"תחפשו בגוגל ולא תמצאו קרנות עם תשואות כמו שלנו"

חמש עשרה שנה אחרי שהקים את פימי שגייסה בסה"כ 1.25 מיליארד דולר ב-4 קרנות שונות לאורך השנים, ישי דוידי מתכונן כעת לגיוס הגדול ביותר שלו, שהוא גם הגיוס הגדול ביותר אי פעם של קרן פרייבט אקוויטי בישראל. "אני מתכוון לגייס מיליארד דולר עד סוף השנה לקרן חדשה", הוא פורס, בראיון בלעדי ל"גלובס", את תוכניותיו לגבי קרן פימי 5.

"קרן של מיליארד דולר מתאימה לנו. היא תאפשר לנו להשקיע בקצבים שאנחנו יודעים, ויכולות להיות הזדמנויות בחברות גדולות", אומר דוידי על הגיוס המתוכנן, שאמור להיות כפול בהיקפו בהשוואה לגיוס האחרון שביצע לפני פחות משלוש שנים. בדומה לקרנות האחרות של פימי, גם הרכב המשקיעים בקרן החדשה צפוי להתחלק בין ישראלים וזרים, פחות או יותר באופן שווה.

לאורך השנים השקיעה פימי מעל למיליארד דולר ב-64 חברות, כאשר ב-34 מהן היא כבר מימשה את השקעתה.

הקרנות של פימי הציגו לאורך השנים תשואה מרשימה ממוצעת של 30-40% בשנה. נציין כי פימי כמעט ולא משערכת את השקעותיה, והרוב המוחלט של הרווחים מוכר רק לאחר המימוש.

בשנת 2010 ביצעה פימי השקעות בהיקף של 210 מיליון דולר, והצפי לשנת 2011 עומד על השקעות חדשות בהיקף של 250 מיליון דולר. בין השקעותיה המפורסמות של הקרן לאורך השנים אפשר למנות את ליפמן, תדיראן קשר, סקופ, תמי 4, תפרון ועוד רבות אחרות.

פימי היא כאמור קרן פרייבט אקוויטי (Private Equity) אשר מבצעת השקעות בחברות בוגרות בשני אופנים: הדרך הראשונה היא רכישת השליטה בחברות (Buy-Out), שנעשית לרוב עם שותפים. הדרך השנייה מבוססת על השקעות פיננסיות בדרך של הלוואת מזנין ללא ביטחונות, הכוללות גם אופציות הניתנות למימוש למניות החברה.

דוידי אוהב להיות מעורב בניהול והשבחת החברה, אך בעסקאות מזנין הוא אינו מעורב. ולמרות זאת, עיקר העסקאות שעשתה פימי בשנה האחרונה - כמו תה"ל, פריורטק ורביב - היו מתחום המזנין, ודוידי אומר שזה לא במקרה.

"זה לא צירוף מקרים שהשקענו במזנין פייננס. בחלק מהמקרים המחירים בשוק גבוהים, מה שמקשה על רכישת שליטה. אנחנו לא עושים עסקאות בכוח, אם השוק יטוס בלי הכרה, נחכה לו שיירד", הוא מסביר.

אבל אם אתם הופכים לגורם שפשוט נותן הלוואות, אז לא הפכתם בעצם לבנק במקום לקרן שמשביחה חברות?

"מזנין ממש אינו דומה להלוואה של בנק. כשיגיעו התשואות מההשקעות הללו, אז תבינו זאת. מימון בצורת המזנין הוא מכשיר טוב וחכם לחברה, ומאפשר בדרכים יצירתיות להתגבר על הפערים בין הצדדים לגבי השווי".

כלומר מה שאתה אומר זה שהמחירים היום גבוהים לרכישת חברות, ולכן אתה פועל בצורה של מזנין?

"בחלק מהתחומים המחיר בבורסה מעט גבוה, ובחלק אפילו גבוה מאוד. בבורסה יש היום חברות עם מכפילים שלא נראים לנו, מאפייני סיכון שלא נראים לנו וגיוסי אג"ח שלא נראים לנו. עדיין יש הזדמנויות, אבל הבורסה בקטעים מסוימים היא לא זולה".

מהם התחומים העיקריים שבהם המחירים גבוהים?

"מדובר בתמחור של חברות ספציפיות, ופחות על סקטורים".

ההלוואות שלכם הן לרוב ללא שעבודים, מדוע?

