הערכות: לא נשקפת סכנת קיצוץ לערבויות ארה"ב לישראל

משלחת אמריקנית תגיע בשבוע הבא לירושלים למפגש שנתי הקבוע כדי לקבוע האם ישראל עומדת בפרמטרים הכלכליים ■ הערבויות עומדות לפקוע ב-2011 וישראל תבקש להאריכן לעוד חמש שנים

משלחת כלכלית מארה"ב, בראשות צ'רלס קולינס, עוזר שר האוצר למימון בינלאומי, ופקיד בכיר מהסטייט דיפרטמנט, תגיע בשבוע הבא לישראל, למפגש שנתי קבוע מראש כדי לקבוע האם ישראל עומדת בפרמטרים הכלכליים שנקבעו כתנאים למתן הערבויות. המפגש נערך במסגרת הפורום הידוע בראשי התיבות באנגלית JEDG.

גורמים ישראליים בארה"ב אמרו אתמול (ג') כי הדיון צפוי להתמקד בסוגיות כלכליות טהורות וכי בירושלים אין כל חשש שהמשלחת האמריקנית תנצל את ההזדמנות ל"מחטף פוליטי" כדי להודיע על החלטה של ממשל אובמה לקצץ בערבויות. הדברים נאמרו בתגובה על פרסומים בישראל כאילו יש חשש באוצר שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, יחליט לקצץ מיליארד דולר מהערבויות כדי להניע את ישראל להתגמש בסוגיית ההתנחלויות.

החשש הזה נסמך, במידה רבה, על התבטאות של ג'ורג' מיטשל, הנציג המיוחד של הממשל לתהליך השלום, בראיון בטלווזיה הציבורית בארה"ב בתחילת השנה: "לפי החוק האמריקני, ארה"ב יכולה להסיר את תמיכתה בערבויות להלוואות לישראל. הנשיא ג'ורג' בוש עשה זאת". זמן קצר לאחר מכן, אמר דובר הסטייט דיפרטמנט: "מיטשל לא אותת על שום תהליך ספציפי. הוא פשוט נשאל שאלה בהקשר היסטורי: האם עומדים לרשותה של ארה"ב מקלות (כדי ללחוץ על ישראל, ר.ד.) אני חושב שהוא אמר, שזהו (נשק הערבויות) צעד שארה"ב נקטה בעבר".

כזכור, קיבלה ישראל ערבויות להלוואות בגובה תשעה מיליארד דולר לאחר מלחמת עיראק השניה, אך בשלב מאוחר יותר קבע הממשל, כי עלויות הפעילות הישראלית בשטחים יקוזזו מסכום הערבויות. מיליארד דולר קוזזו כנגד הבניה בגדה ועתה עומדים לרשות ישראל 3.148 מיליארד דולר, בכפוף לניכויים הקבועים בחוק של כספים שהוציאה ממשלת ישראל מעבר לקו הירוק. לפי הנוהל עד עתה, הקיצוץ בערבויות יושם בפועל כאשר ישראל השתמשה בפועל בערבויות. אך מאז 2004 לא נזקקה להן ישראל והן משמשות "חגורת ביטחון" בלבד, כדברי מקור ישראלי.

לדברי הגורמים הישראליים, הסכם הערבויות עומד לפקוע בסוף השנה הבאה וישראל החליטה לנצל את המפגש בירושלים כדי להודיע על כוונתה לבקש להאריך את הסכם הערבויות לעוד חמש שנים, עד 2016.

"אולי לא נשתמש בהן גם בעתיד, אך טוב שהן קיימות", אמר ל"גלובס" גורם כלכלי ישראלי בכיר. "ברוד שואו'ס של ישראל, משקיעים אוהבים לשמוע שאמריקה מתייצבת מאחורי ישראל גם אם הערבויות אינן מיושמות בפועל".

המבחן האמיתי יהיה אפוא ב-2011, במפגש הבא של JEDG, כאשר וושינגטון תצטרך להחליט האם להאריך את הסכם הערבויות כבקשת ישראל. לפי הערכות של גורמים ישראליים ושל אנליסטים בוושינגטון, ההסתברות לקיצוץ, או לסירוב להאריך את ההסכם, היא קטנה ביותר. עכשיו, כמה שבועות לפני הבחירות לקונגרס, בוודאי לא יקרה דבר. בסוף 2011, המירוץ לנשיאות כבר ייכנס להילוך גבוה, וקשה להניח שאובמה יהיה מעונייין להיכנס לעימות עם הקהיליה היהודית בארה"ב בתגופה רגישה כזו. גם אם ינסה לעשות זאת, אין ספק שהקונגרס יעמוד בפרץ.

המקורות ציינו, כי מיד לאחר התבטאות מיטשל לגבי האפשרות של קיצוץ בערבויות, הודיע הסנטור ג'ו ליברמן, כי מהלך כזה לא יעבור בקונגרס. גם הסנטור ג'ון מקיין הביע אז התנגדות לקיצוץ.