משרדי הממשלה: לא ערוכים לפלשמורה; נדרשים 250 מ' ש'

משרדי הרווחה, החינוך והקליטה דורשים תוספת מימון בעלות של מאות מיליוני שקלים לקליטת 8,000 העולים מבני הפלשמורה ■ עלויות "תחלואה עתידית" - 1.1 מיליון שקל

לאחר שהממשלה אישרה לפני שבועיים העלאה נוספת של בני הפלשמורה לישראל בעלות של מיליארדי שקלים, התברר היום (ד') כי ליישום ההחלטה דרושים מאות מיליוני שקלים נוספים. בדיון שקיימה היום ועדת הקליטה של הכנסת על היערכות משרדי הממשלה השונים לקליטתם של 8,000 העולים החדשים ממחנה גונדר שבאתיופיה, התברר כי משרדי הרווחה, החינוך והקליטה אינם ערוכים לטפל בכמות כזו של עולים והם דורשים תוספת מימון משמעותית המסתכמת במאות מיליוני שקלים. מבקר המדינה, דרך אגב, קבע כבר בשנת 2008 כי לא מדובר ביהודים.

על-פי מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במשרד הבריאות מעריכים כי העלות הישירה לטיפול בבני הפלשמורה העתידים להגיע נאמדת בכ-13 מיליון שקל לשנה, והיא אינה כוללת את ההשלכות של המצבים הרפואיים הנלווים לתחלואה במחלת האיידס.

עלויות הסקירה והטיפול באיידס לשנה אחת בקרב 2,500 עולים מאתיופיה למשך שנת עלייה אחת נאמדות ב-2.5 מיליון שקל, והעלויות הנגזרות מתחלואה עתידית בחמש השנים שאחריה כ-3.5 מיליון שקל. עלות הסקירה והטיפול באיידס בקרב 8,000 עולים נאמדת בכ-8.4 מיליון שקל.

בנוסף, נדרשת הפעלת תוכנית למיגור השחפת. מדי שנה מתגלים כ-100-150 חולי שחפת חדשים בקרב העולים מאתיופיה. במסגרת התוכנית הלאומית למיגור השחפת בישראל מתבצע מעקב ופיקוח אחר הטיפול בחולי שחפת יוצאי אתיופיה. עלות הסקירה והטיפול בשחפת בקרב 2,500 עולים מאתיופיה למשך שנת עלייה אחת היא 560,000 שקל והעלויות הנגזרות מתחלואה עתידית בחמש השנים שאחריה הן כ-1.1 מיליון שקל. עלות הסקירה והטיפול בשחפת בקרב כ-8,000 עולים נאמדת ב-3.5 מיליון שקל.

גם תוכנית "טיפת חלב" דורשת תקציבים לא מעטים. משרד הבריאות מפעיל תחנת "טיפת חלב" באדיס אבבה באתיופיה, שבה ישנם רופא ושתי אחיות מקומיות המעניקים למשפחות את הטיפול הרלוונטי. החולים בשחפת מקבלים טיפול בטרם עלייתם למטוס כדי למנוע הדבקה. תהליך הקליטה הבריאותית נמשך כשבועיים, והדבר מאפשר כניסה של העולים עם הגיעם לארץ לכיתות לימוד העברית ו/או גיור. לשכות הבריאות ממשיכות במעקב השחפת במדינת ישראל. העולים עוברים בדיקה לגילוי נגיף האיידס מגיל 9 ומעלה. משרד הבריאות מציע לייעד להכשרת הצוות הפועל באדיס אבבה כ-30 אלף שקל.

משרד החינוך מעריך את קליטתם של עולי הפלשמורה ב-248 מיליון שקל. על-פי תכנון התקציב שנערך במשרד החינוך, בחישוב לכל 1,000 עולים, נאמדת עלות הקליטה של עולים בגיל הרך ב-2,080,000 שקל. עלות קליטתם של תלמידים בגילאי בית הספר על פי חישוב לכל 1,000 עולים נאמדת בכ-23,380,000 שקל ועלות קליטתם של מבוגרים, בחישוב לכל 1,000 עולים, נאמדת ב-5,530,000 שקל. אומדן העלות לכל 8,000 העולים הוא כ-30,990,000 מיליון שקל.