"אני לא מאמין בשעבודים קשיחים. בלא מעט מקרים, כשאתה רוצה לממש אותם אין להם קונים. יש אינספור דוגמאות שציוד שרשום בספרים ב-20 מיליון דולר יהיה שווה ברגע המימוש 2 מיליון דולר בגלל עודף היצע וסיבות אחרות. הניתוח היותר הוא מה הולך לקרות לחברה בשנים הקרובות, והאם היא יודעת לשרת את החוב שלה בתנאים האלה".

מהו גודל החברות שמעניינות אתכם כהשקעה?

"הרף שקבענו לעצמנו הוא חברות שמוכרות מעל 100 מיליון דולר ביום הכניסה, אבל אם תבוא חברה עם 70 מיליון דולר נסתכל עליה אם נאמין שבתוך שנה יכול להיות בה שינוי. מבחינת היקף עסקה אין לנו מגבלה, אבל אני לא מעריך שנעשה עסקה שהיקפה פחות מ-15 מיליון דולר. בחברה שמוכרת ב-100 מיליון דולר, אין מה להשקיע פחות מ-15 מיליון דולר".

"לא מביט לאחור"

מבחינת דוידי, כל תחומי ההשקעה באים בחשבון מלבד נדל"ן ופיננסים, וכך גם נכתב בתקנון של הקרן. "אנחנו מתעניינים בכל הענפים שאפשר לחשוב עליהם: תעשייה, מסחר, שירותים, תעופה, היי-טק, לואו-טק - אין תחום ספציפי. באסטרטגיה של הקרן, אנחנו מעדיפים פיזור על מנת להוריד את הסיכון ולא התמחות בתחום מסוים, וראינו במשבר האחרון כמה מסוכן זה להיות תלוי בתחום אחד", הוא אומר.

למה אתם לא נכנסים להשקעה בתחום הפיננסי, ועוד בתקופה כזו כשיש מספר חברות ביטוח על המדף, ואין הרבה רוכשים שעומדים בתור?

"ההחלטה לא להשקיע בפיננסים נבעה משני טעמים שהלכו והתחזקו אצלי עם השנים. הראשון הוא שחלק גדול מהמשקיעים שלנו הם מתחום הפיננסים, ואם נקנה חברת ביטוח, למשל, אנחנו בעצם נתחרה במשקיעים שלנו. השני הוא ששוק הפיננסים בישראל הוא קטן מדי בשביל לעסוק גם בהשקעות ריאליות וגם בהשקעות פיננסיות שלעיתים נותנות להשקעות הריאליות מימון, ואז נצטרך להקים חומות סיניות, לכנס ועדות וכדומה".

אז אתה חושב שיש ניגוד עניינים בהחזקה בתאגיד ריאלי ופיננסי?

"יש פוטנציאל לניגוד עניינים, כשמחזיקים בהשקעה ריאלית ובחברה פיננסית, ואנחנו לא רוצים את כאב הראש הזה".

ומדוע לא לנצל הזדמנויות בשוק הנדל"ן, במיוחד בתקופה הזו?

"נדל"ן לאורך זמן לא יכול להשיג את התשואות שאנחנו מדברים עליהן. ניתן לעשות תשואה שנתית ממוצעת של 25% בנדל"ן רק בסיטואציה ותקופה מסוימת. לאורך זמן אתה לא יכול לעשות שם תשואה גבוהה. חברות כמו גזית גלוב ואלוני חץ הגיעו לתשואות גבוהות על-ידי רכישות חכמות בתקופות משבר. זה לא תחום ההתמחות שלנו, ואנחנו חושבים שזה תחום התמחות ייעודי".

מה באשר הצטרפות לטרנד חיפושי הגז?

"לפימי אין את הכלים להיות חלק מהתחום הזה. לגבי מימון הפרויקטים, כשזה יהיה על הפרק נוכל לדבר".

ומה לגבי תחום האנרגיה?

"חברות הדלק מעניינות אותנו, אבל בישראל אף אחד לא מוכר את החברה. אנחנו נמצאים במו"מ עם אלון USA (חברה מקבוצת אלון המחזיקה בבתי זיקוק ותחנות דלק בארה"ב- ר.ש, ע.א) לעסקת מזנין פייננס בהיקף של 60 מיליון דולר. זו חברה מעניינת עם מנהלים טובים בראשות דודי ויסמן שאנחנו חושבים שהמשבר שהיא עברה מהווה בנקודה הזו פוטנציאל קדימה".

