פוטין יסדר לרוסיה מונדיאל ב-2018 (כנראה)

אנשי פיפ"א יפלו בקסמיו של ראש ממשלת רוסיה כשיבואו ביום חמישי לבחור את המארחת של גביע העולם בעוד שמונה שנים; אחר כך יתפנו להעניק את מונדיאל 2022 לארצות הברית

ולדימיר פוטין אינו מהמר. אפילו הפרסומים בוויקיליקס לא הגדירו אותו כמנהיג שמהמר. פוטין קובע עובדות בשטח - משנה חוקים, מאגם משאבים ובונה. היעד הבא שלו הוא פיפ"א, שהוועד המנהל שלה יבחר ביום חמישי הקרוב את המדינה המארחת את משחקי גמר גביע העולם ב-2018 וב-2022. המטרה של פוטין: זכייה של רוסיה באירוח הטורניר ב-2018. לכן יגיע ראש ממשלת רוסיה לציריך הקפואה, ינאם באנגלית מצוחצחת ובצרפתית רהוטה, יביט היטב בעיני 22 בעלי זכות ההצבעה והנשיא ספ בלאטר, וימתין. לפני שלוש שנים הוא עשה זאת בגואטמלה. זה הספיק: סוצ'י נבחרה לארח את משחקי החורף האולימפיים ב-2014.

***

פוטין הוא הרפורמטור הגדול ביותר בתולדות הספורט ברוסיה, על גלגוליה השונים. הוא מבין היטב שיש להשקיע בתשתיות על מנת לקבל תוצרת בדמות הצלחה ספורטיבית. בריה"מ אמנם היתה מעצמה ספורטיבית, אבל רק מתי מעט היו חלק ממערכת הספורט הענקית. הכדורגל, ענף הספורט הפופולארי בעולם, לא נמנה על ההצלחה הזו בזירה הפתוחה.

עוד בטרם הגיע פוטין ב-2007 לכינוס הוועד האולימפי הבינלאומי, הוא העביר חוק אולימפי המתייחס לפיתוח מואץ של העיר סוצ'י, הבטיח תקציבים וערבויות ממשלתיות ויותר מזה - אף הודה בפני חברי הוועד האולימפי הבינלאומי כי לרוסיה אין מתקן ספורט חורף ראוי. מתקן כזה, אמר אז, יוקם בסוצ'י גם אם העיר לא תיבחר. גם בציריך הוא יבהיר שרוסיה מתכוונת לבנות 13 אצטדיוני כדורגל חדשים (מתוך 16 שבהם יתקיימו המשחקים) בהשקעה של כארבעה מיליארד דולר (במונחים מהוונים) ללא קשר לבחירה.

למה הסיכוי שרוסיה תקבל את האירוח נראה כסביר מבין כולם, למרות שהיא מתמודדת מול שלוש קנדידטיות מ"אירופה הקלאסית" (אנגליה, והצעה משותפת של ספרד-פורטוגל או בלגיה-הולנד)? קודם כל כתפיסה, פיפ"א מתנגדת עקרונית להצעת אירוח משותפת. לגבי אנגליה, הרי שהצעת המכרז של אנגליה היא בעייתית בכל הקשור לכמות שדורשת פיפ"א בסעיף חדרי המלון המובטחים לאירוח אירוע בסדר גודל כזה. בנוסף, הקמפיין האובססיבי של התקשורת האנגלית בחיפוש אחר שחיתויות בפיפ"א, כולל פרסום מאתמול של ה-BBC על שוחד של בכירים בארגון - ודאי לא יעזור לאנגליה כשהדברים יעמדו להצבעה.

בחירה ברוסיה, לא רק תפתח את שוק הכדורגל לאומה בעלת תרבות ספורט עשירה, אלא גם תרחיב את הגבולות של אירופה מזרחה ותענה באופן מסוים על אי בחירה במועמדות המגיעות ממזרח אסיה ואוקיאניה לאירוח 2022.

בחירה ברוסיה תראה שפיפ"א גם לא מסתכנת יותר מדי. אמנם יש קושי לוגיסטי בתשתיות שבין הערים השונות, המרחקים הם עצומים בתוך המדינה ובין האצטדיונים, אבל הוא ייפתר בעבודות תשתית שישנו את פני התעבורה ברוסיה עד קיץ 2018. אם הוועד האולימפי לא לקח סיכון והלך על סוצ'י, ועד כה ההכנות זוכות לשבחים מצד ראשי הוועדה המתאמת בין הוועד האולימפי הבינלאומי לבין הוועדה המארגנת שביקרה בעיר בפעם הרביעית - זוהי ההוכחה הטובה ביותר גם עבור פיפ"א שבחירה ברוסיה, כלומר בפוטין, היא בחירה נטולת סיכונים.

***

לאחר הבחירה של 2018, יתפנו בעלי זכות ההצבעה לבחור את המארחת הבאה. על הכף חמש הצעות מכרז, אך רק שתיים הן בעלות משקל ניכר - קטאר וארה"ב. אוסטרליה מקיימת ממילא תוכנית ממשלתית לפיתוח הכדורגל, הענף הגדול במדינה; יפן ודרום קוריאה אירחו במשותף ב-2002 והכדורגל משגשג בשתיהן, ובנוסף קיימת המתיחות הצבאית עם צפון קוריאה והשאיפה של המדינות לארח בעתיד משחקים אולימפיים (חורף וקיץ). בנוסף נמצאת ההמתנה להצעת מכרז סינית בעתיד, ובחירה באחת מההצעות של מזרח אסיה תדחה קיום טורניר בסין לעשור הרביעי של המאה ה-21.

קטאר מציגה קונספט עתידני, שאמנם מתאים יותר לאירוח משחקים אולימפיים (תא שטח קטן מאוד שיביא מיליונים לנוע באותם צירים לכל 12 המגרשים - 9 מהם חדשים), אבל מזג האוויר הבלתי נסבל בחודשי הקיץ בדרך אל המגרשים מעורר חשש. המגרשים עצמם יהיו פסגת הטכנולוגיה האדריכלית. אם בדובאי השכנה הקימו את מתקן גלישת השלג באולם הגדול בעולם למרות החום הכבד, הכדורגל יזכה לטיפול הולם לא פחות - על הפרק עומדים אצטדיונים תת-קרקעיים ממוזגים. ההצעה המהפכנית של קטאר תעניק לכדורגל בעולם הערבי תחושת גאווה, כפי שאפריקה התגייסה מאחורי דרום אפריקה בטורניר האחרון.

אבל פיפ"א, כמו רוב ארגוני הספורט, אינה חובבת מהפכות, ולכן ההצעה של ארה"ב היא ההגיונית ביותר לבחירה: גם שוק כדורגל ענק, גם התעוררות של הכדורגל בצפון אמריקה והבאה של שחקנים בעלי שם ל-MLS, גם הכרה בהתפתחות הענף במדינה מאז המונדיאל המוצלח ב-1994, וגם סגירת חשבון עם הוועד האולימפי הבינלאומי שלא בחר בניו יורק ושיקאגו לאירוח משחקי 2012 ו-2016.

בלאטר, שדואג גם למורשת שלו כנשיא פיפ"א, הביא את הטורניר הראשון לאפריקה. בחירה ברוסיה וארה"ב תביא לכך, שבעתיד ניתן יהיה להגיד שבזמן כהונתו זכה הכדורגל להרחבת הפופולאריות של יותר מאשר כל קודמיו.