"קרנות ההון סיכון דחפו חברות לווב 2.0 גם כשזה לא התאים"

דן יכין, מנהל מחקר ב-IDC, טוען שלישראל אין כלל יתרון בתחום האינטרנט ■ "לפני שלוש-ארבע שנים קמו עשרות חברות לשוק זה, אבל אף אחת מהן לא השאירה חותם"

כולם מכירים את סיפורי ההצלחה של חברות אינטרנט בינלאומיות, שהחלו את דרכן כסטארט-אפ צעיר והפכו לחברות ענק; סיפורי הצלחה כמו של גוגל, או המצטרפות החדשות פייסבוק, זינגה או גרופון. אלה צמחו בשוק האמריקני, אך הצליחו לכבוש את המשתמשים ברחבי העולם.

בישראל לא קמו עד היום חברות אינטרנט רבות שהצליחו להפוך לחברות של מאות מיליוני דולרים, ו-ICQ, שנמכרה ל-AOL ב-408 מיליון דולר בסוף שנות ה-90 היא יוצאת מן הכלל.

משתתפי הפאנל "על קו הזינוק - יזמות וחדשנות בעולם המדיה החברתית", שנערך אתמול (א') בוועידת "גלובס" לעסקים, ניסו להבין מה הן הסיבות לכך, ואם ניתן לשנות דפוס זה.

את הפאנל הנחה צחי וייספלד, דירקטור אסטרטגיה ופיתוח עסקי במרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל, והשתתפו בו דן יכין, מנהל מחקר ב-IDC; אביטל יכין, מנכ"ל סירס ישראל; ערן גלעד, מנכ"ל חברת Tracx המתמחה בשיווק במדיה חברתית; עודד זהבי, מנהל אזור ישראל ודרום אפריקה ב-PayPal; וג'רום סמית מנהל-שותף ב-MIT.

לדברי יכין מ-IDC, "האינטרנט עורר הרבה תקוות בשוק המקומי. חשבנו שנצליח להצמיח שחקנים משמעותיים גם בתחום הזה, אבל עד היום עוד לא קמה פה חברת אינטרנט גדולה. חברות ישראליות רבות רצו מהר מדי אחרי הווב 2.0. קרנות ההון סיכון הן אלו שדחפו אותן לשם, וברגע שזה קורה, גם סטארט-אפים שלא היו חברות ווב 2.0 מלכתחילה פנו לשם. לא צריך לדחוף חברות - הדברים הללו צריכים לקרות מעצמם".

אביטל יכין, מנכ"ל סירס ישראל שהיה ממייסדי הסטארט-אפ הישראלי דלבר (שנמכר לסירס), הציג עמדה מנוגדת. "זה נכון שעד כה לא היינו חזקים בתחום האינטרנט למעט ICQ, ואכן לא התפתחה פה סביבה מתאימה ותומכת לכך. אבל הסיכויים שלנו להצליח בתחום האינטרנט כיום הם דווקא גדולים, שכן חסמי הכניסה בפיתוח שירותים צרכניים הם קטנים".

גלעד, המתמחה בשיווק במדיה החברתית, הוסיף כי "למרות שהמדיה החברתית אכן מייצרת הזדמנויות להרבה שחקנים, כאשר חסמי הכניסה נמוכים - הם נמוכים לכולם".

זהבי התייחס לרכישה שביצעה PayPal בישראל ב-2008, של Fraud Sciences תמורת כ-170 מיליון דולר, ואמר כי "זה נכון שזו הייתה רכישה בתחום אבטחת המידע, אבל יש עוד חברות ישראליות שמצליחות גם בחו"ל כמו Plimus אוFiftyOne ".

זהבי הוסיף כי "אני חושב שאחת האג'נדות של החברות האמריקניות היא לשתף פעולה עם חברות ישראליות, והתפקיד שלנו בישראל הוא לסייע לחברה להבין אם העיתוי הוא נכון, להסביר ליזם עם מי הוא מתמודד, ולעזור לו לייצר קשרים עסקיים עם האדם המתאים לכך".

אז מהיכן יכולה להגיע חברת אינטרנט ישראלית מצליחה? יכין מסירס טען כי מתוך פייסבוק. "זינגה היא דוגמה לחברה שהגיעה משום מקום והצליחה לעשות הרבה כסף. גם חברות אחרות יכולות לצמוח מפייסבוק".

יכין מ-IDC הוסיף כי "יש רק פייסבוק אחת ורק טוויטר אחד. מי שמחפש את הדבר הבא, צריך לעשות את זה במקום אחר. יש חברות ישראליות כמו ,Soluto Waze או uTest, שמשתמשות יפה בחוכמת הקהל ונותנות ערך אמיתי למשתמשים. גם חברות ישראליות שמפתחות יכולות מחשוב ועיבוד יכולות להצליח מאוד".

יכין הוסיף, כי התחומים שבהם היזמים הישראלים חזקים הם אבטחת מידע, IT וענף השבבים, ודווקא בתחום האינטרנט יש חוסר. "לפני שלוש-ארבע שנים עשרות חברות קמו סביב הווב 2.0, אבל אני לא זוכר אפילו חברה אחת שהשאירה חותם. אני לא בטוח שיש לנו יתרון בתחום הזה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988