הקטר הישן שב לשעוט

הרבעון השלישי של 2010 היה מאכזב בכמעט כל המשקים המתועשים, ובלא מעט מהמשקים המתעוררים בעולם. הצמיחה ירדה - אירופה צמחה בשיעור של 1.7% בשיעור שנתי; אמון הצרכנים ירד, ובעקבותיו ירדה הצריכה הפרטית.

אי-הוודאות חזרה, ועל כן נפגעה ההשקעה של תאגידים. היצוא נעצר, ומלחמת מטבעות פגעה בסחר העולמי.

והנה המשק הישראלי, אשר היה אמור להיות חלק מהתמונה הכללית הזו, מציג ברבעון השלישי של השנה צמיחה שמתקרבת ל-4% בחישוב שנתי, הרבה מעל לממוצע של ה-OECD. מה שגרם לכך היה שובו לתמונה של אותו קטר אשר פעם סחף אחריו את המשק, אך בשנים האחרונות נחשב בעיני רבים לתשוש וישן - ענף הבנייה למגורים.

אולי יש בועה במחירי הנדל"ן, ואולי צריך תמריצים להגדיל את ההיצע, אך המספרים מראים כי בחצי השנה האחרונה התעוררות השוק עשתה את שלה.

פעילות מושכת

ראשית, למספרים על הצמיחה. בדיקת הנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מגלה שאנו לא שונים משאר העולם.

גם בישראל נרשמה ירידה בצריכה הפרטית, ומדד אמון הצרכנים של "גלובס" אותת על כך עוד ברבעון השני של השנה. גם בישראל הייתה ירידה ביצוא, בשיעור של 9.6% בחישוב שנתי.

שני סעיפים הם שאחראים לשיעור הצמיחה הגבוה של ישראל. הראשון היא ההוצאה של הממשלה, אשר עלתה בשיעור שנתי של יותר מ-10%, לאחר חודשים רבים של עלייה אפסית. לכאורה זהו נתון מדאיג, אשר לא יוכל לחזור על עצמו, אם כי מדובר, ככל הנראה, בקפיצה חד-פעמית ביבוא ביטחוני.

הרבה יותר משמעותי הוא הסעיף המשקף את מה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכנה "השקעה בנכסים קבועים". סעיף זה גדל בשיעור שנתי של 9.7%, כאשר הדבר משקף גידול של 18% בהשקעה בכלי תחבורה, ועלייה של 13.2% בהשקעה בבניית בתי מגורים.

יתר על כן, על פי נתוני הלמ"ס, העלייה בבנייה למגורים החלה כבר לפני כמה חודשים, וברבעון השני של 2010 היא גדלה בשיעור של 18%.

במילים פשוטות, בשעה שהמצב הכלכלי העגמומי פגעה ביתר חלקי המשק הישראלי, הבנייה למגורים דווקא נהנתה מהתרחבות, וכל זאת כאשר נרשמה הקפאה רשמית בבנייה מעבר לקו הירוק. העובדה היא שפעילות זו מספיק מושכת, ויש סימנים לכך שקבלנים מסיטים משאבים, עובדים וציוד, מבנייה אחרת לבנייה למגורים.

רק כך ניתן להסביר את העובדה כי ברבעון השלישי של השנה ירדה הפעילות בבנייה שלא למגורים בשיעור שנתי של 3.5%.