תום עידן "השועלים"

מאמני הכדורגל של פעם, אלו שהתמקדו ביצירת היררכיה ועבדו בעיקר לפי תחושות בטן, הולכים ונכחדים

בורוסיה דורטמונד מוליכה את טבלת הבונדסליגה בפער של 11 נקודות על-פני המקום השני. היא כובשת 2.43 שערים למשחק, סופגת רק 0.56, משחקת כדורגל מהיר וסוחף. הצלחה מסחררת. הדמות המרכזית שאחראית לכך היא יורגן קלופ, מאמן בן 43 שהגיע ממיינץ לדורטמונד לפני שנתיים.

אחרי תקופת בצורת של שנה וחצי, דורטמונד החלה להתפוצץ. הקבוצה משחקת כדורגל חזק עם תשוקה שמבוסס על ארבעה אלמנטים: כישרון, קונספט משחק, שמחת משחק והומוגניות. יש לדורטמונד הגנה יעילה וחסרת רחמים, בה משתתפים כל השחקנים. הם רצים במשחק לעתים קרובות יותר מ-120 קילומטר, כשקווין "איירונמן" גרוסקרויץ מגיע ל-14 קילומטר במשחק. אבל יותר חשוב, מסביר קלופ, "הם רצים למקומות הנכונים".

אלא שאל תחשבו שדורטמונד משחקת הגנתי. נורי שאהין הטורקי מנצח על קישור שהבקיע עשרים שערים, ואחראי על העברת המשחק בהרף עין מהגנה להתקפה. הכל עבודה של מאמן. קלופ נותן לשחקניו הוראות משחק מדויקות ומפורטות ובכך מקל עליהם. אצלו הכל מחושב, אפילו ההתפרצויות שלו בגלל טעויות הן מתוכננות.

קלופ הוכיח שהוא לא עוד "מאמן גדול עבור מועדון קטן", כפי שנאמר עליו כשהצליח במיינץ. הוא בכלל תופעה. כבר כשחקן הוא ידע הכל יותר טוב והיה קוץ בתחת של מאמניו בליגה השנייה. יש לו תואר אקדמי במדעי הספורט, יכולת אנליטית מדהימה במהירותה, הוא בהיר וברור, שנון ואירוני - ועובר מסך כמו כוכב. אחרי עבודתם המשותפת בהגשת האולפן של הערוץ הגרמני השני, גינתר יאוך, המגיש הפופולארי והאינטיליגנטי, סיפר שבזמן עבודתם יחד באולפן היה קלופ לא רק "רגוע ונינוח, מבודח ותמיד עם תשובה ניצחת - אלא גם עובד עקשן על הפרטים הכי קטנים". לא פלא שהוא מבוקש לפרסומות, אבל ספונסרים חייבים להבין שהוא קודם כל מאמן כדורגל: סרטוני פרסומת מצולמים בסביבות דורטמונד, כדי שלא ייעדר לרגע מהעבודה.

מה שמרשים את הגרמנים יותר מהכל בקלופ, זו העובדה שהמאמן הכריזמטי נשאר עם שתי רגליים על האדמה ולא התנתק. אחרי התפרצות לא מתוכננת על השופט הרביעי באחד המשחקים, הוא הודה בשידור חי משראה את התמונות: "זו דוגמה לאיך אסור להתנהג. בתמונות האלה אני נראה כמו אידיוט".

ובכך הוא מייצג נאמנה דור חדש של מאמנים. לא עוד דמויות מכובדות שמקפידות על היררכיה ומנחיתות הוראות מלמעלה. אלא מאמנים צעירים, לא בהכרח שחקני עבר גדולים, שלאידיאל שלהם קוראים ז'וזה מוריניו.

***

"המיוחד" היה הסימן הראשון למהפכה, כשפרץ בתחילת העשור עם פורטו וזכה בגביע אופ"א וליגת האלופות. הוא היה מקצוען מושלם - אקדמאי שליטש את עבודת המאמן והשקיע בה את כל כולו. מוריניו, בן 47 היום, היה למאמן הגלובאלי הראשון, זה ששולט ברזי האינטרנט, שיש לו תוכנות ניתוח ומסדי נתונים על הלפטופ מכל העולם, שלמד את המקצוע על בוריו כמקצוע ולא כתופעת לוואי. יותר מכל מוכרים השטיקים שלו: הצבת עצמו בין התקשורת והשחקנים, הגנה עליהם מכל משמר וליבוי תיאוריות קשר כדי לאחד את השורות.