לאורך השנים ביצעה פימי בעיקר השקעות בסדר גודל בינוני ביחס לשוק הישראלי, בהיקף של עד עשרות מיליוני דולרים בכל השקעה. ההתמודדות המרכזית של פימי על עסקה בתקופה האחרונה הייתה על רכישת חברת פרטנר.

במהלך 2009 גיבשה הקרן קונסורציום של משקיעים לצורך רכישת מניות השליטה בפרטנר מידיה של האצ'יסון, אולם הצעתה הייתה נמוכה ובסופו של דבר נמכרה השליטה בפרטנר לאילן בן דב תמורת 5.29 מיליארד שקל.

נכון להיום, המספרים של בן דב נראים טוב, ובזכות המינוף הגבוה שנטל, רווחיו על הנייר עומדים על עשרות אחוזים.

בדיעבד אתה לא מצטער שלא היית יותר אגרסיבי בעסקה הזו?

"אנחנו לא מצטערים על עסקאות שאנחנו לא עושים. אילן בן דב מסיבותיו שלו רצה את העסקה יותר מאיתנו. כפי שזה נראה כרגע הוא עשה עסקה טובה, ואני שמח בהצלחתו.

"אני לא מנתח עסקאות אחורה. לא הייתה עסקה - הולכים הלאה. יש הרבה עסקאות שבניתוח לאחור היה כדאי לבצע אותן, וגם בעסקאות שאנחנו מוכרים, ייתכן שאם היינו מחכים קצת היינו מצליחים לקבל מחיר גבוה יותר, אבל הסתכלות של בדיעבד לא מעניינת אותנו".

"התחרות היא מכל הכיוונים"

כשפימי הוקמה בשנת 1996 היא הייתה קרן הפרייבט אקויטי הראשונה בישראל. פחות מ-15 שנה אחרי, פימי, כאמור, ביצעה כבר השקעות בכמיליארד דולר, ושוק הפרייבט אקויטי בישראל צמח כולו. קרנות כמו אייפקס, מרקסטון, סקאיי, פלנוס ועוד רבות אחרות הוקמו וביצעו השקעות בעשרות חברות, חלקן מהגדולות במשק.

לא קשה יותר למצוא הזדמנויות כשמספר המתחרים שלכם הולך וצומח?

"היום יש לא מעט קרנות פרייבט אקוויטי בישראל, אבל התחרות היא לא רק מצידן אלא מכל הכיוונים. חברה שבוחנת כניסה של משקיע, בוחנת מלבד קרנות השקעה גם הנפקה בשוק ההון, הכנסת משקיע אסטרטגי, מיזוג ועוד אפשרויות.

"אני מברך על התחרות. זה דבר טוב ובריא, ומאפשר לך להיות יותר חד, מדויק, וגורם לך להתאמץ. תיאורטית נחמד להיות בעולם שאתה לבד, אבל זה לא קיים בשום תחום".

במהלך המשבר הקים משרד האוצר את קרנות המנוף, שמהוות גם הן תחרות לכם. קרן פלנוס התנגדה למהלך ואף פנתה לבית המשפט. מה דעתך על כך?

"בעיקרון אני חסיד של השוק החופשי. זה היה דבר נכון שהמדינה בחנה אלטרנטיבות לסייע בזמן המשבר, אבל אני לא חושב שהיא הייתה צריכה לעשות זאת בצורה הזו של הקמת קרנות עם רשת ביטחון. יחד עם זאת, אין לי בעיה עם זה שיש קרנות מנוף, וגם לא התנגדתי לכך כשהן הוקמו. אני לא מוטרד מהתחרות, ואם צריך נתחרה בהן".

אתה כבר 15 שנה בפימי. התחלת לחשוב על תכניות אחרות להמשך?

"אני מאוד אוהב את מה שאני עושה ומאוד מאמין בפימי. זה מה שאני הולך לעשות ב-20 השנים הקרובות. יש הרבה פעילות זה חשוב, זה מרתק, ואין שום תוכנית אחרת".

"התשואות שלנו הן בפער גדול הטובות בעולם"

ישי דוידי מאוד גאה בתשואות שהשיגו לאורך השנים הקרנות של פימי. "פימי קיימת כבר 15 שנה, אז אפשר לדבר על פרספקטיבה. התשואות שלנו הן בפער גדול הטובות בעולם, והן מעמידות את פימי במצב מצוין ביחס לקרנות פרייבט אקוויטי אחרות. גם אם תחפשו בגוגל לא תמצאו קרנות מהסוג שלנו עם תשואות כאלה", הוא אומר.

