חברה על הכוונת: מי מוכיחה כי תעשייה זו לא מילה גסה?

אמיליה פיתוח, חברת החזקות המשקיעה בחברות תעשייתיות, השלימה את רכישת קרליין וכבר בוחנת רכישות נוספות ■ בידולה מחברות דומות עשוי להפוך אותה לאטרקטיבית

לא מעט חברות החזקה/השקעה נסחרות בשוק ההון המקומי. חלקן ענקיות (במונחים מקומיים) ומשקיעות במגוון רחב של תחומי פעילות - כמו אי.די.בי ודלק - וחלקן קטנות עד בינוניות, המתמקדות בתחום פעילות אחד ויחיד, וכך מבדלות עצמן מן היתר. אחת מהן היא אמיליה פיתוח, שבשליטת עודד פלר. פלר הוא בעל השליטה ב"כימוביל", אחת הקבוצות הגדולות בארץ המעניקות שירותי לוגיסטיקה והפצה של דלקים, כימיקלים ושמנים.

מה החברה עושה

השורשים של אמיליה פיתוח נטעו עוד בימי קום המדינה אך במתכונתה הנוכחית עדיין לא הגיעה החברה לגיל בת מצווה. פלר, שרכש את השליטה בה לפני קצת פחות מעשר שנים, הפך את אמיליה לחברת החזקות שמתמקדת בהשקעה בחברות צמיחה תעשייתיות (רובן פרטיות) שמצויות בתחילת דרכן.

למרות שצירוף המילים "צמיחה" ו"תעשיה" נשמע מעט מוזר, ואולי דווקא בגלל הוותק הקצר של החברה - והדינמיות המאפיינת חברות דוגמתה - אמיליה מציעה הזדמנות השקעה מעט שונה בנוף של שוק ההון המקומי. לחברה יש פורטפוליו הכולל קרוב לעשרים חברות (במישרין ובעקיפין), ואנו נפרט כאן על העיקריות שבהן (בסוגריים - שיעור החזקה).

ואם כבר בשיעורי החזקה עסקינן, בהשקעותיה השונות, אמיליה שואפת להגיע לשיעורי החזקה המקנים לחברה מושב בדירקטוריון ו/או השפעה אסטרטגית על פעילותן.

קרליין (100%)

בפברואר השנה השלימה אמיליה את רכישת "קרליין" מפריגו ישראל (לשעבר אגיס) תמורת 183 מיליון שקל. רכישת קרליין הייתה ועודנה הרכישה הכי משמעותית בתולדות חברת ההחזקות הצעירה, ולכן קרליין, המייצרת מוצרי טואלטיקה, קוסמטיקה וחומרי ניקוי תחת מותג פרטי (Private Label), תרכז את עיקר תשומת הלב של הנהלת אמיליה בשנה הקרובה. בעקבות הרכישה, שונה שם החברה ל"זוהר קוסמטיקס". סנו, ענקית מוצרי הניקוי, רכשה מהחברה נכסי קניין רוחני תמורת 85 מיליון שקל, ואלו כללו בעיקר את זכויות השיווק וההפצה של מותגי קרליין בארץ.

זוהר דליה (45%)

"זוהר דליה" הצטרפה לפורטפוליו של אמיליה לפני כארבע שנים, ולה ולקרליין יש לא מעט מן המשותף. זוהר דליה מייצרת דטרגנטים, חו"ג, וחומרי ביניים לתעשייה, חומרי ניקוי ואבקות כביסה, ומשווקת פתרונות ניקיון והיגיינה לשוק המוסדי.

פלציב (25%)

"פלציב", מבית היוצר של קיבוץ עין הנצי"ב, עוסקת בייצור, עיבוד ושיווק של מוצרי פלסטיק שונים. אמיליה רכשה רבע מהון המניות של פלציב לפני כשנתיים וחצי.

מקסימה (13.5%)

קוראי מדור זה ערכו לפני מספר שבועות היכרות עם "מקסימה", הנמנית על קבוצת אי.די.בי. מקסימה עוסקת בייצור, יבוא ושיווק של גזים לתעשייה, למגזרי הרפואה, המדע והביטחון.