אחריו הגיעו מאמנים שדומים יותר למנכ"לים של חברות כלכליות מאשר לדמות המאמן האגדי והמצוברח תמידית המוכרת לנו כג'ובאני טרפאטוני, אוטו ריהאגל, ויסנטה דל-בוסקה. הדגשים שלהם דומים. האסטרטגיה שלהם מבוססת על ניתוח קר ללא קלישאות, המקובלות כל כך על מאמנים כמו רפאל "אם אתה משחק בגמר זה כדי לנצח" בניטז. עבודה באמצעות תחושות וניסיון היא נחלת העבר. כמו גם המונחים "מאמן של שחקנים", "מוטיבטור" או "שועל". מאמנים היום צריכים את כל זה ביחד.

מאמן ברצלונה פפ גווארדיולה / צילום: רויטרס
 מאמן ברצלונה פפ גווארדיולה / צילום: רויטרס


גווארדיולה. עוד אחד מהדור החדש (צילום: רויטרס)

אחרי הניתוח האנליטי מגיע השלב הפרקטי, תוך שימוש בכל האמצעים העומדים לרשות המאמנים. עבודה צמודה עם השחקנים, תקשורת טובה, ופסיכולוגיה מבוססת. רוב המועדונים בגרמניה משתמשים בתוכנה ובמסדי הנתונים של חברת "מאסטרקוואץ'" מדיסלדורף, שאוספת כל פרט במשחק. המאמן מהזן החדש מסתמך על נתונים, לא על תחושות - כמו שעושה למשל (בצורה כמעט מושלמת) אלכס פרגוסון.

אצל קלופ מתקיים פעם בשבוע אימון "קינטיקה", תרגול תנועה לפיתוח המוח, שמסייע לדבריו "להיפגע פחות מהלחץ ולשפר את הריכוז". המאמנים הללו עובדים עם צוות גדול ומומחה - בדרך כלל רופא, מאמן כושר על צוותו, יועץ תקשורת, פסיכולוג, ועוד.

***

פפ גווארדיולה הוא אחד מהשמות המוכרים יותר בקרב מאמני הדור החדש.

כמתחייב מהטייטל הזה, הוא אמן ביצירת רוח קבוצתית. מה שכמובן מצריך שחקנים מתאימים, שרוצים להשקיע ומוכנים לעבוד קשה לפי הוראות המאמן. פפ אוהב לעבוד עם שחקנים נוחי מזג. כך נשמרת ההנאה במשחק של ברצלונה - שהיא אלמנט מרכזי בפילוסופיה שלו. בלי הנאה, ברצלונה נראית כבויה ואפורה: נסו להיזכר במשחק הגומלין מול אינטר בחצי גמר ליגת האלופות אשתקד. אם זלאטן איברהימוביץ' מתלונן, ש-פפ חתך אותו ואשם בעזיבתו, הוא צודק. עם איברהימוביץ' על המגרש נדמה היה שברצלונה מאבדת את החשק, את שמחת המשחק. ולכן השערים שכבש לא שינו דבר - הוא היה חייב לעזוב. בעונה שלפניו, היה לסמואל אטו המצטיין סיפור דומה. גווארדיולה החליט להיפטר ממנו, למרות שלא עשה דבר רע. חיכוכים קטנים בחדר ההלבשה הספיקו למאמן בארסה על מנת לסנן את אטו. גם קלופ אמר בראיון למגזין כלכלי כי "בני זונות לא נשארים בסגל. הם עפים מיד".

אם יש בעיות, מאמני הדור החדש מתנפלים על "האויב", התקשורת או מאמן יריב, כדי להסב את האש מחניכיהם. כולם כבר מכירים את ההתפרצויות של מוריניו, ויש מי שלמדו ממנו: גווארדיולה רב בחודש שעבר עם מאמן קופנהאגן, סטאלה סולבאקן, שהעיז לטעון ששוערה המחליף של ברצלונה היה צריך להיות מורחק ליותר משני משחקים על ששרק בעצמו לנבדל והטעה את חלוץ קופנהאגן.

כשצריך, מאמני הדור החדש משתמשים ביו-טיוב כדי להראות סרטי מוטיבציה לשחקניהם. גווארדיולה עשה את זה לפני ה"קלאסיקו" האחרון. עוד משהו שהנהיג פפ במועדון הוא "שיר מוטיבציה" שמושמע בחדר ההלבשה של בארסה. "Viva La Diva" של קולדפליי ו"Human" של הקילרס, היו השירים בעונות שעברו.

דבר כזה היה מזעזע מנג'ר כמו אלכס פרגוסון. הוא אפילו לא מוכן לתת לשחקניו לצאת לשחק בקור עם צעיפון.

צרו איתנו קשר *5988