התוכנית הסודית של גרמניה למלחמה עם רוסיה

לפני כשנתיים וחצי התכנסו תריסר קצינים גרמנים בכירים במתקן צבאי בברלין כדי לעבוד על תוכנית סודית למלחמה מול רוסיה. כעת הם במרוץ ליישומה.

● שמרנות, דשדוש ב-AI ותוכנית ירושה: מאחורי גל העזיבות באפל
● עץ האשוח הכי גבוה, סיור בין סמטאות מקושטות ואוכל מסורתי: חגיגות הכריסמס בעיצומן

הפלישה הרוסית לאוקראינה ב־2022 שמה קץ לעשורים של יציבות באירופה. מאז יצאה היבשת למהלך ההתחמשות המהיר ביותר שידעה מאז סוף מלחמת העולם השנייה. אולם תוצאותיה של מלחמה עתידית לא יוכרעו רק במספר החיילים והנשק בשטח. אלה יהיו תלויות גם בהצלחתו של המבצע הלוגיסטי האדיר העומד במרכז "תוכנית גרמניה" - מסמך מסווג בן 1,200 עמודים שנכתב מאחורי קירותיו הדיסקרטיים של בסיס יוליוס לבר (Julius Leber).

התוכנית מפרטת כיצד יועברו עד 800 אלף חיילים גרמנים ואמריקאים וכוחות נוספים של נאט"ו מזרחה אל קו החזית. היא ממפה את הנמלים, הנהרות, מסילות הרכבת והכבישים שבהם יעברו וכן כיצד יזכו לאספקה ולהגנה לאורך המסלול.

"תסתכלו על המפה", אמר טים שטוכטי, ראש המכון הלא מפלגתי לחברה וביטחון בברנדנבורג. לדבריו, כיוון שהאלפים משמשים מחסום טבעי, כוחות נאט"ו יצטרכו לחצות את גרמניה במקרה של עימות עם רוסיה, "לא משנה היכן הוא יפרוץ".

 חייל גרמני על טנק כ-130 ק''מ מליטא. במהלך תרגיל ''זאב ברזל'' / צילום: ap, Mindaugas Kulbis

ברמה רחבה יותר: התוכנית היא הביטוי המובהק ביותר למה שמנסחיה מכנים "כל החברה נרתמת למלחמה". טשטוש הגבול בין המרחב האזרחי לצבאי מסמן חזרה לאופן החשיבה של ימי המלחמה הקרה - אך בגרסה מעודכנת, המתחשבת באיומים ובמכשולים חדשים: מהתשתיות הרעועות של גרמניה, דרך חקיקה לא מספקת ועד צבא מצומצם יותר, תנאים שלא התקיימו באותם ימים.

בכירים גרמנים מעריכים כי רוסיה תהיה מוכנה לתקוף את נאט"ו ב־2029. אך רצף של אירועי ריגול, פעולות חבלה והפרות במרחב האווירי של אירופה - שרבים מהם מיוחסים למוסקבה - מרמז שהיא עשויה להתכוונן למהלך מוקדם יותר.

אנליסטים מוסיפים כי הפסקת האש האפשרית באוקראינה, מהלך שארה"ב מקדמת, עשויה לפנות לרוסיה זמן ומשאבים להתכונן לפעולה נגד מדינות נאט"ו.

מי שעומדים מאחורי התוכנית הגרמנית מאמינים כי אם יצליחו להגביר את חוסנה של אירופה יוכלו לא רק להבטיח ניצחון מול מהלך כזה, אלא גם להפחית את הסיכוי למלחמה, "בכך שנבהיר לאויבינו שאם יתקפו אותנו - הם לא יצליחו", אמר קצין בכיר, מאדריכליה הראשונים של התוכנית, הידועה בחוגים צבאיים בשם OPLAN DEU.

העיירה שהוקמה בשבועיים וחשפה את הכשלים

היקף השינוי הנדרש להיערכות נחשף בסתיו האחרון, בנופיה הכפריים של מזרח גרמניה, שם חברת הביטחון Rheinmetall (ריינמטאל) הקימה מחנה שטח ללילה ל־500 חיילים. הוא כלל מעונות, 48 מקלחות, חמש תחנות דלק, מטבח שדה, רחפני מעקב ושומרים חמושים, שעברו סינון קפדני לאיתור השפעות רוסיות וסיניות. הכול נבנה בתוך 14 יום ופונה בתוך שבוע. "דמיינו הקמה של עיירה קטנה מאפס ופירוקה בתוך ימים ספורים", אמר מארק למרמן, ראש תחום המכירות ביחידת הלוגיסטיקה של ריינמטאל.

