א' באה לחזק - ויצאה מחוזקת

מזוז התרשם מיכולתה של א' להשיב לקצב כגמולו ולא להירתע מניסיונות ההפחדה שלו

באפריל 2008 הודיע נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, כי הוא חוזר בו מעסקת הטיעון שעליה חתם עם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, והעמיד את רשויות התביעה הכללית במצב מביך.

מזוז היה צריך להכריע האם, לאחר ההחלטה הראשונית על הגשת כתב אישום חמור נגד קצב בעבירות אונס, ולאחר סיבוב הפרסה של הסדר הטיעון הקליל, יכולה הפרקליטות לשוב על עקבותיה לאחור - ולחזור לאישומים המקוריים, החמורים.

הפתרון שמצא היועץ המשפטי היה להורות למשטרה לקיים השלמות חקירה, בתקווה שאלה יחזקו את חומר החקירה, שהמסקנה ממנו היתה שהאפשרות להרשיע את קצב באונס, בעניינה של א' ממשרד התיירות, היא גבולית.

המשטרה התנגדה להשלמות החקירה: חומר הראיות היה בעיניה חד-משמעי, לא גבולי. אלא שמזוז התעקש. קצב, שנחקר ב-2006 בתנאי דה-לוקס בלשכתו בבית הנשיא, פגש בפעם הראשונה את חדר החקירות המשטרתי במטה להב 433 בלוד.

מחלוקת קשה במיוחד ניטשה בין מזוז לבין הניצבים, יוחנן דנינו ויואב סגלוביץ', בסוגיית העימות. החוקרים המנוסים טענו כי ערכו הראייתי של עימות כזה יהיה אפסי, וכי הוא יכול רק להזיק, לא להועיל. קצב ועורכי דינו קיבלו הרי את כלל חומרי החקירה בתיק, כולל עדויותיה של א' במשטרה, כבר ב-2007, כהכנה לקראת השימוע שנערך אצל מזוז. לא יהיה שום דבר אותנטי בעימות הזה, הם אמרו, שבו קצב יבוא לאחר ששינן את גירסתה של א' ויערוך לה מעין חקירה נגדית.

בלי תנאים מוקדמים

תמליל העימות, שהתפרסם ב"גלובס" לראשונה, מגלה כי חששם של סגלוביץ' ודנינו היה מוצדק. קצב אכן הגיע מוכן לעימות. סגלוביץ פנה ל-א' וביקש ממנה לספר בלשונה את גירסאותיה באשר ל-3 האירועים שבגינם הואשם קצב בתקיפתה המינית - האונס בלשכת שר התיירות בתל-אביב, האונס במלון פלאזה בירושלים, והתקיפה המינית בדירתה בירושלים.

בסוף כל אחד מהתיאורים הללו, שהשמיעה א', הטיח בה קצב כי מדובר בגירסאות חדשות, שונות מאלה שמסרה בעדויותיה הקודמות.

סנגוריו של קצב ניסו להציב לסגלוביץ' תנאים לקיום העימות - בראש ובראשונה, שזה יהיה דיון חופשי, שבו יוכלו הצדדים להטיח זה בזה דברים ללא הגבלה.

בא-כוחה של א', עו"ד דני סרור, הציב בדיוק את התנאי ההפוך: שהעימות יקוים תוך הקפדה על כך שלא ייהפך לחקירה נגדית. שחוסר האיזון, המתבטא בכך שחומרי החקירה מצויים רק בידי קצב ולא בידי א', לא יבוא לידי ביטוי בעימות.

סגלוביץ' סירב לכל תנאי מוקדם, אך ניסה להקפיד במהלך העימות על כללי משחק בסיסיים.

לאחר העימות אמר קצב למקורביו כי הוא היה מוצלח מאוד מבחינתו. הוא הדגיש כי א' נמנעה מלהישיר אליו מבט, הוא ציין כי הטיח בה שאלות שונות, שמהן עולה כי התנהגותה לא עולה בקנה אחד עם האופן שבו נאנסת אמורה להתנהג, ותיאר כיצד קרא באוזניה את מכתב ה"שנה טובה" שהביא עמו לעימות.

לקצב אכן היתה הצלחה טקטית מסוימת - בעימות ציינה א' בפעם הראשונה כי כשקצב פתח את דלת חדר המלון, הוא היה לבוש חולצה ותחתונים. בכל עדויותיה הקודמות טענה כי לבש חולצה ומכנסיים. החוקרים נאלצו לזמן אותה אחרי העימות לעדות נוספת במשטרה, כדי להסביר את הסתירה.

השיבה כגמולו

אלא שבפרקליטות פירשו את מהלך העימות אחרת: פרקליט המדינה, משה לדור, והיועץ מזוז, התרשמו בעיקר מיכולתה של א' להשיב לו כגמולו, לא להירתע אל מול ניסיונות ההפחדה שלו. הם גילו כי א' לא תתמוטט מעל דוכן העדים במשפט, אפילו לא במהלך חקירה נגדית תוקפנית.

הדיסק ועליו סרט הווידיאו, שתיעד את העימות, הוגש על-ידי הפרקליטות במהלך המשפט. שופטיו של קצב, ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח, צפו בו, כמו ביתר חקירותיה המצולמות של א' במשטרה. הם התרשמו ממהימנותה ומכנותה במהלך החקירה, כמו גם מעדותה בבית המשפט, שנמשכה על פני 8 ישיבות של בית המשפט.

התוצאה היתה הרשעתו של נשיא המדינה לשעבר בשני מעשי אונס ומעשה מגונה בכוח.