מודיעין עסקי: קניין רוחני תחת חקירה

צמד המילים "קניין רוחני" הוא למעשה הגדרה כוללת לסוגי זכויות בנכסים לא-מוחשיים. מאחורי שתי המילים הללו עומד עולם מלא של זכויות: סימני מסחר - הגנה על שמות, דמויות, לוגואים ואפילו צלילים; זכויות יוצרים - הגנה על יצירות ספרותיות, מוסיקליות ואמנותיות כמו פסל, תמונה, סרט, תוכנה ועיצוב אדריכלי; פטנטים - הגנה על רעיונות ופיתוח של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים; ומדגמים - הגנה על עיצוב תעשייתי של מוצר.

גם אם זהות היוצר ידועה, לא כל יצירה נחשבת לקניין הרוחני של מישהו. למעשה, ברוב הרעיונות והתגליות ניתן לעשות שימוש חופשי. בעלות על קניין רוחני נוצרת כשיוצריה חשבו על כך מראש ופעלו מבעוד מועד כדי ליצור הגבלות על השימוש ביצירה. רישום סימן המסחר, רישום פטנט וכל הגנה מוכרת אחרת על-פי דין יסייעו לחוק לקבוע כי לאותו יוצר זכויות על קניין רוחני. מאותו רגע בו נקבע כי הנכס ראוי להגנה באמצעות זכויות קניין רוחני, בעליו או מי מטעמו יהיו היחידים המורשים לעשות בו שימוש ואותו נכס יהיה מוגן בעיני החוק מהעתקה.

עשיית שימוש בקניין רוחני ללא רשות מקנה לבעליו מגוון סעדים משפטיים. המפר מסתכן בכך שיתבע בגין הפרת הזכויות, ויהיה עליו לפצות את בעל הקניין הרוחני בגובה הנזק שנגרם לו (נזק כספי, פגיעה במוניטין וכיו"ב) בגין השימוש הלא חוקי.

בתיהמ"ש אינם נוקטים יד קלה בכל הקשור להפרת זכויות קניין רוחני. כך למשל, השנה קבע ביהמ"ש לערעורים בפריז כי eBay אחראית למכירות מוצרי יוקרה מזויפים של לואי ויטון, דיור, גרליין, ג'יונשי וקנזו במשך כחמש שנים. eBay תיאלץ לשלם קנס של 5.7 מיליון אירו.

כמובן, גם בישראל

צרכנות המותגים הגוברת מחד והקדמה הטכנולוגית מאידך, הופכים את סוגיית ההעתקה והשימוש הבלתי-מורשים בסוגים רבים של קניין רוחני לקורצת יותר מתמיד. יותר ויותר גורמים, פיראטיים וממוסדים, המחפשים עשיית רווחים קלים ומהירים, בוחרים להתעלם באופן בוטה מזכויותיהן המוגנות בחוק של בעלי הקניין הרוחני.

מה מזייפים? כל מה שאפשר, ובעצם הכול. הגבולות נפרצו, הזייפנים בעלי תעוזה רבה יותר, וכל מה שנמכר הוא פוטנציאל לזיוף. שעונים, נעלי ספורט, ג'ינסים, משקפיים, בשמים, תיקים, מוצרים קוסמטיים, קפה, טלפונים סלולריים, מכשירי חשמל, ויטמינים, סיגריות, משחות שיניים, אפילו תרופות.

תעוזת הזייפנים באה לידי ביטוי לא רק במוצרים עצמם, אלא גם בהיקפי התופעה. אם בעבר היה מדובר בייצור זול של חיקויים מקומיים, הרי שהיום מדובר ביבוא מאסיבי של קונטיינרים ובארגוני פשע שעומדים מאחרי היבוא וההברחה של זיופים.