טנא הון צמיחה (7.3%)

"טנא הון צמיחה" זו קרן השקעות שמתמקדת בחברות קיבוציות. עד היום קיבלה טנא התחייבויות להשקעה בשווי כולל של 137 מיליון דולר, ובין חברות הפורטפוליו הבולטות של הקרן ניתן למצוא את "אבן קיסר", המייצרת משטחי קוורץ (מינרל נפוץ, שקוף וצלול מזכוכית, וקשה מפלדה), ועשויה להיות מונפקת במהלך השנה הקרובה בשוק ההון האמריקני.

אופי הענף והתחרות בו

אמיליה פיתוח, כפי שמקפיד רוני ארזי, מנכ"ל החברה, להגדירה אינה "חברת השקעות" כי אם "חברה החזקות", ולכן מתחרותיה - חברות ציבוריות מוטות תעשיה - הן שתיים ולא יותר.

הראשונה היא אינספייר השקעות, שנסחרת לפי שווי של 10 מיליון דולר, ובעל השליטה בה הוא אבירם ורטהיים.

אינספייר היא בעלת השליטה ב"רבינטקס", "תדיר גן" ולחברה גם החזקת מיעוט ב"רימוני".

החברה השנייה היא קרן קציר, שכרגע ריקה מפעילות עסקית.

ביולי האחרון הועברה השליטה בחברה לידי "קרן קציר אג"ח", ובמסגרת העסקה הועברו החזקות קרן קציר אג"ח בחברת "אקסטרא פלסטיק" לידי קרן קציר. שווי האחרונה בשוק ההון עומד על 4 מיליון דולר.

לשתי החברות הציבוריות לעיל יש הון עצמי נמוך משל אמיליה, ולכן פוטנציאל ההתרחבות שלהן מוגבל יותר.

הפלוסים - דיבידנד ושווקים בתוליים

1. פרטי זה הכי

המשבר הכלכלי העלה את קרנו של המותג הפרטי (זול יותר), ולכן הוא צפוי להמשיך ולתרום לצמיחה של קרליין שעל לקוחותיה נמנות רשתות ענק אמריקניות כמו וול מארט והום דיפו.

2. אתר ייצור, ובארה"ב

פלציב התמקדה בשנים האחרונות בפיתוח מוצרים לשוק הקמעוני, ובמיוחד מוצרי פלסטיק המונחים מתחת לשטיחים ורצפות פרקט וכך שומרים עליהם לאורך זמן.

הביקוש למוצרים אלו צומח בשיעורים משמעותיים (שוק בתולי), וכדי לעמוד בהם משלימה בימים אלו פלציב בניית אתר ייצור בארה"ב.

הלקוח העיקרי של פלציב בתחום זה הוא הום דיפו קנדה, והחברה כבר הפכה למונופול בשוק הקנדי.

3. יש דיבידנד

אמיליה מקפידה לחלק דיבידנד, ומדיניותה היא לחלק עד מחצית מרווחיה לבעלי המניות. יתר רווחי החברה מיועדים לשמירה על רמת נזילות גבוהה. במהלך חמש השנים האחרונות עמדה תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברה על 8% בקירוב.

המינוסים - ושוב המטבע האמריקני אשם

1. לא לטווח קצר

השקעה בחברות החזקה - שמשקיעות בחברות צעירות במטרה להשביחן - דורשת אורך רוח, והרבה סבלנות. ברוב המקרים, תהליך ההשבחה אורך מספר שנים, ומתרגם עצמו למחיר המניה של חברת ההחזקה רק בטווח הבינוני עד הארוך.

2. הדולר שוב מכה

רוב חברות הפורטפוליו של אמיליה הן יצואניות שחלק ניכר מהכנסותיהן ננקב בדולר, ואילו חלק ניכר מהוצאותיהן (בעיקר הוצאות שכר) ננקב בשקל.

לפיכך, ייסוף המטבע הישראלי וחולשת המטבע האמריקני פוגעת בשולי הרווח שלהן.

