"מי שאמר שפייסבוק שווה כל-כך הרבה כנראה עישן משהו"

"מי שאמר שפייסבוק שווה כל-כך הרבה כנראה עישן משהו, כולל מיקרוסופט, ששילמה מיליונים תמורת נתח קטנטן בחברה" - כך מיהר לכתוב לאנס אולנוף, העורך הראשי וסמנכ"ל התוכן בכתב העת היוקרתי "‏PC‏ מגזין", לאחר שנודעו פרטי ההשקעה של ענקית התוכנה בפייסבוק ב-2007.

ההשקעה של מיקרוסופט , בסך 240 מיליון דולר תמורת 1.6% מפייסבוק, העניקה לרשת החברתית שווי של 15 מיליארד דולר - סכום שנתפס אז על-ידי רבים בתעשייה כמנופח ולא פרופורציונלי, ובעיקר כהוכחה נוספת להיווצרות הבועה החדשה באינטרנט - הווב 2.0.

3 שנים אחרי, יש מי שמעניק לפייסבוק שווי דימיוני של 33 מיליארד דולר, אפילו יותר מ-‏eBay‏ לדוגמה. יש מי שאף מרהיבים עוז להמר כי בעוד 5 שנים פייסבוק תהיה שווה עוד יותר מענקית החיפוש גוגל.

ההכרזה הפזיזה של אולנוף לא היתה מקרה בודד. גם קארה סווישר, אחת הבלוגריות החשובות והמשפיעות בעמק הסיליקון ומי שחשפה את העסקה בין הצדדים, כתבה לאחר מכן כי עמק הסיליקון כנראה מצוי ברמה גבוהה מאוד של הזיות. "תמיד יהיה עוד טיפש אחד בתור שיעביר כסף", אבל "פייסבוק לא שווה את הסכום המגוחך הזה".

ואמנם, השקעה מאוחרת יותר בפייסבוק - של 200 מיליון דולר מצד חברת ההשקעות הרוסית דיגיטל סקיי (‏DST‏) - העניקה לרשת החברתית שווי נמוך יותר של 10 מיליארד דולר.

מאוחר יותר רכשה ‏DST‏ מניות נוספות בסכום של 100 מיליון דולר, שהעניקו לפייסבוק שווי נמוך עוד יותר - של 6 מיליארד דולר בלבד, פחות ממחצית השווי שנתנה לה מיקרוסופט. מיקרוסופט נתפסה אולי כ"פראיירית", אבל פייסבוק המשיכה לצמוח.

‎‎עדיין לא גוגל

סווישר ורבים טובים אחרים לא צפו כנראה כי פייסבוק תהפוך כל-כך מהר לנסיכת האינטרנט החדשה, עם 500 מיליון נתינים נאמנים ברחבי העולם. אבל לפני שממהרים לשפוט לחומרה את כל המומחים לדבר, כדאי לרגע לשים את הדברים בקונטקסט.

בסוף 2007, פייסבוק אמנם הציגה גידולים מרשימים וצברה כ-50 מיליון משתמשים. אולם, בשורת ההכנסות נרשמו רק 150 מיליון דולר, וללא מודל עסקי ברור, היא נראתה כחברה שרחוקה מאוד מלהיות רווחית, ולכן רחוקה מלהצדיק את השווי של 15 מיליארד הדולר, שמיקרוסופט העניקה לה.

"פייסבוק היא לא גוגל ", פסקה סווישר - והיא אכן צדקה. ההכנסות של ענקית החיפוש ברבעון השני של 2010 הסתכמו ב-6.8 מיליארד דולר, ושווי השוק שלה עומד על 166 מיליארד דולר. פייסבוק, לעומתה, אינה חברה ציבורית, ונתוניה הפיננסיים אינם חשופים לעיני כל. אבל לפי הערכות, היא תסיים את 2010 עם הכנסות של 1.2-2 מיליארד דולר. רחוק מאוד מגוגל.

