מחר זה סוף-סוף קורה: ביהמ"ש לעניינים כלכליים יוצא לדרך

עידן חדש באכיפה הכלכלית? כבר ממחר ניתן יהיה להגיש תביעות וכתבי אישום ■ המבקרים: מבנה של 3 שופטים בלבד לא יוכל לתת מענה מספק לפעילות העסקית בישראל

היסטוריה במערכת המשפט של מדינת ישראל. כ-4 שנים אחרי שהחל להתגבש חוק בית המשפט הכלכלי וחצי שנה אחרי שעבר החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ייצא מחר (ד') לדרך, לראשונה במדינה, בית משפט ייעודי לעניינים כלכליים בישראל, בטקס חגיגי בנוכחות שר המשפטים יעקב נאמן, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ופרופ' זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך, שיזמה את המהלך המשמעות של תחילת פעילות בית המשפט הכלכלי, היא שהחל ממחר ניתן יהיה להגיש אליו תביעות וכתבי אישום, בתחומי סמכותו, כאשר הדיונים בתיקים הללו צפויים להתחיל בשבועות הקרובים.

בית המשפט הכלכלי בישראל הוקם בהשראת בית המשפט לחברות ולניירות ערך הפועל מזה שנים רבות במדינת דלאוור בארה"ב, והוא יפעל במטרה לייעל ולשכלל את האכיפה הכלכלית במדינה, לאפשר התמקצעות וניהול יעיל של הליכים לפי הדין הכלכלי ולהגביר את הוודאות בתחום.

פעילות בית המשפט הכלכלי תהיה במסגרת מחלקה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, והשופטים הראשונים שנבחרו לכהן בו, ואף עברו בשבועות האחרונים הכשרה מיוחדת לשם כך, הם חאלד כבוב, דניה קרת-מאיר ורות רונן, שופטי המחוזי בתל-אביב, שיידונו מעתה אך ורק בתיקים כלכליים ותקופת כהונתם בבית המשפט הכלכלי תהיה 4 שנים לכל הפחות.

בלי הרמת מסך

בבית המשפט הכלכלי יידונו כתבי אישום בגין עבירות על חוק ניירות ערך, וכמו גם יגיעו אליו מרבית התיקים האזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות תביעות נגזרות וייצוגיות. בית המשפט ידון גם בעתירות מנהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך, הבורסה ורשם החברות וכן בערעורים על ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ.

עם זאת, בית המשפט הכלכלי לא ידון בהליכי פשרה שמטרתם הבראת חברות, בהליכים הקשורים לחברות לתועלת הציבור, בעניינים כלכליים בתחום דיני משפחה, בעניינים בעילה של הרמת מסך ובערעור על החלטת רשם בעניין קנס כספי.

הביקורות

קודם להקמתו בתל-אביב נעשו ניסיונות, בעיקר מצדה של נשיאת המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, לגרום לכך שבית המשפט הכלכלי יוקם בחיפה, ואולם לבסוף הוחלט שבית המשפט הכלכלי ימוקם בתל-אביב, בשל היותה מרכז העסקים של ישראל. ההחלטה זכתה לביקורת מצד גורמים שונים, המתנגדים לריכוז כל הפעילות המשפטית-עסקית ב"מדינת תל-אביב", ולהתעלמות מהפריפריה.

ביקורת נוספת, הפעם על עצם הקמתו של בית המשפט הכלכלי, נמתחה מצדם של משפטנים ועורכי דין, הטוענים שהקמתו נעשתה כתוצאה מלחצים שהפעילו גורמים כלכליים רבי השפעה, אשר רצו שיוקם בית משפט ש"יחשוב כמותם" ויסייע בפעילות העסקית של אותם בעלי עניין. אותם מבקרים מוסיפים וטוענים, כי לא ניתן ולא צריך להקים בית משפט ייעודי לכל תחום משפטי בנפרד.

