התותחנים הולכים לרעום חזק יותר

ההשפלה שארסנל הנחיתה על מנצ'סטר סיטי משקפת את הפערים המקצועיים בין הקבוצות. והיא גם פרומו לקבוצה שעשויה לשלוט באנגליה בעשור הקרוב בזכות ניהול פיננסי מבריק

1. המשחק אתמול (א') בין מנצ'סטר סיטי לארסנל הסתיים בתבוסה ביתית 3-0 של קבוצת המיליארדרים מאבו-דאבי. 3-0, שבקלות היה גם יכול להיגמר עם 5 או 6 חתיכות. כמו שססק פברגאס, קפטן ארסנל, אמר אחרי המשחק: "גם עם 15 שחקנים על המגרש הם לא היו מנצחים אותנו".

מבלי שממש התכוון, הקשר הספרדי פגע בנקודה קצת יותר רחבה מזאת של המשחק אתמול: בתקופת הזמן הנוכחית, הפערים המקצועיים בין ארסנל לסיטי הם עצומים (שלא לדבר על הפערים בין הסיטי לצ'לסי או יונייטד). הכסף הגדול ששפכו השייח'ים עדיין לא מספק את הסחורה.

למה זה קורה? יציבות וכימיה קבוצתית. את המונחים הקלישאתיים האלו, מרכיבים כל כך חשובים בקבוצת כדורגל, אי אפשר לייצר כשמביאים 16 שחקנים חדשים בשנתיים. גם אם אלו 16 שחקני טופ-קלאס, שעלות רכישתם הגיעה לכמעט 300 מיליון אירו. וגם אחרי כל הקניות הנוצצות האלו בסוף נשאר רק קרלוס טבז אחד. למה טבז? כי סיטי פשוט לא מסוגלת לנצח בלעדיו: ב-18 מ-19 הניצחונות האחרונים שלה, החלוץ הארגנטיני כבש.

יציבות היא גם תוצר של עבודה מקצועית מסודרת. כסף לא יכול לקנות דרך או עבודה מסודרת. אפשר להגיד הרבה דברים רעים על האג'נדה של ארסן ונגר בארסנל. אבל אי אפשר להגיד שאין לו אג'נדה. למנצ'סטר סיטי אין אג'נדה. ב-14 השנים בהן ונגר מאמן את ארסנל התחלפו בסיטי 10 מאמנים שונים.

ארסן ונגר, ארסנל, פרמיירליג / צילום: רויטרס
 ארסן ונגר, ארסנל, פרמיירליג / צילום: רויטרס


אפשר לבקר את האג'נדה שלו, אבל אי אפשר להגיד שאין לו אג'נדה (צילום: רויטרס)

2. המשחק אתמול הציג שני מועדונים שממחישים בצורה הטובה ביותר את הניגוד בין קבוצות שכבר נכנסו לעידן הפייננשל פייר-פליי (ארסנל) לבין קבוצות שמתנהלות כאילו אין שום רגולציות כאלו בפתח. הניגוד הזה יוצר פערים בהתנהלות הכלכלית שיהיו להם השלכות לעתיד.

בואו נצלול לרגע לתוך ספרי החשבונות של שני המועדונים האלו: ארסנל סיימה את עונת 2009/10 עם רווח של 56 מיליון ליש"ט; סיטי סיימה את אותה עונה בהפסד של 121 מיליון ליש"ט. מה הקשר? כשחוקי הפייננשל פייר-פליי ייכנסו לתוקף במהלך העשור, המרוויחה הגדולה תהיה ארסנל, שההתנהלות הזהירה שלה אולי עולה לה בתארים כרגע. חוקי הפייננשל פייר-פליי יתנו יתרון ברור לקבוצות שמכניסות יותר כסף, וארסנל, עם 379.9 מיליון ליש"ט בשנה האחרונה (כולל פרוייקט הנדל"ן בהייבורי), עומדת להיות אחד המועדונים שכמעט ולא ירגישו את התקנות החדשות של אופ"א.

סיטי תצטרך לבדוק איך היא שומרת על סגל באותו סטנדרט כדי לא להיחלש מקצועית, ומצד שני תשבור את הראש איך לצמצם את ההפסדים שלה. עם הכנסות שנמוכות כרגע אפילו משכר השחקנים שלה, קשה לראות איך זה קורה.

צ'לסי הגדולה, שפעלה על-פי מודל דומה לזה של סיטי מהיום שנרכשה ב-2003 על ידי רומן אברמוביץ' (השקעה מסיבית ברכש), הצליחה לאורך השנים להקפיץ משמעותית את ההכנסות. אבל השורה התחתונה היא שגם ב-2010 עדיין מדובר על מועדון שמפסיד עשרות מיליוני ליש"ט מדי שנה. גם עבור צ'לסי הפייננשל פייר-פליי מהווה אתגר כלכלי עצום.

עוד נקודה שעומדת לזכותה של ארסנל הוא פוטנציאל האהדה שלה. באופן היסטורי, ארסנל נחשבת לקבוצה עם כמויות האוהדים הגדולות ביותר באנגליה אחרי מנצ'סטר יונייטד. אבל בעוד שיונייטד לא הצליחה למכור השנה את כל מכסת המנויים שהקציבה למשחקי הבית שלה (גם בגלל החרם על הגלייזרים), בארסנל 38 אלף אוהדים נמצאים ברשימת המתנה לרכישת מנוי.

רומן אברמוביץ, מייסד שותף בחברת ההחזקות מילהאוס קפיטל / צלם רויטרס
 רומן אברמוביץ, מייסד שותף בחברת ההחזקות מילהאוס קפיטל / צלם רויטרס


אברמוביץ'. גם צ'לסי תהיה בבעיה (צילום: רויטרס)

3. קצת מעייף לפעמים לשמוע את ארסן ונגר חוזר שוב ושוב על מנטרות כמו "סבלנות" ו"השקעות לטווח ארוך". אבל באמת, עוד קצת סבלנות - ואוהדי ארסנל יוכלו שוב לחגוג תארים. וניק הורנבי יוכל לכתוב עליהם ספרים.

צרו איתנו קשר *5988