לאחרונה חתמה ריינמטאל על חוזה בהיקף של 260 מיליון אירו לרענון הציוד לכוחות גרמניה ונאט"ו, כחלק מהמאמץ של הצבא לשלב את המגזר הפרטי בתוכנית הגדולה.

אבל המבצע חשף גם ליקויים: הקרקע לא התאימה לכל הרכבים, והייתה מחולקת למגרשים שאינם רציפים, כך שהיה צורך להסיע חיילים ביניהם. חזרה כללית קודמת חשפה את הצורך ברמזור חדש בנקודה מסוימת כדי למנוע עומסי תנועה בעת מעבר שיירות צבאיות.

לקחים כאלה משולבים באופן רציף בתוך תוכנית OPLAN ונספחיה. המסמך, המאוחסן ברשת המבודדת של הצבא הגרמני, מצוי כעת במהדורתו השנייה.

בין המכשולים המורכבים ביותר הניצבים בפני אדריכלי התוכנית מצויים כללי הרכש המסורבלים בגרמניה, חוקי פרטיות מחמירים ורגולציה שעוצבה לתקופה של שלום. "אנחנו חייבים ללמוד מחדש מה ששכחנו", אמר נילס שמיד, סגן שר ההגנה הגרמני. "אנחנו צריכים להחזיר מהפנסיה אנשים שיסבירו לנו איך עשינו זאת פעם".

הגנות שהתרופפו בעשורים של שלום

קטע הכביש המהיר A44, שבין הכפרים שטיינהאוזן וברנקן במערב גרמניה, ממחיש היטב כיצד ההגנות של אירופה התרופפו בארבעה עשורים של שלום - ומה יידרש ממנה כעת כדי לשוב ולהתגונן מחדש.

מדובר בקטע כביש שרצועת הפרדה של כ־5.6 ק"מ, הבנויה לאורכו, אינה עשויה מדשא אלא מאספלט מוצק. זאת בשונה מאזורים אחרים במסלול. גם אזורי המנוחה במקטע זה גדולים מהרגיל ובעלי צורה משונה. גשרים וקווי חשמל אף הם אינם נראים לעין.

עשרות מקטעים כאלה נבנו בתקופת המלחמה הקרה לשימוש כנתיבי נחיתה לשעת חירום. מכלים עם דלק מטוסים הוטמנו מתחת לאזורי החניה, את מעקות הבטיחות ניתן היה לשחרר בלחיצה, ואפשר היה להקים מגדל פיקוח נייד בתוך דקות.

 לוקהיד C-130 הרקולס נוחת בכביש, 1984. תשתיות דו-שימושיות היו הנורמה במלחמה הקרה / צילום: TSGT Rod Prouty

תשתיות דו־שימושיות היו הנורמה בגרמניה בתקופת המלחמה הקרה. בדיוק כפי שחובת הגיוס חיברה בין החיים האזרחיים לעולם הצבאי, כך גם כבישים, גשרים, תחנות רכבת ונמלים תוכננו מראש, כך שיוכלו לשמש נכסים צבאיים בעת הצורך. אבל עם תום המלחמה הקרה הצורך נעלם. גשרים ומנהרות חדשים רבים אינם מתאימים כיום לשיירות צבאיות. ב־2009 ברלין גם ביטלה את הדרישה להציב שלטים המציינים אילו דרכים מתאימות.

גם התשתיות מתקופת המלחמה הקרה אינן תמיד כשירות לשימוש. לפי הערכות בברלין, כ־20% מהכבישים המהירים ויותר מרבע מהגשרים שמעליהם זקוקים לשיפוץ אחרי שנים שלא נותבו אליהם השקעות. נמלי הים הצפוני והבלטי של גרמניה זקוקים אף הם לעבודות שיפוץ בהיקף של כ־15 מיליארד אירו - כך לפי התאחדות נמלי הים הגרמניים.

האזורים הללו על המפה עלולים לצמצם מאוד את חופש התנועה של הכוחות במקרה של מלחמה, וצווארי בקבוק שייתכן שייווצרו מופיעים במפת התנועה הסודית של OPLAN.

הגשרים הבעייתיים והתאונה שהקפיצה את נאט"ו

תאונה אחת, שלא זכתה כמעט לחשיפה, אך היו לה השלכות כבדות, ממחישה היטב את הבעיה. בליל 25 בפברואר 2024 התנגשה ראפידה, אוניית מטען הולנדית, בגשר רכבת מעל נהר הונטה בצפון־מערב גרמניה - ותנועת הרכבות הופסקה. חברת הרכבות הקימה גשר זמני שנפתח כעבור חודשיים, אך ביולי התנגשה בו שוב ספינה אחרת ושוב נותקה תנועת הרכבות, הפעם למשך כחודש.

