קשיים בעסקת תנובה: מאיר שמיר דורש 80 מיליון שקל

הדרישה: בתמורה לביטול האופציה שתעדכן את שווי תנובה בעסקה עתידית השלמת העסקה תתעכב

דחייה במועד השלמת העסקה למכירת מניות מבטח שמיר בתנובה לבנק לאומי ושותפים פרטיים. הסיבה לדחייה היא חילוקי דעות בין בעלי מבטח, מאיר שמיר, ובנק לאומי לגבי סעיף האופציה בהסכם המכירה (האופציה היא עדכון שווי תנובה בעסקה, במקרה של מכירה עתידית של החברה). שמיר מעוניין לקבל תוספת מחיר שנאמדת בכ-80 מיליון שקל למחיר העסקה, אם תבוטל האופציה. ואולם, בלאומי סבורים כי מאחר שמדובר באופציה לשני הכיוונים, המהווה עבור הבנק רשת ביטחון, ביטולה אינו מחייב התאמת מחיר העסקה.

הבוקר הודיעה מבטח שמיר כי המועד להתקיימות התנאים המתלים של העסקה נדחה בחודש, ל-20 בפברואר, ומועד הסגירה הסופית נדחה בהתאמה ל-2 במארס. מקורבים למו"מ העריכו כי מדובר בקשיים של הרגע האחרון בלבד, וכי העסקה תצא לפועל. "אין פיצוץ, ועוד תהיה הרמת כוסית", אומר מקורב. את המו"מ מטעם לאומי מנהל ירון בלוך, מנכ"ל לאומי פרטנרס. מהבנק נמסר בתגובה: "אנו ממשיכים לנהל מו"מ ולהתקדם לסגירת העסקה".

הבעיה באופציה היא מנגנון השערוך השנתי הנדרש: מבחינה חשבונאית לאופציה יש שווי ויש לשערך אותה מדי תקופה, בייחוד כשהיא נכס מהותי עבור מבטח שמיר. השערוך יכול ללמד על השווי הנוכחי של תנובה, עניין לו מתנגדת זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס, בעלת השליטה בתנובה, בתקיפות רבה. אך בעוד שבנק ישראל התיר לבנק לאומי לרכוש את תנובה בלא שיחויב לפרסם את דוחותיה, רשות ניירות ערך דורשת ממבטח שמיר חשיפה משמעותית יותר של נתוני תנובה, כחלק משערוך האופציה המתחייב בדוחות מבטח שמיר. לכן, וכתוצאה מהתנגדות אייפקס לחשיפת הנתונים, עשויה האופציה להתבטל, ובמקרה זה דורש שמיר פיצוי.

מנגנון התאמה ופיצוי

השליטה בתנובה נעשית באמצעות חברה ייעודית שהוקמה לצורך כך (SPV), ומחזיקה 76.8% מתנובה. ב-SPV מחזיקים קרן אייפקס 73% ומבטח שמיר 27%. בעסקה נקבע כי לאומי ירכוש את אחזקות מבטח שמיר ב-SPV (המשקפות אחזקה של 20.7% מתנובה) תמורת 1.23 מיליארד שקל. הבנק ירכוש מחצית מאחזקותיו של שמיר, ויפזר את יתרתן בין ארבעה משקיעים פרטיים שכל אחד מהם ירכוש 3.4% מ-SPV.

בהסכם נקבע מנגנון התאמה, אשר יהיה בתוקף לתקופה של ארבע שנים ויופעל במקרה של "אירוע מכירה" - למשל הנפקת תנובה או העברת השליטה בה. במקרה זה, אם המחיר יהיה נמוך מהמחיר בו בוצעה העסקה, יפצה שמיר את לאומי עד סכום של 430 מיליון שקל. בתמורה, קיבל שמיר מנגנון אפסייד, הקובע כי אם תנובה תימכר במחיר גבוה יותר, הוא יוכל לקבל תוספת של עד 278 מיליון שקל. המנגנון מפצה את שמיר עד עליית ערכה של תנובה ל-2.7 מיליארד דולר, ומגן על לאומי מפני ירידת ערך עד שווי של 1.5 מיליארד דולר.