3. קשה לקנות ולמכור

שיעור ההון הצף של החברה עומד כרגע רק על 17% בקירוב, ולכן יוצר מחזורי מסחר נמוכים עד כמעט אפסיים במניה.

"מעתה נתמקד בהשקעות גדולות יותר מבעבר"

לרוני ארזי, מנכ"ל אמיליה פיתוח, חשוב להדגיש כי אמיליה אינה חברת השקעות כי אם חברת החזקות. "להבדיל מקרנות פרייבט אקוויטי - שגם הן משקיעות בחברות תעשייתיות מתוך רצון להשביחן - אופק ההשקעה של אמיליה הוא ארוך יותר. קרנות פרייבט אקוויטי נוצרו כדי להשקיע, למכור ולהתפרק ואילו אנו משקיעים כדי להשביח, וליהנות מתזרימי דיבידנד לאורך זמן". עם זאת, וכדבריו, "לא נתנגד למכור חברת פורטפוליו ברווח אך אנו לא מחפשים את האקזיט".

מחפש או לא, אמיליה היא עדיין חברה בראשית דרכה אך כזו שמכוונת גבוה, ולראיה השקעתה ברכישת קרליין. זו עדיין צריכה להוכיח עצמה אך ארזי אופטימי לגביה, ומתרפק על ניסיון העבר שצבר בהשבחת החברה השנייה בגודלה בפורטפוליו של אמיליה - זוהר דליה. זו נרכשה לאחר שנקלעה לקשיים, ומהלך של Turn Around שבוצע בחברה כבר נותן את פירותיו. זוהר דליה סיימה את 2009 עם רווח נקי לפני מס של 10.1 מיליון שקל - שנת רווח שלישית ברציפות - וזאת אחרי שבע שנות הפסד רצופות.

אמיליה קבעה לעצמה כמדיניות לבצע שתי השקעות מדי שנה. "לא נוכל לבצע יותר משתי השקעות בלי להגדיל את מטה החברה, ואנו לא מעוניינים בכך", אומר ארזי, ומודה כי התיאבון נפתח "ובשנתיים הקרובות תתמקד החברה בהשקעות גדולות יותר מבעבר. אין לנו שום כוונה לשקוט על השמרים".

לשם כך, תיעזר אמיליה במאזן יחסית יציב וחזק שיש לחברה. הון החברה מהווה כרגע למעלה ממחצית ממאזנה, ושיעור המינוף הפיננסי עומד רק על רבע מסך המאזן. ארזי אינו מודאג מעלייה בשיעור המינוף. "להיפך", הוא אומר. "המינוף הנמוך מהווה נקודת חולשה כי היכולת של החברה לרשום תשואה גבוהה על ההון היא נמוכה יותר".

כחברת החזקות ייתכן כי לאמיליה יהיה קשה לבצע בשנה הקרובה רכישות נוספות לאור הגאות בשוק ההון, ורמת המחירים הגבוהה. "בתחום התעשייתי צריך להיזהר שבעתיים כי השקעה בחברת תעשייתית מצריכה השקעות הון כבדות משקל", אומר ארזי אך מוסיף כי "עדיין יש הזדמנויות רכישה במחירים סבירים". כך או אחרת, ועד שתבצע אמיליה השקעות נוספות, מסביר ארזי כי בשנה הקרובה תתמקד החברה בעיכול רכישת קרליין. "קרליין שינתה את המודל העסקי. מכירת פעילות השיווק וההפצה לסנו, והפיכתה לחברה בת של חברה ציבורית, מחייבת אותנו לבצע בה רה ארגון. זה יהיה אתגר לא פשוט".

לדברי ארזי, במהלך השנה הקרובה זוהר דליה תבלוט גם היא לטובה לאחר שהחברה רכשה החוצה את החזקות השותף בחברה בת - אקולאב זוהר דליה - שמשווקת מוצרי ניקוי והיגיינה לשוק המוסדי. "רכישה זו תהווה קטר עבור זוהר שייקח את החברה קדימה", מסכם ארזי.