‎‎ספקולציות ואמנות

אז מאין מגיעות הערכות השווי המופרזות? מספקולציות. פייסבוק אמנם לא נסחרת בוול סטריט, אבל היא כן נסחרת בבורסות משניות. הבורסות הללו מאפשרות לעובדים של חברות פרטיות, בהם גם עובדי פייסבוק, למכור מניות של החברה לכל מי שרוצה לרכוש (ובאישור של פייסבוק). גם שם, בדומה לנאסד"ק, מחיר המניה נקבע לפי כוחות השוק. ולפחות לפי מה שקורה שם, נדמה שהשוק רוצה.

כך, מחיר המניה של פייסבוק האמיר לכ-76 דולר, ושווי השוק שלה זינק בהתאם לכ-33 מיליארד דולר בבורסות המשניות. זה המקום של כל המצקצקים בלשונם להתעורר - ואכן בצדק. מסחר בבורסה משנית דומה יותר לאמנות מאשר למדע - הוא מתבסס על היקף מסחר נמוך, אינטרסים וספקולנטים ועל הערכות מספריות לא מדוייקות, ולכן אין לגזור מכך דבר וחצי דבר לגבי שוויה של החברה באמת.

הדבר נכון כמובן לשני הכיוונים. כך לדוגמה, פיטר ת'יאל, אחד המשקיעים הראשונים בפייסבוק, הצהיר לאחרונה כי פייסבוק היא אחת מהחברות ששוויין מוערך פחות בהרבה ממה שהוא בפועל, וכי היא בהחלט שווה כ-30 מיליארד דולר. ההצהרות הללו, לצד עדכונים רבים כלפי מעלה בכל הנוגע לצפי ההכנסות של פייסבוק, תרמו לא מעט לזינוק בשווי המוערך של פייסבוק, שכמעט ושילש את עצמו תוך חצי שנה בלבד.

אבל קשה גם להתעלם מהצד השני - הצמיחה המדהימה של פייסבוק. הרשת החברתית היא אתר הווידיאו השני בגודלו בארה"ב, אחרי ‏YouTube‏, והאתר השלישי בגודלו בעולם, אחרי גוגל ומיקרוסופט. באספקטים אחרים, פייסבוק היא כבר האתר הגדול בעולם. כך לדוגמה, גולשים שוהים יותר זמן בפייסבוק מאשר בגוגל, וגם כמות הדפים הנצפים בפייסבוק גבוהה יותר מזו שבגוגל. את האחרים היא עקפה כבר מזמן.

‎‎דו-קרב מול גוגל‏

‎‎האם מיקרוסופט היא זו שזיהתה ראשונה את הפוטנציאל העצום של פייסבוק ולכן הסכימה לרכוש נתח כה קטן מהחברה תמורת מאות מיליוני דולרים? לא בטוח. אבל מה שכן ברור זה שהפעם ההימור של מיקרוסופט הצליח. מעל הכול, וללא קשר לשווייה האמיתי של פייסבוק, מיקרוסופט השכילה ליישם מערכת יחסים טובה והדדית עם השחקן הכי לוהט ברשת - וזה אף פעם לא יכול להיות גרוע.

בספר "‏The Facebook Effect‏", שכתב עורך "פורצ'ן" דיוויד קירקפטריק, ואשר התפרסם לא מזמן, נחשף כי מיקרוסופט השקיעה בפייסבוק לאחר שהצעת הרכש שלה, שעמדה על כ-15 מיליארד דולר, נדחתה על-ידי מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק.‏

מיקרוסופט התחרתה בזמנו מול גוגל ויאהו, שאף הן הביעו עניין ברכישת הרשת החברתית, ולכן למיקרוסופט לא היתה ברירה אלא להגיש הצעה טובה יותר, להשיג נתח מפייסבוק, ולדחוק את רגליה של יריבתה האימתנית - גוגל.

עם ההשקעה, מיקרוסופט חתמה גם על הסכם פרסום ל-3 שנים (שיסתיים ולא יחודש ב-2011), במסגרתו היא תהיה השותפה הבלעדית של פייסבוק בתחום הדיספליי שלה מחוץ לארה"ב, כאשר בתוך ארה"ב כבר היה בין השתיים הסכם. עבור מיקרוסופט, שמעמדה בשוק הפרסום המקוון נחות בהרבה מזה של גוגל, זו דריסת רגל משמעותית וחשובה וחיבור אסטרטגי למובילת המהפכה החברתית באינטרנט.

