בעקבות פרשת הלבנת ההון: קנס של 7.5 מיליון שקל לבנק הפועלים

מדובר בקנס הגבוה ביותר שהטיל הפיקוח על הבנקים על בנק ישראלי אי-פעם

קנס של 7.5 מיליון שקל לבנק הפועלים בשל הפרה של חוקי איסור הלבנת הון. מדובר בקנס הגבוה ביותר שהטיל הפיקוח על הבנקים על בנק ישראלי אי-פעם. בעבר נקנס דיסקונט ב-3.7 מליון שקל, הבינלאומי בסכום של 3.5 מיליון שקל, ובנק פאג"י בסכום של 2 מיליון שקל.

"קיימת חשיבות רבה לקיומה של תרבות ציות למילוי אחר הוראות ונהלים ולאכיפה עיקשת ובלתי מתפשרת של משטר איסור הלבנת הון", נמסר מבנק ישראל.

בראש ועדת הקנסות עמד המפקח היוצא על הבנקים, רוני חזקיהו, והשתתפו בה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס, והמפקח על הבנקים הנכנס, דודו זקן.

מרבית הקנס, 6 מיליון שקל, הוטל על בנק הפועלים בשל ממצאי הבדיקה של הפיקוח על הבנקים, שנערכה בשנת 2004 במרכז לבנקאות פרטית בינלאומית בסניף הירקון.

בפרשה זו הועמדו עובדי הבנק מסניף הירקון לדין, אך יצאו זכאים, והשופטים נזפו בחומרה בפרקליטות על התנהגותה. עם זאת, בנק ישראל מצא כי בוצעו בסניף הירקון עבירות אי-דיווח לפי סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעילות בנקאית בלתי רגילה.

בנוסף החליטה ועדת הקנסות להטיל על בנק הפועלים קנס נוסף בסך 1.5 מיליון שקל. זאת, לאור תוצאות ביקורות בנושא הלבנת הון שנערכו בבנק בשנים 2007 ו-2008.

בביקורות נמצא כי בבנק הפועלים היו בשנים 2007-2008 כשלים הם בתחום KYC - זיהוי הלקוח (Know your customer).

מממצאי הביקורת עולה כי בבנק הפועלים היתה היערכות לקויה בסעיפים הבאים: אי-קבלה או שמירה של הצהרות על נהנים בחשבון, ניהול חשבונות למטרות קהילתיות וחשבונות של עורכי דין עבור כלל לקוחותיהם שלא בהתאם להוראות, אי-דיווח על פעולות בלתי רגילות, אי-חסימה של חשבונות שפרטי הזיהוי של הלקוחות טרם טוייבו והעברת דיווחים באיחור לרשות להלבנת הון.

בבנק ישראל מדגישים כי בנק הפועלים נקט בצעדים לתיקון הליקויים, וכי הוועדה בהחלטתה התחשבה בכך.

עוד מדגישים בפיקוח על הבנקים כי לא מדובר במצב בו נתגלתה הלבנת הון בפועל אלא בכשלים ביישום, בקרה והדרכה של הוראות החוק. לבנק עומדת הזכות לערער לבית משפט השלום תוך 30 ימים.