"קשה להביא משקיעים מחו"ל - אך עם בואם קשה לעצרם"

לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל בראיון לקראת כניסת הבנק לפעילות קמעונאית בישראל: "ישראל נתפסת כמו סיליקון וואלי" ■ על קריסת ליהמן: "לא האמנתי שהממשל יהיה כ"כ טיפש"

לן רוזן, מנכ"ל ברקליס ישראל, עדיין זוכר את אותו יום נורא לפני כשנתיים בו קרס ליהמן ברדרס. "זה היה הלם מוחלט", הוא משחזר, "אף אחד לא היה יכול לצפות את זה. פתאום הייתי מובטל וכל מי שהכרתי היה מובטל".

רוזן, 48, היה עד אותו יום מנכ"ל השלוחה של ליהמן בישראל, ובאופן זמני, עם הקריסה בספטמבר 2008, הוא איבד את מקום עבודתו. רק בהמשך יצאה השלוחה הישראלית של ליהמן בראשותו לדרך חדשה, לאחר שהבנק הבריטי ברקליס רכש את פעילות ליהמן בארץ. מאז, כמנכ"ל ברקליס קפיטל ישראל, הוא הגדיל את הפעילות, ובקרוב יתחיל ברקליס לפעול בישראל כבנק מן המניין.

מוסדות פיננסים זרים הפועלים בישראל ממעטים לפרסם את עצמם, ממילא הם אינם פונים לקהל הרחב. אולי זו הסיבה שהמודעה של ברקליס קפיטל, שבשבועות האחרונים מתפרסמת בעיתונים הכלכליים בתדירות גבוהה, לוכדת את תשומת הלב. המודעה מאופקת, סולידית, משדרת עוצמה, מודעת לעצמה, כיאה לבנק מהשורה הראשונה כמו ברקליס, שנוסד בשנת 1690, נסחר לפי שווי של 54 מיליארד דולר, ומחזיק ב-48 מיליון לקוחות ובנוכחות ב-58 מדינות.

במרכז המודעה נראה גב של אדם הלבוש בהידור מחויט, מביט מלמעלה אל גורדי השחקים של עיר גדולה. מעליה נכתב: "יש רק הצלחה אחת שחשובה לנו. שלכם". למטה מופיעה הסיסמה של ברקליס קפיטל: "Earn Success Every Day", ובקצה המודעה נכתב באותיות קטנות: "נציגות ברקליס קפיטל אינה מפוקחת על ידי המפקח על הבנקים בישראל".

המשפט הזה יהפוך בקרוב ללא נכון. כפי שחשף "גלובס" לפני חודשיים, ברקליס יהיה הבנק הזר הרביעי שפותח סניף בישראל ויצטרף לענקים בינלאומיים כמו סיטי, HSBC ו-BNP. נציגי ברקליס כבר הגישו לפיקוח על הבנקים את הניירת הנדרשת וצפויים לקבל אישור במהירות. "אחרי שנקבל רישיון מבנק ישראל נרצה להתחיל לפעול מיד", אומר רוזן. "מה זה מיד? תוך 3 חודשים".

- מדוע ברקליס החליט לבקש מבנק ישראל רישיון לעסוק בבנקאות מסחרית, והאם תעסקו גם בבנקאות קמעונאית?

"המטרה שלנו היא לספק שירותי בנקאות ללקוחות העסקיים שלנו. אנו לא רוצים כרגע לעסוק בבנקאות קמעונאית ולא בחשבונות עו"ש. בנקאות ללקוחות אמידים, כן, בעתיד, אך אין כרגע כוונות לכך. גם רומא לא נבנתה ביום אחד. התחלנו מבנקאות השקעות, עשינו כברת דרך וכעת מתרחבים לבנקאות מסחרית. אני בודק כל מה שברקליס עושים בחו"ל ואם זה הגיוני ומתאים, מביא את זה לישראל".

- לאיזה חברות תפנו?

"ישראל היא משק מוטה יצוא ואנחנו נעסוק בחברות יצואניות ובחברות טכנולוגיה. נספק שירותים הקשורים לפעילויות בחו"ל כגון אשראי מסחרי וניהול סיכונים. אנו לא מחפשים להרחיב את מעגל הלקוחות הקיים שלנו, שהוא בעיקר חברות בינוניות גדולות".

- מי יעמוד בראש הסניף?

"אני. בברקליס בנקאות השקעות ובנקאות מסחרית הן חטיבות נפרדות, אבל בארץ הבנקאים המסחריים יעבדו תחתיי".

"ישראל נתפסת כמו סיליקון וואלי"

העמקת הפעילות של ברקליס קפיטל, ומעבר מנציגות לפתיחת סניף רשמי ומפוקח אינה טריוויאלית. רק לפני כמה שנים, כשמחבלים מתאבדים זרעו הרס ברחובות ת"א ובערי ישראל, הרעיון שבנקים זרים יעמיקו את פעילותם כאן נשמע מופרך. הזרים שראו את ישראל דרך ערוצי החדשות לא היו מוכנים לקחת את הסיכון הכרוך בהשקעה בישראל.

