בחירות בארה"ב: ברק אובמה צפוי לאבד היום את בית הנבחרים

בעוד כמה שעות ייפתחו הקלפיות ברחבי ארה"ב, אך הכתובת כבר כתובה על הקיר: בית-הנבחרים, שהיה בשליטת המפלגה הדמוקרטית בארבע השנים שחלפו, עומד לעבור למפלגה הרפובליקנית. הדמוקרטים יכולים להסתפק בחצי נחמה: הסנאט יישאר, כנראה, בידיהם, אך הרוב שלהם בו יצטמצם משמעותית.

מבחינה התוצאה הסופית, לא תהיה הרבה דרמה בבחירות לקונגרס (לכל 435 המושבים בבית-הנבחרים ול-37 מושבים בסנאט): גזר הדין שחרצו כל הסקרים אחיד. ההבדלים ביניהם נעוצים בתחזיותיהם לגבי עוצמת המכה שתספוג המפלגה הדמוקרטית: כמה מושבים היא תפסיד בבית-הנבחרים, 50, 60, 70? וכמה ממושביה ייתאדו בסנאט? אבדן שבעה, שמונה מושבים בלבד יהיה סיבה לברכת הגומל. ובמילים אחרות: כבר ברור שהדמוקרטים עומדים לצאת חבולים. השאלה היא האם הם יצאו מהזירה על קביים או על אלונקה.

לפי חישובי אנליסטים, זקוקים הרפובליקנים להוציא מידי הדמוקרטים לפחות 39 מושבים כדי לזכות ברוב בבית-הנבחרים ולסלק מכס יו"ר הבית את ננסי פלוסי שנואת נפשם. האנליסטים והסקרים תמימי דעים שזו לא תהיה משימה קשה מדי.

האנליסט הפוליטי צ'רלס קוק, שנחשב אחד מהטובים במקצוע, כתב אתמול בבלוג שלו: "פחות מ-24 שעות לפני פתיחת הקלפיות, המירוץ לבית הנבחרים נראה כמו בחירות פרלמנטריות באירופה. הדמוקרטים עומדים להפסיד 50 עד 60 מושבים בבית, בעיקר מפני שההתמודדויות המקומיות קיבלו אופי כלל-ארצי: הבוחרים המקומיים רוצים לשלוח מסר לנשיא אובמה ולדמוקרטים בקונגרס, והרצון הזה גובר על השיקולים הפוליטיים ברמה המקומית או על חששות של הבוחרים מהמועמדים הרפובליקניים שהם עומדים להצביע בעדם". ואכן, בסקר של "ניו יורק טיימס" וסי.בי.אס., בסוף השבוע שעבר, אמרו יותר מרבע מהנשאלים, שהם יהיו מוכנים להצביע בעד מועמדים גם אם דיעותיהם קיצוניות ביותר.

סקר של גאלופ / "יו.אס.איי טודיי" העלה שבקרב "בוחרים שקרוב לוודאי יצביעו" נהנים הרפובליקנים מרוב של 15% ב"הצבעה גנרית", שבה מתבקשים הנשאלים לומר האם יתמכו במועמד רפובליקני או דמוקרטי, לא במועמדים ספציפיים. לפי חישובי גאלופ, זקוקה מפלגה ליתרון של לפחות 2% במספר המצביעים הכלל-ארצי בהצבעה לבית-הנבחרים כדי לזכות לרוב בבית.

גאלופ מציין, כי יתרון של 15% לרפובליקנים בהצבעה גנרית הוא חסר תקדים בסקרים של הארגון ולפיכך ייתכן ששיעור הניצחון הרפובליקני בבית-הנבחרים היום יהיה הגדול ביותר בדורות האחרונים.

רויטרס: רק 44% יצביעו עבור מועמד דמוקרטי

תחזית פסימית לדמוקרטים גלומה גם בסקר של רויטרס/איפסוס שהתפרסם אמש. לפי הסקר, 50% מהנשאלים שהגדירו עצמם כ"בוחרים שקרוב לוודאי יצביעו" אמרו שיצביעו בעד מועמד רפובליקני ורק 44% אמרו שיצביעו בעד מועמד דמוקרטי. ניתוח של נתונים אלה מעלה, שהרפובליקנים יכבשו 53 מושבים, מ-178 עתה ל-231 בקונגרס הבא. הדמוקרטים יאלצו להסתפק ב-204 מושבים ב-2011, בהשוואה ל-255 עתה.

הסקר של רויטרס מנבא עוד שהדמוקרטים יוסיפו להחזיק ברוב בסנאט ביחס של 52 מושבים מול 48, או 53 מול 47. סנאטורים רפובליקניים הודו אמש, כי קרוב לוודאי שלא יצליחו לזכות בשליטה בסנאט. אך אנליסטים אומרים שלנוכח המצב הנזיל בכמה מההתמודדויות לסנאט, בעיקר בחוף המערבי, לא מן הנמנע שהדמוקרטים יוסיפו להיאחז ברוב בסנאט רק בעזרת קולו של סגן הנשיא, שנקרא להכריע במצבי תיק"ו, כלומר 50 מושבים לכל מפלגה.