במשרד הרווחה מעריכים את גובה התקציב הדרוש לקליטת כ-8,000 עולים מקרב בני הפלשמורה ב-89,474,880 שקל. בדוח הכנסת מצוין כי ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר כי המשרד אינו מתוקצב ואינו ערוך מבחינת כוח אדם מקצועי, כוח אדם ברשויות המקומיות וכן תקציב לפעילות. "על מנת לבצע את התוכניות ולסייע בקליטה נאותה ומותאמת של העולים, הממשלה תידרש להשלים את התקציב בהתאם", נכתב בדוח.

גם משרד השיכון אינו ערוך לקליטת האתיופים, והוא דורש הגדלה משמעותית של המענקים למשכנתה לרכישת דירה עבור העולים. במשרד טוענים כי כיום קצב היציאה ממרכזי הקליטה של עולים מאתיופיה היא נמוך יחסית, בין היתר משום שהמענקים אינם מספיקים לרכישת דיור במרכז הארץ.

במשרד הקליטה הסבירו כי העולים החדשים מאתיופיה המגיעים לישראל שוהים במרכזי הקליטה במשך 18-24 חודשים. במסגרת שהותם, מפעיל המשרד לקליטת העלייה, באמצעות הסוכנות היהודית, תוכניות שונות שמטרתן לסייע בקליטה הראשונית של העולים. תוכניות אלה כוללות, בין היתר, לימוד עברית, גיור, הכרת המערכות השלטוניות והשירותים הניתנים לאזרחים בתחומי הרווחה והחינוך וסיוע ברכישת דירה. לטענת גורמי המקצוע במשרד, גובה המענקים כיום אינו מאפשר רכישת דירות ויציאה ממרכזי הקליטה. להערכת המשרד, יחסרו לקליטה הראשונית במרכזי הקליטה כ-9 מיליון שקל, שאינם כוללים את התוספת הנדרשת לתקציב סל הקליטה. התקציב להפעלת מרכזי הקליטה לשנת 2011 עומד על כ-47 מיליון שקל. התקציב לשכירת מרכזי הקליטה לשנת 2011 עומד על 63 מיליון שקל.

"המשרדים יספגו העלויות"

במהלך הדיון שהתקיים היום התברר כי משרד ראש הממשלה מסרב להעביר את הסכומים הדרושים. ראש אגף תכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, אהוד פראוור, טען כי בניגוד לטענות, כל העלויות נלקחו בחשבון בהחלטת הממשלה. "השנה עלו כ-1,800 עולים מהפלשמורה, ובשנה הבאה צפויים כ-2,000 עד 2,400. זה לא הבדל משמעותי ולא פער גדול, ועל המשרדים לספוג את הטיפול הנוסף מתקציביהם-שלהם", ציין.

נציגי משרדי הממשלה שנכחו בדיון סתרו את דבריו. המשנה למנכ"ל משרד הקליטה, חנוך צמיר, טען כי "אם לא יוגדלו המענקים - הרי שהעולים לא יוכלו לעזוב את מרכזי הקליטה - ולא נוכל לקבל עולים אחרים במקומם". לטענות הצטרף גם סמנכ"ל הדיור במשרד הקליטה, חביב קצב, שסיפר כי לא ניתנות משכנתאות ליישובים או שכונות שבם שיעור גבוה של עולים או שמצבה הכלכלי של הרשות המקומית קשה. הוא ציין כי מול מחירי הדירות הממריאים אין אפשרות לעולים לרכוש דירה בגובה המענק הנוכחי.

דפני מושיוב, מפקחת ארצית לקליטת עלייה במשרד הרווחה, הדגישה את המצוקה שבה שרויים עולי אתיופיה וציינה כי 50% מיוצאי אתיופיה בקריית ביאליק נתונים בבעיות של אלימות במשפחה. לדבריה, תוספת התקציב למשרדה נדרשת לצורך תוכניות שונות כמו מלווי משפחות, עובדים סוציאליים, תוכניות לגיל הרך לילדים בסיכון, סיוע בצרכים מיוחדים, סדנאות לניהול כלכלי, ועוד.

גם מאיה שריר, מנהלת אגף קליטת תלמידים-עולים במשרד החינוך, פירטה את התוספות הנדרשות: עולי אתיופיה נקלטים בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולדבריה, "כיוון שלא בכל יישוב יש בתי ספר כאלו אנו מממנים גם הסעות והוצאות נוספות. זאת, בנוסף לעובדה שאחרי המעבר ממרכזי הקליטה ליישובי הקבע יש נסיגה בלימודים".