לינדנשטראוס יגיש דו"ח מיוחד על מצב שירותי הכבאות

החליט להקדים את פרסום הדו"ח בעקבות השריפה בכרמל ■ עפ"י הדו"ח, במערך הכבאות בארץ אין מערכת מרכזית של פיקוד ושליטה, וקיים מחסור בכוח-אדם, בציוד ובכלי רכב לכיבוי שריפות

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, עדכן אמש את יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, כי בכוונתו להגיש לוועדה בימים הקרובים דו"ח מעקב על מצב שירותי הכבאות בארץ ותפקוד משרדי הממשלה בנושא.

בדו"ח, שהיה אמור להתפרסם בעוד מספר שבועות במסגרת דו"ח ביקורת חצי-שנתי שהוקדש רובו ככולו לשירותי הביטחון, יוחד פרק שלם לנושא היערכות שירותי הכיבוי במצבי חירום ומעקב אחר הטיפול בליקויים הקיימים לאור דו"חות עבר של המבקר בעניין.

בעקבות השריפה בכרמל, בה נספו למעלה מ-40 בני אדם, החליט לינדנשטראוס לפרסם את החלק הרלוונטי כבר בימים הקרובים כדו"ח מיוחד.

בהתאם לדו"ח המבקר ישקול חסון האם להשתמש בסמכות המוקנית לוועדה על-פי סעיף 14 לחוק מבקר המדינה, ולהקים ועדת חקירה ממלכתית לתפקוד משרדי הממשלה ביחס לשירותי הכבאות.

בדו"ח, שנערך במהלך השנה, נעשה מעקב מיוחד שנועד לבדוק האם בעקבות דו"ח המבקר מ-2007 על כשלי מלחמת לבנון השנייה תוקנו הליקויים והתקלות שנמצאו במערך הכיבוי של המדינה. אלא שלדברי גורמים במשרד מבקר המדינה, הדו"ח חושף ליקויים חמורים במערך הכיבוי, תוך התעלמות מאזהרות קודמות של המבקר ושל ועדות חקירה בנושא.

ממצאי הדו"ח מעלים כי לא חל שיפור במצבו העגום של מערך שירותי הכיבוי, אלא להיפך - המצב החריף, וקיימים ליקויים חדשים הקשורים בציוד, באיכותו, בהיערכות הכוחות ובכוח-אדם.

כאמור, זוהי אינה הפעם הראשונה בה נדרש המבקר הנוכחי לסוגיית מערך שירותי הכיבוי. ב-2003, במסגרת דו"ח כללי על מצב שירותי הביטחון (דו"ח 54א), הקדיש המבקר פרק שלם לליקויים בהיערכות שירותי הכבאות למצבי חירום. בין השאר, נמצא אז כי פעולתם ויכולת תפקודם של כלל הכבאים באירוע בלתי קונבנציונלי תהיה מוגבלת. זאת, משום שאף לאלה הפועלים בעת רגיעה קיים חוסר בציוד, ולחיילי יחידות התגבור שאמורים להצטרף אליהם בשעת חירום אין כלל ציוד כזה.

בשנת 2007, במסגרת דו"ח על המלחמה בצפון, פרסם המבקר פרק שלם על הכשלים הקיימים במערך הכיבוי. בין ספטמבר 2006 למארס 2007 בדק משרד המבקר את היערכות שירותי הכבאות לשעת חירום ואת תפקודם במהלך מלחמת לבנון השנייה, ולבסוף מצא כי מערך הכיבוי מהווה נקודה חולשה בפעולות החילוץ וההצלה של ישראל.

המבקר מצא אז, בין היתר, כי אין בנציבות הכבאות מערכת ארצית של פיקוד ושליטה, ועל כן אין ביכולתה לגבש תמונת מצב כללית ולהגיע לשליטה מלאה על הפעלת המשאבים - כוח-אדם וציוד - הנדרשים במיוחד בעתות חירום; לנציב הכבאות אין כלים ואמצעים לעשות שימוש בסמכויות שהעניק לו החוק; ואין בנציבות הכבאות יחידת מבצעים שיכולה להיות מפקדה עורפית לטיפול בהקצאת כוחות, בתגבור ובניוד כבאים.

