הון ושלטון באינטרנט הרוסי

ההנפקה של חברת mail.ru בבורסת לונדון החודש שיקפה את חזון רוסיה "המודרנית" ו"החדשנית" - שתי מילות באזז שבהן משתמש נשיא רוסיה, דימיטרי מדבדייב, לעיתים קרובות.

mail.ru היא חברה המונעת בזכות הון אנושי ומושקעת בעשרות חברות טכנולוגיה מאפריקה ואסיה ועד לעמק הסיליקון. נתח קטן אך משמעותי שהיא מחזיקה בפייסבוק, הרשת החברתית הפופולרית בעולם, הוא היהלום שבכתר השקעותיה.

"הגזפורם של האינטרנט"

למרות פעילותה הבינלאומית, יש תחומים שבהם mail.ru היא חברה רוסית לחלוטין. למעשה, mail.ru היא לא עוד חברת אינטרנט רוסית, אלא היא האינטרנט הרוסי בהא הידיעה.

בבעלותה המלאה או החלקית נמצאים האתרים המובילים במדינה, כולל שתי הרשתות החברתיות הפופולריות ביותר ואתר שירות הדואר האלקטרוני המוביל. החברה מחזיקה ב-70% מעמודי האינטרנט הנצפים ביותר בשפה הרוסית. "מה שגזפרום לתעשיית הגז הרוסית ורוסנפט לתעשיית הנפט, mail.ru היא לאינטרנט הרוסי", אומר במרירות פוליטיקאי רוסי.

במדינה שבה מרבית אמצעי התקשורת פועלים על-פי תכתיבי הממשלה, משמש האינטרנט כאחד המפלטים האחרונים של חופש המידע. קימברלי זנץ, מומחית לאבטחת רשתות ב-Verisign העובדת במוסקבה, אומרת כי "האינטרנט נותר אחד מהמקומות היחידים שבהם מותר להחליף מידע בחופשיות ברוסיה", אך מציינת באותה נשימה כי "השליטה הגוברת של המדינה על הנעשה בו לא מקבלת תשומת לב, מפני שהיא נעשית בצורה עקיפה ונעלמת מעין הציבור. זו לא צנזורה ישירה".

גולשי אינטרנט ברוסיה חוששים כי הריכוז של האתרים הפופולריים בבעלות אחת, זו של mail.ru, הנמצאת בבעלותם של אנשים עסקים המקורבים לקרמלין, עלול לסתום את הגולל על קיומו של האינטרנט כזירה חופשית להחלפת דעות ורעיונות. אחזקת חברות אינטרנט רוסיות בבעלות גורמים ידידותיים לשלטון, הופכת את הניטור על המתרחש ברשת לקל יותר.

עד עתה, נדמה שהקרמלין אימץ מדיניות של שליטה מרוככת על האינטרנט, בניגוד למודל הסיני המורכב של צנזורה על הנעשה שם. איליה פונומרב, חבר פרלמנט רוסי ובלוגר פעיל במיוחד, אומר כי "אין לשלטונות סיבה להקים מערכת צנזורה מסובכת כמו זו שבסין כששרי הממשלה פשוט יכולים להרים טלפון ולהורות לאתרים מה עליהם לעשות ומה נאסר עליהם לעשות".

mail.ru מצידה מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך בעניין ולהימנע מבעלות על אתרים העוסקים בחדשות ובפוליטיקה. "אתרי חדשות לא עושים כסף", אומר בכיר בדיגיטל סקיי, החברה-האם של mail.ru. עם זאת, דיגיטל סקיי ו-mail.ru ממשיכות להיתפס ברוסיה כמקורבות במיוחד לשלטונות.

