"אם יהודים יוכנסו לתאי הגז בבריה"מ - זו לא בעיה שלנו"

כך לפי הנרי קיסינג'ר, לפי הקלטות השיחות בלשכה הסגלגלה בתקופת הנשיא ניקסון, שהותרו לפרסום ■ ניקסון הורה להרחיק יועצים יהודיים מכל הדיונים על ישראל

אין זה סוד שנשיא ארה"ב לשעבר ריצ'ארד ניקסון לא כל כך אהב יהודים. היו לו דעות קדומות, גובלות באנטישמיות, על תכונות היהודים (וגם על תכונות של שחורים, אירים ואיטלקים). אבל הקלטות של כל השיחות בלשכה הסגלגלה בתקופת נשיאותו, שנחשפו בשבוע שעבר, מגלות את עומק החשדות ביהודים והסלידה מהם שאיפיינו את הבית הלבן בתקופתו. הן גם חושפות גילוי מפתיע: הנרי קיסינג'ר, יהודי, שהיה היועץ לביטחון לאומי של ניקסון, היה מוכן להפקיר מאות אלפי יהודים בבריה"מ למוות, בתיאוריה, מפני שמניעת השמדתם לא נחשבה בעיניו אינטרס אמריקני.

לפי אחד מתמלילי ההקלטות, שפורסם אמש (שבת) ב"ניו יורק טיימס", היחסים הסבוכים בין ניקסון לבין היהודים באים לידי ביטוי בוטה בשיחתו עם קיסינג'ר, ב-1 במארס 1973, מיד לאחר שראש ממשלת ישראל דאז, גולדה מאיר, סיימה ביקור בבית הלבן.

בהקלטה אפשר לשמוע את מאיר מודה לניקסון ומרעיפה עליו שבחים חמים בגלל יחסו האוהד לישראל. אך כמה דקות לאחר צאתה, השמיעו ניקסון וקיסינג'ר הערות מזלזלות בבקשותיה של מאיר שארה"ב תלחץ על בריה"מ להתיר הגירת יהודים כדי להיחלץ מרדיפות היהודים שם. ה"טיימס" מתאר את חילופי הדברים כ"ברוטליים בזלזול שלהם".

"הגירת יהודים מבריה"מ אינה מטרה של מדיניות החוץ האמריקנית", אמר קיסינג'ר. "ואם יכניסו את היהודים לתאי הגזים בבריה"מ, זו לא בעיה של אמריקה. זו אולי בעיה הומניטרית".

"אני יודע", השיב ניקסון. "לא נלך לפוצץ את העולם בגלל זה".

"לא רוצה אף יהודי"

בשיחה עם מזכירתו, רוז מרי וודס, נתן ניקסון הוראות מפורטות מי יורשה להשתתף בסעודת הערב הממלכתית בבית הלבן לכבודה של מאיר (ניקסון כינה אותה "הסעודה היהודית"), לאחר שנודע לו כי הבית הלבן מוצף בבקשות להזמנות לארוחה.

"אני לא רוצה אף יהודי אחד שלא תמך בנו בקמפיין (לנשיאות)", אמר ניקסון. "זה ברור? אף יהודי אחד שלא תמך בנו".

לפי רישום של שיחה בין ניקסון לבין ראש המטה שלו, בוב הולדמן, ביולי 1971, שמתפרסם היום (א') ב"וול סטריט ג'רנל", הורה ניקסון למנוע השתתפותם של פקידים יהודים-אמריקניים בדיונים על קביעת מדיניות כלפי ישראל.

"אף יהודי לא יכול לטפל בנושא הישראלי", כתב הולדמן לסיכום שיחתו עם ניקסון. "תשכח מהיהודים. הם נגד (הממשל)".

ההוראה של ניקסון להולדמן כללה במפורש את קיסינג'ר. "סלק את K מהמשחק; הייג יטפל בזה", נאמר ברישום שהכין הולדמן (הכוונה לעוזרו הבכיר של ניקסון, גנרל אלכסנדר הייג; האירוניה היא, שהייג, יחד עם ג'ין קרקפטריק, לימים שגרירת ארה"ב באו"ם בתקופת נשיאותו של רונלד רייגן, היו מידידיה הטובים ביותר של ישראל בארה"ב בשליש האחרון של המאה הקודמת).

בתגובה על כך, אמר קיסינג'ר ל"ג'רנל", כי אין לו כל ספק בכך שניקסון אכן אמר את הדברים המיוחסים לו, אך הכחיש שהוא, קיסינג'ר, נדחק החוצה מהחלטות על ישראל.

"הייתי מעורב בכל דיון", אמר קיסינג'ר. "הייתי יודע אם נדונו נושאים שלא הייתי מעורב בהם. זה היה בלתי אפשרי. כל המברקים עברו דרך המשרד שלי".

קיסינג'ר אמר, עוד כי למרות שניקסון התבטא באופן משפיל על יהודים, הוא לא היה אנטישמי. עובדה היא, שבבית הלבן בתקופתו עבדו יהודים רבים, אמר.

"היהודים תוקפנים מאוד"

באחת מההקלטות נשמע ניקסון מתאר יהודים כך: "היהודים הם פשוט תוקפנים מאוד, מעצבנים, בעלי אישיות דוחה... אבל הם אנשים עם יכולות".

בהקלטה של שיחה שניהל ניקסון עם יועצו צ'רלס קולסון, הביע ניקסון תרעומת על מיעוט יהודים בקרב הלוחמים האמריקניים בווייטנאם.

ניקסון: "כפי שאתה יודע, קשה למצוא... לא ראיתי שמות יהודים ברשימות של אלה שחוזרים מוויטנאם; לא ברור לי איך לעזאזל הם מתחמקים מגיוס".

קולסון: "היהודים לא יוצאים ומטיסים מטוסים. הם תמיד מצליחים לסדר לעצמם דחיה".

ניקסון: "אם אתה מסתכל ברשימות של אלה שהתחמקו מגיוס ועברו לקנדה או לשוודיה, תמצא שם מספר לא פרופורציונלי של יהודים. העריקים האלה".

קולסון: "או, לעזאזל! כן, כן. בראיונות שמראים בטלוויזיה (של מתחמקי הגיוס) מחצית מהמרואיינים יהודים".

ניקסון: "לכן, חנינה (למשתמטים) היא דבר קשה כל כך".

ניקסון היה מודע לכך שדבריו מוקלטים. הוא עצמו הורה להתקין מנגנוני הקלטה בלשכה הסגלגלה. ההקלטות שוחרוו לפרסום ע"י הספריה והמוזיאון להנצחת נשיאות ניקסון ביורבה-לינדה, קליפורניה.