שורה תחתונה: היה טוב

1. בסופו של דבר, יכולים בהפועל ת"א לטפוח לעצמם על השכם כשהם באים לסכם את הקמפיין שלהם בליגת האלופות. נכון, שלושת המשחקים הראשונים היו גרועים, ולרגעים אפילו העניקו את התחושה שהנה שוב, קבוצה ישראלית השתחלה בטעות לליגה שגדולה עליה בכמה מספרים. אבל סיבוב המשחקים השני הוציא את הפועל עם הרבה כבוד מהמפעל הזה. כבוד, כי זה לא עניין של מה בכך עבור קבוצה ישראלית להוציא 5 נקודות בליגת האלופות מקבוצות שצריכות את הנקודות האלו. ליון, בנפיקה ושאלקה הגיעו למשחקים עם הפועל כשהן חייבות לנצח.

חלק מהנקודות שהשיגו הקבוצות הישראליות בקמפיינים הקודמים נבעו גם מזלזול של יריבות שכבר הבטיחו את העלייה שלהן. הניצחון 0-3 של מכבי חיפה מול הרכב חסר במיוחד של מנצ'סטר יונייטד ב-2002/03 הוא הזכור ביותר בהקשר הזה. היה גם את התיקו של מכבי ת"א עם יובנטוס (1-1) ב-2004/05.

במבחן ההיסטוריה הישראלית הקצרה בליגת האלופות, אפשר לדרג את הקמפיין של הפועל כשני הכי מוצלח. זה אמנם לא ה-7 נקודות שהשיגה חיפה לפני שמונה שנים, כשהיא מארחת את משחקי הבית שלה בקפריסין. אבל זה בהחלט קמפיין שאפשר לתייג אותו כהצלחה מקצועית.

2. מדברים הרבה בימים אלו על הסכסוך בין מוני הראל ואלי טביב, צמד הבעלים של הפועל. דבר אחד אי אפשר לקחת מהם: הם היו ממוקדי-מטרה, והם השיגו אותה (אפילו אם על הדרך הם קצת צרחו אחד על השני).

המטרה המדוברת היתה להגיע לליגת האלופות, ולצורך כך העמיד הצמד הזה תקציב של 60 מיליון שקל להפועל העונה (הגבוה בתולדות הקבוצה). הדחה מוקדמת מאירופה היתה מאלצת את טביב והראל להכניס את היד עמוק לכיס בעונה הזאת. אבל ההימור שלקחו הצליח להם.

המסע של הפועל באירופה הסתיים אתמול (ג') עם הכנסות של כ-12 מיליון אירו. אם ניקח בחשבון גם את ההכנסות של הפועל מהזירה המקומית (יסתכמו העונה, על-פי הערכות, בקרוב ל-30 מיליון שקל) - הרי שהפועל תסיים את העונה הזאת, בהערכה גסה, עם רווח תפעולי שינוע סביב ה-27 מיליון שקל.

אבל כמו תמיד בכדורגל הישראלי, יש שיעור שאפשר ללמוד מיענקל'ה שחר. מכבי חיפה אשתקד, עם הכנסות בסדר גודל דומה מליגת האלופות, סיימה את העונה עם רווח תפעולי גדול הרבה יותר. בעיקר כי התקציב שלה בעונה שעברה היה נמוך בהרבה מזה של הפועל הנוכחית - כ-40 מיליון שקל בלבד.