למרות שהאירועים הגיעו רק למהדורות המקומיות, הם הקפיצו את נאט"ו. הסיבה: הגשר נמצא על קו הרכבת היחיד שמשרת את נמל נורדהאמן בים הצפוני, הנמל היחיד בצפון אירופה שהיה מורשה אז לטפל בכל משלוחי התחמושת לאוקראינה.

בשני המקרים לא נמצאו עדויות למעשי זדון, ובכל זאת, אספקת התחמושת לחזית נחנקה למשך שבועות. חלק מהמטענים הועמסו מחדש על גבי הספינות, והפיקוד הצבאי העליון של ארה"ב באירופה נאלץ להעביר את המשלוחים לנמל בפולין - כך לפי דוח של משרד ההגנה האמריקאי לקונגרס.

"לרבים מהנמלים יש רק מסילת רכבת אחת שמובילה אל פנים הארץ", הוסיף הולגר בניק, מנכ"ל חברת Niedersachsen Ports, המחזיקה כמה נמלים בסקסוניה התחתונה שבצפון־מערב גרמניה. "זו נקודת חולשה".

בטווח הקצר שיפור החוסן לקראת מלחמה, משמעותו למצות את המרב ממערכות הכבישים והרכבות הקיימות. בטווח הארוך ברלין שואפת להשקיע 166 מיליארד אירו עד 2029 בתשתיות, כולל יותר מ־100 מיליארד אירו ברכבות שסבלו מהזנחה ממושכת, ולתת עדיפות לתשתיות בעלות ייעוד כפול.

בהשקעה של 500 מיליארד: הצבא פעל מתחת לרדאר

המאמץ רב־השנים הזה להכין את גרמניה מחדש למלחמה החל ימים לאחר הפלישה הרוסית רחבת ההיקף לאוקראינה, כשהקנצלר אולף שולץ הכריז על קרן התחמשות של 100 מיליארד יורו - מהלך שכינה Zeitenwende, כלומר מפנה היסטורי.

מאוחר יותר באותה השנה הקים הצבא הגרמני, הבונדסוור (bundeswehr), פיקוד טריטוריאלי שינהל את כלל המבצעים בתוך המדינה, והטיל על מפקדו, לוטננט־גנרל אנדרה בודמן, קצין ותיק בעל ניסיון ממלחמות בקוסובו ואפגניסטן - לגבש את תוכנית OPLAN.

במלחמה מול רוסיה גרמניה לא תהיה עוד מדינת קו חזית, אלא בסיס להיערכות. נוסף על תשתיות מידרדרות יהיה עליה להתמודד עם צבא מצומצם ואיומים חדשים כמו רחפנים. "פליטים וכוחות תגבור יזרמו בשני כיוונים מנוגדים. יהיה צורך לנתב את התנועה הזאת, והבונדסוור לא יוכל לעשות זאת לבדו, במיוחד בזמן שהוא נלחם", הסבירה קלאודיה מאיור, ראש תחום יוזמות הביטחון הטרנס־אטלנטיות בקרן מרשל הגרמנית של ארה"ב. משמעות הדבר: שיתוף פעולה חסר תקדים בין הצבא לבין המגזר הפרטי וגורמים אזרחיים.

 כוחות מיוחדים מיירטים רחפנים לא מזוהים, ספטמבר. איום שעומד במוקד התרגיל הרב-לאומי / צילום: Reuters, Thomas Imo

עד מרץ אשתקד, תוך הסתמכות על משוב ממעגל מתרחב של משרדי ממשלה, גופים ממשלתיים ורשויות מקומיות, הצוות של בודמן השלים את הגרסה הראשונה של התוכנית - ועכשיו הגיעה העת להוציאה לפועל.

בזמן שממשלת פרידריך מרץ החדשה הכריזה בקול על הקצאת 500 מיליארד אירו לביטחון ובהחזרת גיוס החובה, הבונדסוור כבר פעל מתחת לרדאר: הוא תדרך בתי חולים, משטרה וגורמי חירום, חתם על הסכמים עם מדינות ועם מפעילת רשת הכבישים המהירים בגרמניה, ושרטט מסלולי מעבר לשיירות צבאיות.

בסוף ספטמבר התקיים בהמבורג שבצפון גרמניה תרגיל צבאי בשם "רד סטורם בראבו", שמטרתו הייתה לתרגל שיתוף פעולה בין הבונדסוור, המשטרה, מכבי האש ויחידות ההגנה האזרחית.

התרחיש היה של תוכנית OPLAN בזעיר אנפין: 500 חיילי נאט"ו נוחתים בנמל ויוצרים שיירה של 65 כלי רכב שנעה מזרחה דרך העיר. עליהם להתמודד עם ניסיונות לחסום את הנמל, מתקפות רחפנים והפגנות.

