"ברור שמקרה כמו זיוף המניות באורליין יכול לחזור"

בעקבות פרשת זיוף המניות באורליין מ-2006 בוצעו מספר שינויי חקיקה, אולם מנהלת יחידת הסליקה בבורסה הודתה בביהמ"ש: "התיקונים די קוסמטיים, זה דבר שלא ניתן לבדוק"

בתחילת 2006 הוכה שוק ההון בתדהמה, לאחר שרשות ניירות ערך עצרה את יוחנן שגיב נציה, בעל השליטה ומנכ"ל חברת אורליין, בחשד שהוציא לפועל מזימה חסרת תקדים: זיוף מניות ומכירתן לציבור המשקיעים במיליוני שקלים, תוך ניצול פרצות בנהלי הבורסה.

בבורסה הפיקו מאז לקחים מהמקרה וביצעו מספר שינויים בחוקי העזר ובתהליכי הבקרה, אולם עדויות שנמסרו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת משפטם של נציה ונאשמים נוספים בתיק, מלמדות כי מקרה דומה עלול להתרחש שוב ולפגוע קשות במשקיעים.

אחת מן העדויות הללו, המפורטות בהרחבה במגזין G של "גלובס" שיפורסם מחר (ה'), היא של ענת בלום, מנהלת יחידת הסליקה במסלקת הבורסה. בלום סיפרה בבית המשפט על השינויים שבוצעו בעבודת הבורסה, אולם הודתה כי בשורה התחתונה "בעצם גיבשנו תיקונים די קוסמטיים בחוקי העזר... בבסיס לא שינינו הוראות... אם מסתכלים על הבסיס, אין שום דבר חדש בתהליך".

כשנשאלה על-ידי התובעת האם מקרה כמו אורליין יכול לחזור על עצמו, השיבה בלום: "ברור... אני חושבת שדבר כזה זה מסוג הדברים שגם עם הבדיקות שעשינו יכול להתרחש גם היום. זה דבר שלא ניתן לבדוק, עם כל הבדיקות".

בלום הוסיפה כי "היחיד שיכול לבדוק אם תעודת מניה היא אותנטית זה מי שהוציא אותה", כך שאם בעל השליטה בחברה, שמנפיק את המניות, ממלא תעודות מניה בתרמית - לא ניתן לגלות זאת".

"חד משמעית - הבורסה לא בודקת"

עדות מסקרנת אחרת מסרה חנה שטרית-באך, מנהלת יחידת ההנפקות בבורסה, שאישרה בזמנו הקצאת מניות פרטית פיקטיבית שיזם נציה, לפי כתב האישום נגדו, בניסיון להסוות את פעולת זיוף המניות. תמורת ההקצאה לא קיבלה החברה תמורה כלשהי.

התובעת במשפט ביקשה משטרית-באך להסביר מדוע אישרה את ההקצאה ואת רישום המניות למסחר. שטרית-באך השיבה: "אני לא יודעת אם הם ביצעו או לא ביצעו את מה שכתוב... הבורסה חד-משמעית לא בודקת ששולמה התמורה. אין לה דרך לבדוק. היא לא הולכת לספרי החברה ומסתכלת שהוכנס כסף... כל שוק ההון עובד על אמינות הנתונים, אמינות הדיווחים (למערכת המגנא של הרשות - א. ר.)".

לדבריה, בעקבות פרשת אורליין הוחלט לדרוש מהחברה להצהיר כי קיבלה את התמורה. השופט דוד רוזן תהה מה התועלת שבכך: "מי שרוצה לרמות, יש לו בעיה? אם הוא מרמה ככה, הוא מרמה ככה. זה לא חוקי, וזה לא חוקי".

שטרית-באך השיבה: "נכון". לדבריה, לבורסה אין מושג האם המידע הנמסר בדיווחים אמיתי או שקרי: "זה המידע שעומד בפנינו. אנחנו כמובן לא עושים חקירות, לא לתשקיף ולא לדו"ח המיידי", אמרה.

נציה מואשם בביצוע מעשי תרמית וזיוף בספר המניות ובספרי החשבונות של אורליין והכללה של פרטים מטעים בדו"חות הרבעוניים והמיידיים של החברה. זאת, כדי להטעות את ציבור המשקיעים כדי להניעו לסחור במניות החברה, שמרביתן הונפקו ונרשמו למסחר בדרכי רמייה. בין היתר הוא מואשם בזיוף עשרות תעודות מניה בהיקף של כ-10 מיליון שקל, ובכך שגרם לרישומם למסחר שלא כדין.

התעודות המזויפות הופקדו בחשבונותיהם של 13 מקורבים מטעמם של נציה ושותפו דאז, אהרון לילוף ז"ל, והמניות שהונפקו נמכרו בבורסה תמורת למעלה מ-10 מיליון שקל, שהועברו לנציה ולילוף.

בכתב האישום נטען כי בשל זיוף המניות נוצר פער של כ-8 מיליון שקל בין הון המניות המונפק של אורליין הרשום בספרי הבורסה לבין ההון המונפק הרשום בחברה לרישומים ובמסלקת הבורסה. נציה מואשם כי לצורך צמצום הפער יזם עם לילוף ביצוע הקצאה פרטית כוזבת של 8 מיליון מניות לגבי אורן, שהוצג כאיש עסקים מגרמניה.

צרו איתנו קשר *5988