בנוסף, הועלו בדו"ח ליקויים הנוגעים לפריסת תחנות כיבוי, למחסור בציוד ובכלי רכב ולמחסור בכבאים בעתות רגיעה. כך, למשל, נקבע כי תקן הרכב לשירותי הכבאות הוא 359 כלי רכב מסוגים שונים, אך במועד הביקורת מתוך 360 כלי רכב, 101 היו מיושנים, מהם 64 שגילם 20 שנה ויותר. בנוסף, נמצא מחסור בקסדות, בשחפ"צים, במסכות להגנה על הנשימה בשרפות יער, במפות שטח ובמכשירי קשר נישאים.

ב-1996 הוקמה קרן משותפת לנציבות הכבאות, למשרד האוצר, לקק"ל ולרשות שמורות הטבע למימון כיבוי שרפות מהאוויר, שתקציבה השנתי הוא 4 מיליון שקל. המבקר מצא כי אין בתקציב זה בכדי לאפשר כיבוי משמעותי מן האוויר. לאחר המלחמה אושר לקרן תקציב נוסף של 4 מיליון שקל, אך גם בכך, מסתבר, אין די.

בעיה נוספת שעלתה בנוגע לשריפות יער היתה מחסור חמור באתרים למילוי מים בכלי הרכב באזורי היערות.

למרות הדו"ח החמור, משרדי הממשלה לא מילאו אחר המלצות המבקר. בנסיבות הקיימות מוגדר הדו"ח החדש של המבקר כ"חמור ביותר", וקיימת בו דרישה לפתור את כל הליקויים האמורים.

מצב שירותי הכבאות נבחן ב-3 העשורים האחרונים פעם אחר פעם, הן על-ידי ועדות מיוחדות והן במסגרת דו"חות שונים שפרסמו מבקרי המדינה לדורותיהם. בעיית המבנה הארגוני והקשיים הנובעים ממנו היו ידועים מזה כ-30 שנה לכל הגורמים הרלבנטיים - ובראשם ראשי ממשלה, שרי פנים ושרי אוצר.

ועדות שהוקמו משנת 1976 לבחינת המבנה הארגוני של שירותי הכבאות חזרו והמליצו להסב אותם לשירות כבאות ממלכתי אחד, אולם המלצותיהן לא יושמו, אף שחלקן אומץ בידי הממשלה. גם מחלקת המחקר של הכנסת עסקה בנושא מספר פעמים, לאחרונה ב-2009, ודו"חותיה הוגשו לגורמים הרלבנטיים.

בהמשך, מאמצע שנות ה-90 פרסמו שתי ועדות שמינה שר הפנים המלצות לשינוי מבני של שירותי הכבאות: ועדת לפידות בשנת 1995 וועדת גינוסר בשנת 1998.

בין השאר המליצו הוועדות על ביטול שירותי הכבאות במתכונתם הנוכחית ומעבר ממערך מוניציפלי למערך ארצי; הקמת נציבות כבאות ארצית ומינוי נציב כבאות ארצי; והקמת 6 מחוזות כבאות במקום 24 איגודי הערים לכבאות ולהצלה. אלא שהרפורמה המומלצת לא הוצאה לפועל עד היום.

תנאי העבודה, השכר והפנסיה של העובדים הוותיקים והחדשים במסגרת הרפורמה היו ועודם נושאי המחלוקת המרכזיים בין ארגון הכבאים ובין נציבות הכבאות ומשרד הפנים. נציבות הכבאות וההצלה ממשיכה לשמש גוף מטה בלא אחריות ביצועית, כלומר אינה אחראית לעבודה בפועל של רשויות הכבאות.

הליקויים העיקריים שמצא מבקר המדינה

• במערך הכבאות בישראל אין מערכת מרכזית של פיקוד ושליטה.
• קיים מחסור בציוד: בקסדות, בשחפ"צים, במסכות להגנה על הנשימה בשרפות יער, במפות שטח ובמכשירי קשר נישאים.
• קיים מחסור חמור בכוח-אדם.
• קיים מחסור בכלי רכב לכיבוי שריפות, וגם כלי הרכב הקיימים בשרות נמצאו לקויים.
• התקציב לכיבוי שרפות יער מהאוויר אינו מספיק.
• קיים מחסור חמור באתרים למילוי מים בכלי הרכב באזורי היערות.

צרו איתנו קשר *5988