השותפות הפרסומית בין מיקרוסופט ופייסבוק, שטמנה בחובה פוטנציאל הכנסות של מאות מיליוני דולרים, היתה חלק מעסקת ההשקעה של מיקרוסופט. במילים אחרות, השווי שמיקרוסופט העניקה לפייסבוק - 15 מיליארד דולר - כלל בתוכו גם את פוטנציאל ההכנסות מפרסום, ואיפשר למיקרוסופט לעקוץ קצת את גוגל. שתי ציפורים במכה אחת. כתוצאה מכך גוגל נתקעה עם העגלה המקרטעת, מייספייס, איתה היא נמצאת בשותפות פרסומית גם היום.

קירקפטריק גם חושף בספרו כי בהסכם נכתב שבמקרה שפייסבוק תימכר, מיקרוסופט תקבל את מלוא ההשקעה שלה בחברה, או את החלק היחסי שלה בהתאם לשווי העסקה - הגדול מבין השניים.

כך, במבט לאחור, ולמרות כל אלה שטענו כי מדובר היה בהשקעה מוגזמת בשווי מופרך, נדמה כי אפשר לעצור לרגע ולהחמיא למיקרוסופט. זו הבינה בשלב מוקדם יחסית את הפוטנציאל העצום של פייסבוק ולא היססה להשקיע בה, גם במחיר שנתפס בזמנו כשערורייתי ואף בועתי.

הוכחה נוספת לפוטנציאל שיתוף-הפעולה בין מיקרוסופט לפייסבוק הגיעה לפני כשבועיים, אז הודיעו השתיים כי מנוע החיפוש בינג יתחיל לשלב "לייקים" בתוצאות החיפוש שלו, במטרה להציע לגולש תוצאות שמותאמות לו באופן אישי. כך, לדוגמה, משתמשים שיחפשו אחר מסעדה בבינג ,יקבלו בין התוצאות גם שמות של מסעדות שהחברים שלהם אהבו או המליצו עליהן.

מלבד העובדה שמדובר בצעד חשוב במסגרת טרנד החיפוש החברתי שהולך וצובר תאוצה, שילוב התכנים של פייסבוק בבינג מאפשר למיקרוסופט להשיג לראשונה יתרון על-פני גוגל, ובתחום צומח אליו שוק החיפוש הולך.

‎‎גזר הדין: בהנפקה

‎‎רק כאשר פייסבוק תצא להנפקה ציבורית, נוכל לדעת כמה היא באמת שווה. בינתיים, בהקשר לנאמר פה, כדאי להיזכר בסיפור ההנפקה של גוגל באוגוסט 2004. כשגוגל הודיעה כי בכוונתה לצאת להנפקה במטרה לגייס עד 3 מיליארד דולר, השוק הכתיר זאת מיד כהנפקה הגדולה והמסקרנת ביותר בתחום האינטרנט, שהיתה מעניקה לגוגל שווי של כ-37 מיליארד דולר.

אולם הצהרות לחוד ומציאות לחוד. ככל שמועד ההנפקה התקרב, התברר כי התגובות של השוק היו מעט פושרות. גוגל נאלצה לחתוך בחצי את היקף ההנפקה ולקצץ במחיר המניה, והצליחה לגייס רק 1.67 מיליארד דולר. שווי השוק שלה ביום המסחר הראשון נאמד בכ-23 מיליארד דולר בלבד, קטנה יותר מיאהו.

גוגל אמנם הוכיחה די מהר כי הערך שלה גבוה בהרבה מזה שנקבע ביום ההנפקה, אבל לא מן הנמנע כי כאשר פייסבוק תצא להנפקה, נגלה כי היא שווה הרבה פחות מ-33 מיליארד דולר.

בהתחשב בכך שפייסבוק הצהירה לאחרונה כי אין בכוונתה לצאת להנפקה עד 2012, ניאלץ לחכות לפחות שנתיים עד שנגלה אחת ולתמיד כמה שווה באמת הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, בהנחה שהיא עדיין תהיה כזו.