כך, כשרכשה mail.ru מידי AOL את השליטה על חברת ICQ הישראלית לשעבר, המפעילה תוכנת מסרים מידיים, פתח ממשל אובמה בחקירה לאחר שכוחות השיטור האמריקניים טענו כי העברת הבעלות על החברה לידיים רוסיות עלולה למנוע מהם לעקוב אחר המידע המועבר בה, ולהפוך את ICQ לאמצעי תקשורת אידיאלי עבור ארגוני פשיעה רוסיים הפועלים בארה"ב. בסופו של דבר, הוועדה הפדרלית לבדיקת השקעות זרות בארה"ב החליטה כי אין ממש בחששות אלו.

דיגיטל סקיי ו-mail.ru טוענות, מצידן, כי למרות הקרבה של מנהליהן לשלטונות, הן שומרות על ניהול עצמאי ובלתי תלוי. על אף זאת, יורי מילנר, מייסד ומנכ"ל דיגיטל סקיי, הוא אחד מהנציגים היחידים של הסקטור הפרטי המשמשים כחברים בוועדה הנשיאותית למודרניזציה ולפיתוח טכנולוגי.

זהו מיזם של מדבדייב הנועד לקדם את האג'נדה הטכנולוגית שלו. בוריס נמסטוב, פוליטיקאי מהאופוזיציה בהווה ושותפו לעסקים של מילנר בעבר, אומר כי "יש למילנר קשרים טובים עם השלטון, אבל אני לא חושב שהם הגורם להצלחה שלו. פשוט יש לו ראיה טובה של הנולד".

מאיפה הכסף?

בעמק הסיליקון רואים במילנר משקיע לטווח ארוך המגלה גמישות ראויה לציון. הוא מסכים להעביר מיליוני דולרים לחברות מבלי לדרוש שנציגים מטעמו יישבו בדירקטוריון שלהן.

מארק אנדרסן, משקיע הון סיכון מעמק הסיליקון וחבר דירקטוריון בפייסבוק, אומר כי מילנר הוא "משקיע פנטסטי. יש לו הבנה עמוקה של המגמות בעולם הטכנולוגיה וזו תכונה נדירה". בכיר בדיגיטל סקיי אומר כי החברה פועלת כמו "קרן השקעות פרטית, העניין היחיד שלה הוא פיננסי".

רצף רכישות שביצעה דיגיטל סקיי ב-2008 העמיק את אחזקותיה גם בשוק הבינלאומי. "מה שמדהים אותי אצלה זה שלא ברור מאיפה מגיע כל הכסף", אומר איש עסקים המתחרה בה. את התשובה לשאלה זו יודע בעיקר איש אחד העונה לשם אלישר אוסמנוב, איל מתכות ואחד מבעלי קבוצת הכדורגל האנגלית ארסנל, שהעביר לרשותו 34% מהשליטה בדיגיטל סקיי ב-2008.

כעת, אוסמנוב הוא גם הבעלים של 25% מ-mail.ru ושל נתח לא ידוע ב-DST גלובל, הזרוע הבינלאומית של דיגיטל סקיי. בתקופה בה מרבית האוליגרכים הרוסיים נמלטו אל מחוץ לגבולות המדינה בשל רדיפות השלטון, פילס אוסמנוב בשקט את דרכו למשרדי הקרמלין.

"אוסמנוב הוא מקורבו של מדבדייב בהרבה תחומים", אומר סטניסלב בלקובסקי, פרשן פוליטי ממוסקבה. מערכת היחסים של אוסמנוב עם אנשי הקרמלין היא כזו ששני הצדדים מפיקים ממנה תועלת.

אוסמנוב פעיל בנושאים ציבוריים רבים, החל מרכישה של ביצי פברז'ה - ביצים מעוטרות יהלומים שנוצרו עבור בית המלוכה ברוסיה הצארית במאה ה-19 וראשית המאה ה-20 - ותרומתם למדינה, וכלה בתיווך בנושאים עסקיים שונים שבהם יש לפוליטיקאים המקומיים נגיעה. "לא כל אחד מתבקש לעשות טובות כאלו עבור הקרמלין", אמר מקורב לאוסמנוב.