מבקרים אחרים יצאו נגד ההחלטה לבנות את בית המשפט הכלכלי כמחלקה מצומצמת של 3 שופטים במחוזי בתל-אביב. אותם מבקרים גורסים כי מבנה שכזה לא יוכל לתת מענה מספק לפעילות העסקית בישראל, עקב ריבוי התיקים שבהם יצטרכו 3 השופטים לדון והעומס הרב שצפוי להצטבר, וטוענים כי לא קיים בו כוח האדם הנדרש כדי לאפשר זירוז הליכים אמיתי. (יצוין כי לפחות בשנים הראשונות, ההערכות הן שבית המשפט הכלכלי יצטרך לטפל בכ-400 תיקים בשנה).

רק ימים יגידו האם בית המשפט הכלכלי יהווה הצלחה ויוכל לעמוד בציפיות הגבוהות שתולים בו ובמטרות שלשמן הוקם. לאור הניסיון שיצטבר בשנים הקרובות מהפעלתו, יוחלט אם להקים מחלקות כלכליות דומות במחוזות אחרים, להרחיב את סמכויותיו - או לבטלו כליל. בכל אחד מהמקרים ידרוש הדבר תיקון של חוק בתי המשפט על ידי הכנסת.

דניה קרת-מאיר

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר (57), מתמחה בדיני מסים ודנה בעיקר בתיקי מע"מ, מס שבח ומס קנייה. בנוסף דנה קרת-מאיר, לצדה של השופטת ורדה אלשייך, בתיקי פירוקים ושיקום חברות. קרת-מאיר החלה את הקריירה המשפטית כמתמחה אצל פרופ' זאב צלטנר, נשיא המחוזי בתל-אביב דאז, ובהמשך כיהנה כיועצת המשפטית של הבורסה לניירות ערך. ב-1992 מונתה לשפיטה בבית משפט השלום בתל-אביב, וב-2002 לכהונה במחוזי. קרת-מאיר נחשבת לבעלת מזג שיפוטי נוח ולאדם לבבי, אך עם זאת היא נחשבת לשופטת ממסדית שפוסקת לעתים קרובות בתיקי מיסוי לטובת המדינה. אחד מפסקי הדין הבולטים שבהם עסקה רק לפני כשנה מתייחס להחלטתה לדחות את הערעור שהגישה גזית גלוב, ובו השיגה החברה השגות על החלטת מע"מ שלא להתיר ניכוי של 75% מסך התשומות שעליהן דיווחה. פסק דין חשוב נוסף שנתנה קרת-מאיר עסק בשאלת ניכוי מס התשומות אגב פרשת "האי היווני", ובו הבהירה, כי על העוסק להראות הסתברות גבוהה לכך שעסקה אשר חייבת במע"מ עומדת להתבצע, וכי אין די בהנחה ספקולטיבית לאפשרות קיומה של עסקה כזו.

חאלד כבוב

שופט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב (52), המתמחה במשפט פלילי, ריכז בשנים האחרונות את מירב התיקים הכלכליים שהוגשו בקשר לעבירות הקשורות לדיני ניירות ערך. את דרכו כשופט החל כבוב ב-1997 עם מינויו לכהונה בבית משפט השלום בנתניה. ב-2003 הוא קודם לכהונה במחוזי בתל-אביב. באחרונה הוזכר שמו של כבוב לאחר שגזר על גרגורי לרנר 10 שנות מאסר, בעקבות הרשעתו בעבירות הונאה ומירמה של מאות עולים חדשים ובגניבת 62 מיליון שקל לפחות, שאת רובם הלבין. פרשה נוספת שבה ישב כבוב בדין באחרונה, היא זו של מאבטח הרמטכ"ל, ארז אפרתי, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של ניסיון לבצע מעשה סדום וגרימת חבלה ונידון ל-8 שנות מאסר בפועל. ואולם, לכבוב ניסיון רב גם בהיבט הכלכלי של ניירות ערך - כך, למשל, הוא דן בפרשת פלד-גבעוני, שבה מואשמים טל יגרמן, מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, אריה גבעוני ודוד הבי, שהיו בעלי השליטה בקבוצת פלד-גבעוני, כי הביאו לקריסתה, וכן מואשמים בעבירות של אי דיווח בכוונה להטעות משקיעים.