על רקע תחזיות קודרות אלה, הוביל אתמול אובמה, עד הרגע האחרון ממש, קמפיין לבלימת הסחף, במאמץ להציל לפחות כמה מהרכיבים של הקואליציה שהניפה אותו לניצחון ב-2008: נשים, צעירים ושחורים. האחרונים עדיין מונחים בכיסו. אבל תמיכת הנשים בדמוקרטים נשחקה בהשוואה ל-2008, ושחיקה דומה נרשמה בקרב צעירים.

אסטרטגים דמוקרטיים אומרים, שקולות הצעירים לא יעברו לרפובליקנים. הצעירים פשוט יישארו בבית, ביטוי לאפתיות שלפתה רבים מחסידי אובמה בגלל מה שהם תפסו כמדיניות פשרנית של הנשיא, מדיניות שחייכה לוול סטריט ולרפובליקנים ולא לבסיס הליברלי של המפלגה הדמוקרטית. יתר על כן, בוחרים עצמאיים, אלה שאינם רשומים במפלגה כלשהי, שהיו מקור תמיכה מרכזי בדמוקרטים ב-2008, ערקו במספרים גדולים לרפובליקנים. הם לא ישובו לדמוקרטים, לא בסבב הזה.

מה שאובמה, אשתו מישל ובכירים דמוקרטיים אחרים ניסו לעשות בשבוע שחלף היה להצית שוב את זיק ההתהלבות שאיפיינה את הקמפיין של אובמה לנשיאות. ככל הנראה, זה מעט מדי ומאוחר מדי.

"עוד מעט תהיה לכם הזדמנות נוספת לומר, 'כן, אנו יכולים'", הכריז אובמה בעצרת בחירות בקליוולנד, אוהאיו, מדינה שהצביעה בעדו לפי שנתיים, ותצביע כנראה בעד רפובליקנים היום. "אין ספק שאלה בחירות קשות".

הוא קיבל תשובה נחרצת מהציר הרפובליקני ג'ון ביינר, שצפוי להיות יו"ר בית-הנבחרים אם הרפובליקנים אכן יזכו ברוב בבית: "וושינגטון לא הקשיבה לעם האמריקני; אני חושב שהיא לא כיבדה את העם האמריקני.... יהיה לנו לילה גדול ביום ג', באמת לילה גדול".

ובעוד שנראה שתוצאות הבחירות היום כבר ידועות, פחות או יותר, הדרמות הגדולות יהיו בשטח. כל התמודדות על משרה פוליטית טעונה אמוציות, אך בכמה מההתמודדויות ברמת המדינות (לסנאט ולמשרות מושלי מדינות) נאבקים אנשים ונשים שהציבור האמריקני למד לשנוא או לאהוב בלהט בחודשים האחרונים. מדובר בעיקר בנסיכים והנסיכות של התנועה שמכונה מסיבת התה: שרון אנגל, שחושבת שביטוח לאומי הוא מוסד מיותר; כריסטין ("אני לא מכשפה") אודונל; רנד פול, שסבור שצריך לבטל חוקי שוויון בין גזעים כי הם פוגעים בזכויות בעלי עסקים להחליט את מי הם לא רוצים לשרת; או מג וויטמן, (זו מאי-ביי), שהמיליונים שהשקיעה מכיסה בקמפיין שלה לא קנו לה את אהבת הבוחרים (אולי העדר קשר עם מסיבת התה הוא בעוכריה).

הנה כמה מההתמודדויות המרתקות ביותר, שיעשו את הכותרות מחר: שרון אנגל מול הארי ריד, ראש סיעת הרוב בסנאט, על משרת הסנאטור מנוואדה (מירוץ צמוד, עם שוויון סטטיסטי בין שני המועמדים); כריס קונס, הדמוקרט נטול הכריזמה, שנראה כמו פקיד במס הכנסה, מול כריס אודונל על משרת הסנאטור מדלאוור (קונס ייקח, לפי הסקרים); הרפובליקנית לינדה מקמאהון, לשעבר בעלת השליטה בליגה להיאבקות חופשית, אחת מתכניות הבידור המשעשעות והוולגריות ביותר בטלוויזיה האמריקנית, מול ריצ'ארד בלומנטאל, התובע הכללי של מדינת קונטיקט, שנתפס בכמה "הגזמות" לגבי שירותו הצבאי, על משרת הסנאטור של קונטיקט (הסקרים מצביעים על ייתרון לבלומנטאל); התמודדות משולשת באלסקה בין ג'ו מילר, איש מסיבת התה, הסנאטורית הרפובליקנית ליסה מארקובסקי, שהובסה בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית ע"י מילר ועתה היא רצה כעצמאית, על משרת הסנאטור מאלסקה; ברברה בוקסר נהנית מיתרון על קארלי פיורינה בהתמודדות על משרת הסנאטור מקליפורניה.