עם רדת הערב, כשניחוח בננות בשלות נישא ממחסן סמוך, התכנסו החיילים המוסווים בשקט על הרציף, ומסוקים חגים מעליהם. זמן קצר לפני חצות יצאה השיירה לדרך אל עבר העיר - ואז הכול התחיל להשתבש.

היא אמורה תמיד לנוע כגוש אחד: ברגע שהיא חוצה צומת - היא אינה עוצרת, בלי קשר לצבע הרמזור. אסור ששום רכב אזרחי יהיה מסוגל להשתחל לתוכה. ובכל זאת, כשהטור חלף דרך מחסום הבידוק, קצינים שעמדו בצד זעמו נוכח הרווחים הגדולים בין כלי הרכב. בהמשך רחפן שחור שזמזם מעל הש יירה עורר בהלה, עד שמישהו דיווח בקשר ואישר שהוא שייך לבונדסוור.

אז קפצו מפגינים מתוך השיחים והדביקו את עצמם לאספלט מול כלי הרכב. האירוע היה חלק מהתרגיל, והמפגינים היו חיילי מילואים. לצבא לא הותר להתערב, אבל למשטרה, שלה כן ניתן אישור, לא היו החומרים הדרושים כדי להמיס את הדבק שבו השתמשו ה"מפגינים". שעתיים חלפו עד שהרכבים הצליחו לשוב מחדש לתנועה. כשזה קרה, כבר היה בוקר, והשיירה גמאה עד אז מרחק של שישה מיילים בלבד (כ־9.6 ק"מ).

"אנחנו לא במלחמה, אבל לא בזמני שלום"

הפערים ב"חקיקה לתקופות של שלום" (peacetime legislation) שהנהיגה גרמניה מקשים עליה כעת להגן על עצמה מפני פעולות חבלה, אחד האיומים המרכזיים על תוכנית OPLAN.

למעשה, פעולות חבלה כבר מתרחשות. עשרות מתקפות, מהצתות ועד כבלים מושחתים, כוונו אל רשת הרכבות בשנים האחרונות. באוקטובר בית המשפט במינכן שלח לכלא גבר שתכנן לחבל במתקנים צבאיים ובתשתיות רכבת בשם רוסיה.

 חיילים בנמל המבורג, ספטמבר. מתרגלים את תרחיש נאט''ו המדובר / צילום: Reuters, IMAGO

שירותי המודיעין הפנימיים של גרמניה מסרו כי רק בשנה שעברה ערכו כמעט 10,000 בדיקות רקע לעובדים בחברות המפעילות תשתיות חיוניות. "אם גרמניה עתידה לשמש כמרכז התפעול של נאט"ו, אז כאויב הייתי רוצה לכוון לזה: לחסום את הנמלים, להפיל את החשמל, לשבש את מסילות הרכבות", אמר פול שטרובל, ראש קשרי ציבור ב־Quantum Systems, יצרנית רחפני מודיעין הנתמכת בידי פיטר ת'יל, שמנהלת מו"מ עם הבונדסוור על אספקת הגנה לשיירות ולתשתיות במסגרת תוכנית OPLAN.

Quantum Systems, אחת מחברות ההגנה הגדולות והמצליחות ביותר בגרמניה, סיפקה מאות רחפנים למולדובה ולרומניה, ולדברי שטרובל, אלפים מהם טסים באוקראינה בכל יום. ובכל זאת, עד כה היא מכרה רק 14 רחפנים לבונדסוור.

את האשם תולים רבים באותה חקיקה מיושנת. רחפנים הנמכרים לצבא הגרמני לא יכולים לטוס מעל אזורים בנויים, והחוק מחייב לצייד אותם באורות סימון. "זה הגיוני בשימוש אזרחי, אבל מנוגד לחלוטין לצורך הצבאי", אומר שטרובל.

בצבא הגרמני שומרים על אופטימיות זהירה. "בהתחשב בעובדה שפתחנו דף חדש לגמרי בתחילת 2023, אנחנו מרוצים מאוד מהמקום שבו אנו נמצאים כיום", אמר הקצין והשותף לכתיבת התוכנית למלחמה עם רוסיה.

ובכל זאת, כפי שהראו המבחנים האחרונים, עוד נדרש לא מעט כדי ליישר קו בין התוכנית למציאות. הגורם הגדול ביותר לאי־הוודאות מבחינת המתכננים הוא הזמן שנותר להם.

נוכח העלייה החדה בחבלות, במתקפות הסייבר ובהפרות המרחב האווירי, הגבול בין שלום למלחמה נעשה מטושטש יותר ויותר. "האיומים הם אמיתיים", אמר הקנצלר פרידריך מרץ למנהיגי עסקים בספטמבר. "אנחנו לא במלחמה, אבל איננו חיים עוד בזמני שלום".