על אף היקף הקרן, הצוות המתפעל אותה מונה 13 אנשים בלבד, וכולל בתוכו את השותפים הנוספים בקרן: גילון בק, שמוליק וולודינגר, עמי בם, רון בן חיים וחלי פדרו. "אנחנו גוף יעיל בכל קנה מידה", מתגאה דוידי, "ושיתוף הפעולה בין השותפים הוא יוצא דופן".

בין ההשקעות הבולטות של הקרן הייתה ההשקעה בתדיראן קשר, שנרכשה מכור ונמכרה לאורך השנים. 14 מיליון דולר שהושקעו בחברה ב-1999, צמחו פי 8.2 ל-115 מיליון דולר כעבור חמש שנים.

עוד השקעה עם תשואה פנומנלית נרשמה ביצרנית המסופונים לכרטיסי אשראי ליפמן בשנת 2002. 11 מיליון הדולר שהושקעו בה הכפילו את עצמם ביותר מפי שמונה, ל-90 מיליון דולר.

אם מנטרלים את שתי ההשקעות יוצאות הדופן האלה, לא מקבלים תשואות הרבה יותר צנועות?

"יש הרבה השקעות שעשינו עליהן תשואה מאוד מאוד גבוהה. לדוגמה, בתדיר גן השקענו מיליון דולר, ומכרנו ב-30 מיליון דולר. אז נכון שמבחינה אבסולוטית תדיראן קשר וליפמן בולטות, אבל מבחינת תשואה, יש לנו הרבה השקעות מוצלחות".

הביקורת כלפיכם היא שבתהליך ההשבחה אתם מאוד אגרסיביים בכל הקשור להתייעלות.

"עיקר הפוקוס שלנו הוא לראות איך החברה עושה יותר טוב מתוך בצמיחה, ולא הצמצומים. ברוב המקרים החברות של פימי קולטות עובדים לאורך זמן. יכול להיות שבנקודת הכניסה יש תהליך התייעלות, אבל מיד אחרי זה, כשבאה הצמיחה, יש קליטת עובדים. התייעלות זה לא הדבר העיקרי, צריך לדאוג גם לניהול נכון של שרשרת האספקה, ניהול סיכונים, רכישות ומיזוגים, קביעת אסטרטגיה של חברה ועוד".

"לא השכלנו לקחת את הערך המוסף בתפרון"

בתחילת 2004 הצטרפה קרן פימי ביחד עם מבטח שמיר לגרעין השליטה ביצרנית הבגדים תפרון, שסבלה באותה עת מהפסדים. ביחד בוצע בחברה מהפך שהעלה אותה על פסים של רווחיות, והיא אף החלה לחלק דיבידנדים וב-2006 ביצעה הנפקה מוצלחת בת"א, במסגרתה מימשה פימי חלק מהשקעתה.

שנה לאחר מכן החל מצב עסקיה להידרדר, ובשנים האחרונות היא סבלה מהפסדים, שהביאו אותה למצב שבו המשך פעילותה הוטל בספק. רק לאחרונה אישרו בעלי מניות החברה את כניסתו של משקיע חדש, חברת נובל הקנדית, הפועלת אף היא בתחום.

איפה הייתה הטעות בתפרון?

"מבחינת פימי, תפרון זו עסקה אחת מתוך 64, ועסקה שבה יצאנו מורווחים (לפימי כמעט ולא נותרו מניות בתפרון - ר.ש, ו-ע.א). יחד עם זאת, לא השכלנו לקחת את הערכים המוספים, להשקיע יותר במחקר ופיתוח וללכת על היתרונות שיש לנו. התמודדנו עם תהליכי ייצור, שהם לאו דווקא נכונים לישראל.

"היום המהלך שהחברה עושה הוא נכון, גם של חיבורים אסטרטגיים וגם של שיווק, ואם היא תשכיל לעשות את זה במספרים תחרותיים היא יכולה לעלות על פסים של רווחיות ולהיות חברה מצליחה".

אתה חושב שיש בכלל הצדקה לפיתוח ענף הטקסטיל בישראל עם התחרות ממזרח?

"זה נכון שזה תחום מאוד קשה בגלל סף הכניסה הנמוך, אבל בכל תחום אפשר למצוא את הדבר הייחודי. אם אתה מתמודד עם מתחרים זולים, אז צריך לתת ערך מוסף בתחום השיווק, מרכז שירות ופיתוח".