כתוצאה מכך תחום חקירות הקניין הרוחני צובר תאוצה. מודיעין עסקי מהימן מסייע רבות בתפיסת הזייפנים כבר בשלבים הראשונים של תהליך ההעתקה. כך למשל, בפברואר 2009 נחשפה כנופיה שייצרה סיגריות מזויפות בכמות תעשייתית. הכנופיה הקימה מפעל בדרום הארץ ובמשך שנים ייצרה במיליוני שקלים כמויות גדולות של סיגריות מזויפות ששווקו בשוק המקומי. להערכת אנשי המכס שניהלו את החקירה, בכל שבוע יוצרו במפעל 5,000 פקטים של סיגריות. דוגמה נוספת נחשפה לפני כשנה וחצי כשפורסם כי משלוח משחות שיניים מזויפות של המותג Colgate נתפס בנמל אשדוד, ולאחר בדיקות מקיפות התגלה כי הן גם מכילות חומר רעיל.

גם זיוף תרופות היא תופעה מסוכנת שהולכת ומתרחבת. הזיופים קיימים בתרופות מותג ובתרופות גנריות כאחד, והם עלולים לגרום לנזק בריאותי מידי ולנזק ארוך טווח ובלתי הפיך. מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) מעריך כי מקרי הזיוף מהווים למעלה מ-10% משרשרת אספקת התרופות העולמית ובחלק מהמדינות אף מגיעים ל-25%.

ארגון הרוקחות בישראל מזהיר גם הוא מפני התרחבות התופעה של תרופות מזויפות המגיעות לשוק הישראלי ונמכרות בערוצי שיווק בלתי מורשים, מדוכנים בשווקים ועד לאינטרנט.

איך נלחמים בתופעה

באחד מביקוריי בסין התעניינתי ברכישת נעליים של "נייק". בעודי מתלבט בבחירת הדגם, אמר לי אחד המארחים שלי כי אינו מבין מדוע לא לקנות נעל זהה בחמישית מחיר, תוך כדי שהוא מסביר לי כי התבנית של הנעל המקורית זהה לזו של החיקוי, וכי מה שמבדיל בין השתיים הוא בית המלאכה בהן מיוצרות הנעלים. נקודת המוצא הינה כי אותם גורמים שפועלים לזיוף המוצרים עסקו, עוסקים וימשיכו לעסוק בזה בעתיד. מדובר במנת חלקם. כנראה שיהיה זה בלתי אפשרי למגר את התופעה כליל, אך בהחלט ניתן וצריך לצמצם את היקפיה ונזקיה.

איך עושים זאת? בשלב הראשון יש לאתר את הגורמים שפועלים לזיוף (רקע, היסטוריית זיופים, מיקום גיאוגראפי). כשהפרופיל של מפרי זכויות היוצרים מוכן, יש לבסס כנגדם תשתית ראיתית לזיוף. לא פעם חברה נדרשת לייצר מודל דמה לחיקוי כדי שתוכל להתחקות אחר הגורמים המזייפים ולתפוס אותם בשלבי הזיוף. לאחר שיש בידי החברה ראיות חותכות ומוצקות לזיוף, עליה לערב את רשויות החוק על מנת שיאכפו את האיסור ויקנסו את אותם מפרי זכויות היוצרים.

המלחמה בתופעה מתחילה תמיד בזייפנים עצמם, אך לא רק. יש להתמקד גם בגורמי היצוא של אותם זיופים ובצרכנים שרכשו את המוצרים המזויפים ביודעין. באחרונה יותר ויותר מדינות קונסות גם את צרכני הזיופים ביודעין. לכן, אם הנכם מתכוונים לרכוש תיק מזויף של לואי ויטון על המדרכה בפריז, כדאי לדעת כי קיים סיכוי שהמשטרה תתעד את העסקה ותוכל להטיל עליכם קנס בגובה של כאלף אירו כשותפים מלאים לדבר העבירה.

ככל שהמלחמה בתופעה תהיה גלובלית, כך יגברו הסיכויים למגרה. על כן חשוב שחברות מתחרות של מותגים בינלאומיים ישתפו פעולה ביניהן, וממשלות ורשויות החוק של מדינות בהן התופעה מתפשטת תהיינה מעורבות. כך למשל, ממשלת סין הכריזה באחרונה כי היא יוצאת בקמפיין אכיפה מקיף, שיחל בסוף החודש וימשך כחצי שנה, שמטרתו לשים קץ לתופעה.

הכותב הוא מומחה למודיעין עסקי, המייסד והבעלים של קבוצת CGI