4,300 שקל בחודש, בשתי פעימות

אף על פי שלהסכם שותפים כמעט כל ארגוני המעסיקים הפרטיים במשק, הוא ייכנס לתוקף רק אם הוא יוחל על המשק כולו - זאת באמצעות צו הרחבה או באמצעות חקיקה ממשלתית. בהסתדרות מעדיפים חקיקה, שכן צו הרחבה להסכם קיבוצי לא כולל אכיפה פלילית, וממילא שכר המינימום בישראל לא נאכף כראוי. במסיבת עיתונאים בתל-אביב חשף היום עיני כי הצדדים ניהלו מו"מ רצוף כדי להגיע להסכמה, "רחוק מאור הזרקורים". לדבריו, כבר נעשתה פנייה לשר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, וזה הבהיר שהוא ישקול האם להוציא צו הרחבה או לגבש הצעת חוק ממשלתית בעניין.

מאחורי הקלעים, גורמים מקרב המעסיקים וההסתדרות טענו כי הם לא הותירו הרבה ברירה למשרד האוצר, שמתנגד להעלאת שכר המינימום. "אם ייצא צו הרחבה הוא יחול גם על הסקטור הציבורי שבו המדינה היא המעסיקה, כך שלממשלה זה לא ישנה אם זה ייעשה באמצעות צו הרחבה או חקיקה", הסביר אחד הגורמים. תגובת משרד האוצר לא איחרה לבוא: "בעת שהמשבר העולמי עדיין לא חלף, כאשר שיעור האבטלה במדינות רבות בעולם מאמיר וממשלות רבות עורכות קיצוצים בתקציב, אנו סבורים כי ההחלטה להעלות באופן מהיר וחד את עלויות ההעסקה עלולה לפגוע במאמצי הממשלה ואף להביא לגידול לא רצוי בשיעור האבטלה. מהלך זה צפוי לפגוע בתחרותיות של המשק הישראלי, במיוחד בתקופה של התחזקות המטבע המקומי".

דואגים לחלשים?

באוצר ביקשו להתריס מעט בהסתדרות ולהדגיש שהם דואגים לשכבות החלשות יותר מעופר עיני. כך, הבהירו באוצר כי הם דורשים ששתי הפעימות האחרונות בהסכם השכר שנחתם לאחרונה במגזר הציבורי, "יוסטו לטובת מקבלי השכר הנמוך". האוצר דורש כי תוספות אלו יהיו דיפרנציאליות, כך שבעלי השכר הנמוך יקבלו תוספות שכר גבוהות ובעלי השכר הגבוה יקבלו תוספות נמוכות - "אם בכלל".

לפני כשבועיים חשף "גלובס" כי עיני מקיים מגעים עם ארגוני המעסיקים כדי להביא להסכמה מהירה בנושא שכר המינימום. בהסתדרות הכחישו את הדברים ומסרו כי "הנושא טרם נדון", אולם חלק מארגוני המעסיקים אישרו כי אכן התקיימו מגעים בעניין. יהודה טלמון נשיא ארגוני העצמאיים, הבהיר במסגרת אותו פרסום כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום, אולם כתנאי להסכמתו הוא ידרוש כי משרד האוצר יגמיש לראשונה את עמדתו בדבר דמי אבטלה לעצמאיים שפשטו רגל, ויאפשר פטור ממס עבור קופת פיצויים שאליה יפרישו העצמאיים כספים לשעת משבר. היום הוא הבהיר כי הוא ויתר על ההתניה הזו, אך הפציר באוצר "למחוק את החרפה הזאת שבה עצמאיים לא זכאים לדמי אבטלה".

עוד לפני שהסתיימה מסיבת העיתונאים, כבר החלו להגיע תגובות מפי ח"כ עמיר פרץ, מי שהגיש בחודש מאי האחרון את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום. פרץ, שהציע להעלות את שכר המינימום ל-4,600 שקל בשלוש פעימות על פני שנה וחצי בלבד, אמר כי המהלך הנוכחי הוא "מעט מדי ומאוחר מדי". לדבריו, שכר המינימום צמוד לשכר הממוצע במשק, כך שכבר באפריל הקרוב אמור שכר המינימום לעמוד על 3,969 שקל. המשמעות, לדבריו, היא שחלק משמעותי מתוספת השכר שעליה הודיעו היום המעסיקים וההסתדרות, "תיבלע" בתוך העדכון האוטומטי.

למרות שמסיבת העיתונאים נראתה בשלב מסוים כמו מסיבת סיום מוצלחת של עופר עיני, שב יו"ר ההסתדרות והדגיש כי הוא טרם קיבל החלטה לפרוש מתפקידו. "אם זה יקרה זה לא יהיה באמצעות שמועות, אלא בהודעה מסודרת".

מי בעיקר ירוויח?

עובדי התעשייה המסורתית

עובדים בבתי מלון

עובדי ההסעדה

עובדי שמירה ואבטחה

עובדי ניקיון

סטודנטים

מתדלקים

עובדי כוח אדם