היום, מספר רוזן, המצב שונה. "אנשים בחו"ל רואים את ישראל מהזווית הגיאו-פוליטית עד שהם מגיעים לכאן. קשה לגרום למשקיעים מחו"ל לבוא לכאן בפעם הראשונה, אבל אחרי שהם מגיעים אי אפשר לעצור אותם מלהגיע שוב. כשהם מגיעים הם רואים כלכלה משגשגת ותרבות שונה ממה שהם קוראים בעיתונים, ואז דעותיהם משתנות באופן דרמטי. הם רואים בטלוויזיה אנשים שתופסים מחסה מטילים ודואגים לביטחונם, אך כשהם פה הם רואים שבטוח פה כמו בלונדון, ומשתכנעים".

- ומבחינה כלכלית מה מביא את המשקיעים הזרים לכאן?

"המשקיעים רואים בישראל כלכלה מתקדמת, תרבות יזמית עם אנשים איכותיים. מה שהביא את ברקליס לכאן זה הטכנולוגיה, ישראל נתפסת כמו סיליקון וואלי. אבל מה שמשאיר את ברקליס כאן וגורם להם לרצות לצמוח זה הדברים הנורמליים: אג"ח, ריביות וכו'".

- אילו דברים אתם עושים היום שלא עשיתם ב-2008?

"אז עסקנו בעיקר בבנקאות השקעות (M&A), מניות (הנפקות ומחקר אך לא מסחר) ואג"ח. באירופה, ברקליס הוא הבית הגדול ביותר לאג"ח, שחקן גדול בשוק המט"ח, הסחורות ושוק הריביות. אנחנו מסתכלים על מה שברקליס עושה בחו"ל ומביאים לישראל דברים שמתאימים ללקוחותינו כאן. לפני שנתיים היינו בישראל עם 17 עובדים ומאז גדלנו ליותר מ-40 עובדים בשלוש קומות, ואנו ממשיכים לגדול. מ-2009 אנו מעסיקים גם סוחרי אג"ח".

- ליתר דיוק דסק שלם של סוחרי אג"ח, שלקחתם בן לילה מדויטשה בנק.

"זה אמנם לא מקובל בישראל אבל ככה זה עובד בוול סטריט. אנשים עוברים ממקום למקום כל הזמן ובישראל זה לא אמור להיות שונה. אולי זה יצר זעזוע כי לא רגילים לזה פה, אבל אנחנו שכרנו את האנשים שהיו הכי הטובים בשוק וכעת יש לנו חדר מסחר מהמובילים בקרב הבנקים הזרים, בייחוד במסחר באג"ח ממשלתיות".

- אתם פותחים כעת חדר מסחר במניות ישראליות. מה היתרון שלכם?

"היתרון שלנו מול השחקנים המקומיים הוא הנוכחות הגלובלית. עד כה טיפלנו בהנפקות, המירים וכו' של חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל. אנו מסקרים את המניות הללו וסוחרים בהן. עכשיו ניתן את אותו השירות למניות כאן בארץ ונעבוד מול מוסדיים מקומיים וזרים. לא נעסוק בחיתום כמו לידר שוקי הון או IBI חיתום ברמה המקומית, אבל נפעל כשתהיה הנפקה גלובלית".

"כשנצא מהבלגן זה יקרה מהר"

"אנחנו מספר אחת בבנקאות השקעות", מכריז רוזן בגאווה ויש לו סיבה טובה לכך. ברקליס קפיטל מוביל בפער גדול, עוד מימיו כליהמן ברדרס ישראל, את פעילות המיזוגים והרכישות. בשנים האחרונות היה ברקליס בנק ההשקעות בעסקאות הרכישה הענקיות של טבע כמו איווקס ובאר, הנפקת האג"ח של טבע לאחר רכישת רציופארם, ולאחרונה ייצג את וינטגרה בעסקת מכירתה ל-PMC תמורת 300 מיליון דולר.

- פתאום נראה שכולם מנפיקים, מתמזגים, רוכשים. מה קרה דווקא עכשיו?

"אולי בגלל QE2 (תוכנית ההרחבה הכמותית של הפד - ע.פ, ע.ב.י), אולי בגלל זרימת תנועות ההון, אולי בגלל שאנשים מרגישים שיוצאים מהמיתון. סביבת ההנפקות נעשתה חזקה למדי, וזה כרוך בתנודתיות של השווקים. לאחר שהשווקים נרגעו והחלו לעלות, ההנפקות החלו להצליח. ראינו את זה בהנפקת ג'נרל מוטורס. בסופו של דבר נצא מהבלגן וכשזה יקרה - זה יקרה מהר".

- איך וינטגרה עברה בבת אחת מרוד שואו להנפקה לכך שהיא נמכרה?

"זה נקרא Dual Tracks, כלומר בדרך להנפקה אנחנו בוחנים באופן יזום גם אפשרות של M&A. ההיגיון הוא כזה: כשאתה מגיש תשקיף אתה שם את החברה על המדף, וגם הנפקה וגם מכירה הן צורות של אקזיט.

