הנקראות ביותר

זוהי סדום, גירסת הקלינטק: הפאנלים הסולאריים יורדים דרומה

התושבים בסדום מתכוונים לפרוס פאנלים על הגגות ומצפים לחשבונות חשמל מדוללים ולחיסכון ואפילו לרווח כספי ■ אם התוכנית תצליח היא תיושם ביישובים נוספים בערבה ובים המלח

כשחשבונות החשמל מסתכמים באלפי שקלים לחודש; כשבימי הקיץ הטמפרטורות בצל מגיעות ל-50 מעלות צלזיוס ועם בתים שהוקמו מבטון זול שלא מסוגל לבודד בין חום לקור, גם לתושבי המקום הנמוך ביותר בעולם נמאס.

עשרות משפחות מיישובי כיכר סדום שבאזור ים המלח מתארגנות לפריסת פאנלים סולאריים על גגות בתיהם ולכיסוי הבתים באריחים מבודדים שיפחיתו את צריכת האנרגיה. זאת, בתקווה שכבר מהקיץ הקרוב הם ישלמו פחות כסף לחברת החשמל, יצננו את ביתם ואף ימכרו את האנרגיה העודפת לרשת החשמל הארצית וירוויחו מזה כסף.

בתוכנית הניסיונית, הנחשבת לראשונה מסוגה בישראל, משתתפים המושבים עין תמר ונאות הכיכר. כמחצית מ-110 המשפחות שגרות במושבים כבר פתחו בהליכים במסגרתם יפנו את גגותיהם למען התקנת פאנלים להפקת חשמל סולארי. באותה ההזדמנות, הם שואפים לתקן משגים היסטוריים שנעשו עם הקמת בתיהם בשנות ה-70 ובאמצע שנות ה-80, שעלו להם בהרבה זיעה בקיץ, בקור מקפיא בחורף ובזלילת חשמל אינסופית. בימים שבהם מזג האוויר קיצי בדצמבר גם במרכז הארץ, הערבה בוערת.

"החום כאן כבד כבר באפריל", אומרת מנהלת הפרויקטים של החברה הכלכלית ים המלח, נעה גורדון, שמובילה ביחד עם המועצה האזורית תמר את תוכנית ההתייעלות האנרגטית ביישובי כיכר סדום. "משפחה ממוצעת משלמת כאן חשבונות של עד 4,000 שקל לחודשיים בגלל צריכת חשמל גבוהה להפעלת המזגנים".

הצרות של תושבי כיכר סדום רבות וקשורות לריחוק האזור. כך, גם היום תושביו מתקשים לקבל באופן סדיר שירותים שונים, ויעיד על כך הלחם שמגיע אל המרכולים רק פעמיים בשבוע.

בתים לא מבודדים

מצוקת המרחק ניכרה עוד כשהמושבים עלו על המפה, אז עלויות השינוע של חומרי גלם לבנייה ממרכז הארץ לאזור ים המלח נמצאו בלתי כדאיות, והקבלנים נאלצו לכרות את החומרים להכנת הבטון בנחלים סמוכים. לכן, הבטון ששימש ליציקת הבתים אינו מסוגל לבודד בין חום לקור.

מי שהרוויח במשך השנים מהמציאות המיוזעת בסדום היא בעיקר חברת החשמל. "קיבלנו את המבנים הכי לא מבודדים שאפשר להקים, במקום שמצדיק מבנים מבודדים", אומרת גורדון, בעצמה תושבת נאות הכיכר. "רוב ימי השנה השמיים כאן בהירים, יש שמש אך גם הקרניים שלה חלשות יחסית כי אנחנו נמצאים במקום הכי נמוך בעולם, 400 מטר מתחת לפני הים".

שנים תושבי עין תמר ונאות הכיכר חולמים על מהפך ההתייעלות האנרגטית. "רק בעת האחרונה", אומרת גורדון, "חברות המשווקות ומתקינות פאנלים סולאריים החלו להשתכנע שבכוחם של מוצריהן לספק מענה סביר גם במקרה כמו שלנו. היכולת להפיק חשמל סולארי במקום כל-כך נמוך עדיין לא מקסימלית כמו במקומות עתירי שמש אחרים, למשל שדה בוקר. כעת, הטכנולוגיה בנקודה שהיא גם טובה לנו מבחינה כלכלית".

דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, אומר כי "עכשיו, עם ההתקנה של הפאנלים הסולאריים, העלויות של צריכת החשמל יהיה שפויות יותר. פשוט אין לנו ברירה".

על אף הצמצום המיוחל בחשבון החשמל, את הנטל הכספי הכרוך בשינוי האנרגטי יישאו על גבם התושבים עצמם. התקנה ממוצעת של מערכת פאנלים סולאריים תעלה למשפחה 70 אלף שקל, ומשפחה שתרצה לכסות את בתיה בחומרים מבודדים תשלם על השיפוץ 100 אלף שקל.

"לצערי, המדינה לא עוזרת לנו, לפחות לא בהיבט הזה", אומר ליטבינוף. "כשאנחנו פונים אל הרשויות ומבקשים את ההתערבות בפרויקט הזה, אנחנו נענים בהסבר המקומם לפיו המועצה האזורית תמר די עשירה והיא יכולה להסתדר לבד. אם אנחנו כל-כך עשירים, מדוע אנשים לא נוהרים לגור כאן?".

התקווה של מועצת תמר היא שבעקבות הפיילוט בכיכר סדום התוכנית תיושם בהמשך בכל היישובים שבתחומה. "יש לאן להרחיב את המיזם", אומר ליטבינוף. "יש לנו עוד יישובים באזור ים המלח ובצפון הערבה שסובלים מאותן בעיות. זו גם הזדמנות עבור בעלי נכסים באזור לשפץ את הבתים ואת חזותם, ובכך גם להעלות את ערך הנכסים", אמר.

"במקום נמוך מפיקים פחות חשמל, אך זה עדיין כלכלי"

המבצעת של הפרויקט הניסיוני היא חברת ג'י סיסטמס, שתפרוס את הפאנלים הסולריים שבכיכר סדום. מנכ"ל החברה, ישראל אוחנה, אומר כי בשל מאפייני השטח הייחודיים של האזור, הפאנלים יפיקו 10%-12% פחות חשמל מפאנלים שיותקנו במקומות אחרים בארץ, אך זה עדיין משתלם.

"במשך שנים נרתעו באזור זה מהמחשבה על שימוש בפאנלים סולאריים כי התקבעה אמונה לפיה בגלל שהאזור נמוך, זה לא כדאי. אנחנו מצאנו שייצור חשמל סולארי אפשרי, וגם כדאי כלכלית", הוא אומר.

לדבריו, אם התוכנית הניסיונות ביישובי כיכר סדום תוכיח את עצמה כיעילה, היא תורחב ליישובים נוספים באזור. במועצה האזורית תמר מתכוונים לשלב את התוכנית הניסיונית בכיכר סדום גם במסגרת מחקר אקדמי בינלאומי שיבחן בשנים הקרובות את היכולת לנצל את קרני השמש לצורכי אנרגיה גם במקומות נמוכים.

גם בתי המלון שלחופי ים המלח באים בחשבון מבחינת הפרויקט הסולארי. זאת, רק בהתקיים פתרון קבע לסכנת ההצפה הצפויה בשנים הקרובות באזור המלונות ותופעת הבולענים. "כשמדברים על פרויקט תשתית לטווח של לפחות 20 שנה, חייבים לקחת גם את המצוקה הזאת בחשבון", הוא סבור.

אף ששטחי הגגות במלונות ים המלח רחבים, רבים מבתי המלון באזור מקימים על גגותיהם סולריום - מתחמים סגורים המאפשרים לחולי פסוריאזיס ומחלות עור שונות להשתזף בהם, תוך ניצול הקרינה הדלה של השמש שיוצרת תנאים אידיאליים לטיפולים מסוג זה.

קלינטק / צלם: איל יצהר

קלינטק / צלם: איל יצהר

קלינטק / צלם: איל יצהר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות