כמה דירות יש לכל משפחה בת"א?

אם פונים לפריפריה מגלים שכמעט לכל בית צמוד-קרקע צמודה גם יחידת דיור לא חוקית

לפני שבועיים חגגה הממשלה את הצלחתה בצינון שוק המגורים. משרד האוצר הציג את הנתונים, לפיהם 23 אלף דירות נמכרו ברבעון השלישי - הרמה הנמוכה ביותר ברבעון זה מאז 2006. מה שלא נכתב אז בסקירה, זה שלירידה הדרסטית ברבעון - בכ-3,000 דירות - אחראי כמעט אך ורק חודש ספטמבר, שבו נמכרו כ-6,000 דירות, לעומת 8,500 דירות בכל אחד מהחודשים שלפניו.

כתבתי אז בכותרת שלא כדאי להתרגש מפער של 3,000 דירות ברבעון. ודאי כשהוא כולל חודש חגים, ודאי כשראש הממשלה, השרים ונגיד בנק ישראל מספרים לציבור שאוטוטו רואים את השינוי בשוק.

והנה, אתמול, הגיעה הסקירה לאוקטובר, ושוב קפצנו ל-8,800 דירות מכורות. בחישוב רבעוני, מדובר על יותר מ-26 אלף דירות - והנה מחקנו פער של 3,000 דירות.

מחסור מבהיל בנדל"ן

פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, הציג היום תמונה מבהילה, ולפיה 2.26 מיליון משקי בית בישראל מתכווצים לתוך 2.22 מיליון דירות בלבד. המחסור בהיצע מול הביקוש אף פעם לא היה מבהיל כל כך.

אז גם פה צריך להרגיע. כדאי לשים לב שהמצוקה לא נמצאת משום מה באזור תל אביב (477 אלף דירות ל-470 אלף משפחות) או באזור חיפה (310 אלף דירות ל-293 אלף משקי בית). עיקר הפערים נרשמו באזור הדרום - 292 אלף דירות ל-316 אלף משקי בית, ביו"ש 66 אלף דירות ל-71 אלף משקי בית ובאזור ירושלים - 221 אלף דירות ל-235 אלף משקי בית.

מחפשים מכנה משותף? האזורים הללו מאופיינים בהרבה מאוד בנייה צמודת קרקע. נסו למצוא שם בית אחד שאין בו יחידת דיור לא חוקית במרתף, או יחידה נוספת בצמוד לבית.

כי במדינת המאכרים וקורצי העיניים, העבריינות כבר הפכה לשיטה. כך פתרנו בשנים האחרונות את המחסור באולמות אירועים, בשטחי מסחר ובעוזרות בית, וכך נפתרת לה בפועל מצוקת ההיצע בנדל"ן.