רות רונן

שופטת המחוזי בתל-אביב, רות רונן (48), נחשבה לאחת המועמדות הראויות ביותר לכהונה בבית המשפט הכלכלי. רונן מונתה ב-1995 לכהונת שפיטה בבית משפט השלום בתל-אביב, וקודמה למחוזי ב-2005. רונן זוכה להערכה רבה בקרב המערכת המשפטית וברנז'ת עורכי הדין, ושמה אף הוזכר בעבר כמועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. עיקר התמחותה של רונן הוא במשפט מינהלי ובתביעות ייצוגיות - הידועה מהן היא מ-2009, אז אישרה רונן תובענה ייצוגית נגד מינהל מקרקעי ישראל, בהסכמתו, להשבת הפרשי ריבית לחוכרי מקרקעין בנוסף להפרשי הצמדה. זאת, בגין סכומים שהושבו לחוכרים כתוצאה מביטול עסקאות עם המינהל. ב-2008 מונתה רונן לראשות הוועדה לבדיקת ייעול ההליכים המשפטיים בבתי המשפט, שהמליצה בין היתר לקבוע תעריפי הוצאות לכל הליך משפטי, כך שניתן יהיה להטיל, למשל, אגרות על בקשות ביניים ולחייב את השופטים לפסוק הוצאות משמעותיות לצד המפסיד. בסופו של דבר, ההמלצות, שאמורות היו להיכנס לחוק ההסדרים לשנת 2011-2012, לא עברו את הצבעת הממשלה ונשארו בחוץ.

תחומי הסמכות

- במישור הפלילי

עבירות לפי חוק ניירות ערך ועבירות בעלות אופי כלכלי, לרבות עבירות על חוק ייעוץ השקעות

- במישור האזרחי

1. תיקים אזרחיים בתחום דיני חברות ודיני ניירות ערך, לרבות בקשות לאישור תביעה נגזרת וייצוגיות

2. עתירות מנהליות נגד החלטות רשות ניירות ערך, הבורסה ורשם החברות.

3. ערעורים על ועדת משמעת לפי חוק הייעוץ.

4. כל ההליכים המשפטיים לפי חוק החברות (למעט תביעות להרמת מסך)

5. תביעות מינהליות ואזרחיות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק ייעוץ השקעות

התיקים שלשופטים כדאי מאוד להתכונן לקראתם

רשימת התיקים שטופלו על ידי רשות ניירות ערך וצפויים להיות מוגשים לבית המשפט הכלכלי, לאחר החלטתה של פרקליטות מיסוי וכלכלה בעניינם, היא ארוכה. לא בטוח שבכולם יגובשו בסופו של דבר כתבי אישום וגם אם כן, לא ידוע מתי יוגשו. בכל מקרה, אלה התיקים העיקריים שהשופטים החדשים אמורים להתכונן לקראתם:

- תיק פסגות

במרכזו עומד חשד לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות ניירות ערך, ע"י סמנכ"ל הברוקראז' לשעבר, דוד אדרי, ומנהל חדר המסחר לשעבר, שי בן דוד. בתיק מעורב גם לכאורה מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס.

- תיק מליסרון

חשד להרצת אג"ח בחברה, שבה מעורבים בין השאר לכאורה אבי לוי, מי ששימש אז כמנכ"ל החברה, ומנהל הכספים גולן מדר.

- תיק דלק נדל"ן

חשד כי איליק רוז'נסקי, לשעבר מנכ"ל החברה, הגיש תשקיף ודוחות מטעים וקיבל דבר במרמה.

- תיק אבוג'ן

איש יחסי הציבור, צביקה רבין, חשוד כי במסגרת שירותי תקשורת שנתן לחברת אבוג'ן נחשף למידע פנים ועשה בו שימוש לצורך רכישת ניירות ערך של מספר חברות ציבוריות בבורסה.

צרו איתנו קשר *5988