אני: חרוץ ויעיל.
ניהול זמן: אני לא מקיים פגישות אחד על אחד, אלא מקציב להן רבע שעה של שיחה טלפונית. כל פגישה מתוכננת מראש, עם מטרה וניהול מדויקים. המזכירה שלי היא הכי טובה בעולם, וחוץ מהייעוץ לגבעות, אני מתעסק עם דברים שאני מבין בהם ולא מצריכים למידה.
ראובן איילנד: אבא שלי, עלה לארץ לבדו בגיל 17 מהונגריה. רוב משפחתו נספתה בשואה. הצטרף לקיבוץ אושה והתגייס לצבא הבריטי כנהג משאית. אחרי המלחמה הכיר את אמי. אני נולדתי בכפר הס, שעליו הגן כחייל במלחמת השחרור. אחר כך היה מנכ"ל תנובה אקספורט, מנכ"ל אגרסקו, מנכ"ל משרד החקלאות וראש חברת תל"ם. הוא היה אובססיבי בכל מה שקשור לדמותה של ישראל בעולם, וכשהייתי ראש אגף מבצעים, ודובר צה"ל היה כפוף לי, הוא היה צועק עליי שאנחנו לא מסבירים את הדברים כהלכה.
אובדן: באחד מימי ראשון, כשהייתי ראש המועצה לביטחון לאומי, קיבלתי טלפון ואמרו לי שהוא התאבד. הוא היה בן 81, לא חלה במחלה קשה והיה עצמאי לגמרי. הוא שם קץ לחייו כי לא רצה ליפול נטל על אחרים. לא היה סימן מקדים שמשך תשומת לב. זה לא התאים לו, אבל מאוד כיבדתי את האומץ שלו. אימא מאוד כעסה שהשאיר אותה לבד בחמש השנים שחיה אחרי מותו.
עירית: אשתי. מלווה אותי בהחלטות החשובות בחיים, שותפה לעסקים ואחראית לצד הכספי בחברה הפרטית שדרכה אני מתנהל. יש לנו שלושה ילדים.
ראש אג"ת: התפקיד האחרון שלי בצבא. הייתי אחראי על חלוקת התקציב של צה"ל, במה שעמד, בתוכנית חומש, על כ-250 מיליארד שקלים. בפועל יצא שניהלתי את התקציב הכי גדול בישראל.
מעבר מצה"ל לתעשיות ביטחוניות: טבעי ונוח, כי אתה מתעסק בדברים שאתה מבין בהם. הייתה לי תקופת צינון בשנתיים וחצי שבהן הייתי ראש המועצה לביטחון לאומי. אני מלא הערכה לאלופים, דוגמת שלמה ינאי, שהיה קודמי כראש אג"ת, שיצאו לעסקים בתחום אחר לגמרי.
SDS: חברה ביטחונית, ציבורית, שעוסקת במכשירי ראיית לילה, בעיקר של כוחות היבשה, בשדרוג של כלי טיס וציוד בטיחות. הגעתי אליה די באקראי לפני ארבע שנים. היו אליי פניות נוספות, אבל לא רציתי להיות מנכ"ל של חברה, לא חשוב עד כמה היא חשובה, כי בצבא מיציתי את העיסוק האינטנסיבי בדבר אחד. רציתי גיוון.
דולר: הקבוצה מוטת יצוא, וכשההוצאות הן בשקלים ובאירו והמכירות בדולרים, זה בעייתי. אחרי הלקח שלמדנו ב-2008 ביטחנו את עצמנו. מה שישראל עושה כדי לשמור על שער גבוה, לא מספיק. בנק ישראל רוכש דולרים, אבל גם מעלה את הריבית ומושך דולרים לארץ.
בית אלפא: חברה קיבוצית שמייצרת רכבים לפיזור הפגנות, שנרכשו על-ידי משטרות ברחבי העולם.
ייעוץ: דרך החברה הפרטית שלי אני נותן שירותי ייעוץ חיצוני לחברות גדולות, בין היתר לתעשייה האווירית, לתעשייה הצבאית ולמוטורולה.
גבעות 1: הסכמתי לשמש כיועץ חיצוני בחברה כי התרשמתי שיש בה ידע טכני גבוה אבל חולשה ניהולית. אני אולי לא מבין בנפט, אבל אני מבין בניהול ורוב ההתנהלות של החברה זה מול משרדי ממשלה, ואת זה אני יודע לעשות.
פגיעה בתדמית האישית: לא חושש. אם דברים שאעשה שם יעשו בצורה הנכונה, המקצועית והשקופה ביותר, אני רגוע. אם יש חשש, הוא כלכלי. השאלה היא האם ניתן להפיק נפט בכמות מסחרית כבר בשנים הקרובות. אני מקווה שכן.
ועדות חקירה: אני לא יודע להגיד לא כשרמטכ"ל קורא לי לעמוד בראש ועדה. גם בעניין חטיפת שליט וגם בדוח על המשט, המסקנות נפלו על אוזניים קשובות.
ועדת טירקל: הקמתה היא יציאה מפרופורציות. אני לא אוהב את עודף הפעלתנות בנושא שאינו כה גורלי.
גלנט: אני מכיר אותו היטב. הוא יהיה רמטכ"ל טוב.
ריצה: בנעוריי רצתי למרחקים ארוכים ובינוניים במסגרת הפועל עמק חפר, ואפילו ייצגתי את ישראל בלונדון.
כדורגל: שיגעון שלי, ברמה שאשתי אומרת עליי, חולה נפש. אני אוהד של בית"ר ירושלים ורואה את כל המשחקים, בעיקר בטלוויזיה. . לראות משחקים בחו"ל- רק אם אני כבר נמצא שם. אין לי זמן לנסוע במיוחד.
פינוק: לא יודע לבזבז זמן וכסף על מסעדה טובה; בשבילי מקדונלד או מסעדת יוקרה זה אותו הדבר.
תפיסת עתיד: להיות בעלים של חברה יצרנית, לאו דווקא בתחום הביטחוני, ולהשפיע ב-100% על מה שקורה בה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.