו השניים בווינה על שטר חוב, בו הושארו מקומות ריקים לצד "המלווה" ו"הלווה", שאותם התכוונו למלא מאוחר יותר עם הפרטים המדויקים - אדם או תאגיד.

לפי כתב התביעה, באוגוסט 2004 נדהם צ'רנוי לגלות, שגליקלד רימה אותו, כשגרם לו לחתום על שטר החוב במקום המיועד לחתימת הלווה, וכי לאחר החתימה על השטר, גליקלד זייף את השטר, כשכתב את שמו של צ'רנוי בגוף השטר כ"לווה", ואת שמו שלו כ"מלווה" של 270 מיליון דולר.

סגירת התיק

ביולי 2005 הגישה הנוטריונית, ששימשה כעורכת-דינו של גליקלד בישראל, תלונה במשטרה נגד גליקלד, בחשד לזיוף שטר החוב וקבלת דבר במירמה מצ'רנוי. הנוטריונית מסרה למשטרה כי גילתה ששימשה ככלי שרת בידי גליקלד, במטרה לרמות את צ'רנוי.

בכתב התביעה מצוין כי באוגוסט אשתקד הודיעה פרקליטות המדינה לצ'רנוי על סגירת התיק בשל "חוסר עניין לציבור", ולא בשל היעדרן של ראיות מספיקות נגד גליקלד. צ'רנוי הגיש ערר, אך טרם התקבלה החלטת פרקליט המדינה.

צו הצהרתי

יצוין כי הסכסוך בין צ'רנוי לגליקלד בנוגע לאמיתות של שטר החוב נמשך כבר שנים רבות. כבר ב-2005 הגיש גליקלד למחוזי בת"א בקשה לקבל צו הצהרתי שצ'רנוי חייב לו 270 מיליון דולר מכוח שטר החוב.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי היא הוגשה בדרך של בקשה לצו הצהרתי רק כדי לחסוך בתשלום אגרה של 7 מיליון שקל.

גליקלד עירער על ההחלטה, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את קביעת המחוזי - הוא קבע כי על גליקלד להגיש תביעה רגילה או פנייה ללשכת ההוצל"פ במקום לבקש סעד הצהרתי. (ת"א 14795-10-10).