בלאגן בנדל"ן

כשהמחיר מטפס, אין משמעות לאיכות הגימור ולבעיות אחרות. זה משתנה כשהמחיר צולל

תכנון נכון ומוקפד מראש; איכות וגימור הבנייה; חשבונאות יצירתית; בחירה מושכלת של שותפים וקבלני משנה; השילוש הקדוש "מיקום-מיקום-מיקום" - בסוף בסוף, הקריטריונים הנפלאים הללו, שחזרו ויחזרו כמעט בכל ראיון עם יזם נדל"ן, נרמסים ובטלים מול דהירתו של קטר הנדל"ן שאוסף איתו את הטובים ואת הפחות טובים בדרך למעלה או למטה.

במשך השנים פגשנו לא מעט יזמים שמכרו לאנשים חתול בשק. פרויקט בתכנון ובאיכות נוראיים, שגם דרש לעיתים מהדיירים עוד ועוד הוצאות כספים - אבל הכל התגמד מול עליית המחירים של השוק, בארץ או בעולם.

ישראלים רבים קנו דירות בניו יורק בשנות ה-90 במחירים מופקעים, אבל כל זה נותר זניח מול הכפלה ושילוש של ערך הבתים.

בשנתיים האחרונות זה קרה גם כאן. טרנד קבוצות הרכישה טיפס בדיוק על העובדה שלפני שנה היה הרבה יותר זול מהיום - כך שגם הוספה של 10% או 20% במחיר הדירות לא ייצרה יותר מדי רעש בקבוצה.

וכשהכול היה נפלא, וכשכל מי שרק צייץ אפשר היה להציע לו במלוא הכנות לעזוב ולמסור חזרה את הזכויות שרכש (ששוות היום יותר מאשר לפני שנה, כמעט בלי שום קשר לעיכוב בזמנים או לבעיות מול הקבלן), אפשר היה לנפח את ההצלחה מעבר לכל פרופורציה, ודאי אם היה מצורף אליה גם לוק מושלם.

אבל או-טו-טו, לאחר שהרכבת כבר החלה להאט במעלה ההר ומחר כבר לא בטוח שיהיה יותר יקר מאתמול, יתחיל להיות פה יותר בלאגן.