"יש את השיר של ביונסה: If you liked it then you should have put a ring on it. זה אותו הדבר. בכך שאתה יוצא להנפקה אתה מאותת לחברות אחרות שאם הן רוצות לרכוש את החברה כדאי שיפעלו עכשיו, כי אם ההנפקה תצליח אז החברה תהיה שווה יותר אחריה, ולכן גם מחיר הרכישה יהיה גבוה יותר".

- יש עוד חברות שרצו ללכת להנפקה וגמרו בסוף במכירה?

"כן, אקטימייז שנמכרה לנייס בשנת 2007 במהלך ההכנות להנפקה ואנחנו ייעצנו להם להימכר, וגם חברת פסעבה. אנחנו לוקחים חברה להנפקה ואם זה תופס לכיוון של רכישה אז מייעצים להם ללכת לכאן או לכאן".

אף מילה על ששינסקי

ביוני חתמו ברקליס ו-HSBC על הסכם למימון קצר הטווח של קידוח "תמר". שני הבנקים נתנו לדלק קידוחים שבבעלות תשובה הלוואת גישור של 430 מיליון דולר. מאז הם מכרו חלק מהחוב לבנקים ישראלים (100 מיליון דולר) ולאלטשולר שחם (50 מיליון דולר), ולברקליס נותר מימון בסך כ-100 מיליון דולר.

על רקע מסקנות ועדת ששינסקי, שמגדילות מאוד את המס המוטל על היזמים, העלו האחרונים, בייחוד דלק של תשובה, את הטענה כי ישום מסקנות הוועדה יפגע ביכולת המימון של הקידוחים, וימנע או יעכב מאוד את פיתוח תמר. רוזן מסרב בתוקף להתייחס לנושא בכלל, ולמסקנות הוועדה בפרט.

- האם מסקנות ששינסקי יפגעו במימון של קידוח "תמר"?

"לא אדון במסקנות הוועדה. זה עסק של הלקוח, ולכן אסור לי לדבר עליו עם העיתונים".

- מדוע מכרתם חלק מהחוב?

"ההלוואה לדלק קידוחים היא אחת מההלוואות הגדולות ביותר שנעשו בישראל, והגדולה ביותר שברקליס נתנה, אבל מראש אמרנו שזו סינדיקציה. זה חלק ממהלך העסקים. לתת הלוואה, ליצור סינדיקציה ולמכור לגופים אחרים, כשאנחנו שומרים חלק מההלוואה אצלנו. ככה עושים סינדיקציה".

"לא האמנתי שהממשל יהיה כל-כך טיפש"

לן רוזן לא אוהב לדבר על ליהמן ברדרס. בנק ההשקעות אליו הצטרף בגיל 32 ובו עבד 14 שנים. הקריסה הפתיעה אותו, וניכר שהטראומה של ה-15 בספטמבר 2008 נחקקה בזיכרונו.

רק שלושה שבועות קודם הוא התראיין ל"גלובס" והסביר בביטחון רב מדוע בנק השקעות גדול נוסף בוול סטריט לא ייפול, שמצבה של ליהמן ברדרס מצוין, ושלחברה יש מספיק נזילות.

כשליהמן נפל, בעוד הציבור האמריקני זעם על בכירי בנק ההשקעות שנטלו מימון עצום שהוביל לקריסתו, רבים בוול סטריט הפנו אצבע מאשימה דווקא כלפי הפדרל ריזרב, שבחר לא להציל את ליהמן בשם ה-Moral Hazard, "הסיכון המוסרי". לפי גישה זו אין זה מוסרי להציל חברות שנטלו על עצמן סיכון רב מדי, אלא יש לתת להן ליפול כדי שחברות אחרות יתנהגו באופן בטוח ושקול יותר.

רוזן כועס עד היום על כך על כך שהגישה הזו יושמה רק כלפי ליהמן, ולא כלפי בנקים אחרים בארה"ב שנקלעו לבעיות דומות. "ליהמן מת כי הוא היה השני. זהו", אומר רוזן במרירות. "לפניו הצילו את בר סטרנס ואחריו הצילו את מריל לינץ', גולדמן זאקס ומורגן סטנלי. את כולם הצילו חוץ מליהמן".

"אסור היה לתת לליהמן ליפול, זו הייתה טעות של הממשל האמריקני שגררה את העולם למיתון גדול שעד עכשיו לא התאוששנו ממנו, וייקח זמן להתאושש ממנו. טעות קריטית. אמרתי אז שבנק נוסף לא ייפול כי לא האמנתי שמישהו יהיה כל-כך טיפש לתת לכלכלה כולה להתמוטט".

- אתה מרגיש נבגד?

"לא הייתי אומר נבגד. באותו לילה הרגשתי המום. האם כעסתי? כן, ברור. זה לא היה אמור לקרות".

- ואחרי הכעס?

"היינו בנק ההשקעות הזר הכי טוב בישראל. אמרנו בואו נראה אם מישהו רוצה אותנו כצוות. לקחתי את הבלקברי והתחלתי לחפש לאן ללכת. קיבלנו הצעות מכמה בנקי השקעות ובחרנו בברקליס כי הם הבטיחו לבנות את העסק ולחזק אותו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988