ביהמ"ש העליון המתיק את עונשם של דורסי מיטל אהרונסון

(עדכון) - עונשו של שי סימון, שנהג ברכב שיכור, דרס והפקיר את אהרונסון ואת חברתה הפצועה מלי יזדי, הופחת מ-20 שנות מאסר ל-14 שנים ■ אמה של מיטל: "העליון סובב סכין בגבנו"

בית המשפט העליון קיבל היום (ד') באופן חלקי את ערעורם של שי סימון ושלום ימיני, אשר היו מעורבים בהריגתה של מיטל אהרונסון ז"ל ובפציעתה של חברתה, מלי יזדי, בליל ה- 17.10.08 בתאונת "פגע וברח".

בית המשפט קבע כי לא ניתן להרשיע את ימיני, שהיה הנוסע ברכב, כמבצע של עבירת "פגע וברח", אלא כמסייע בלבד, ולפיכך הפחית את עונשו מ-5 שנות מאסר ל-2.5 שנים.

לגבי סימון, שנהג ברכב, מצא בית המשפט כי העונש של 20 שנות מאסר, שהושת עליו בבית המשפט המחוזי, חרג באופן קיצוני מרף הענישה המקובל. לכן הופחת העונש ל-14 שנות מאסר, כאשר גם עונש זה מעלה באופן ניכר את רף הענישה שהיה מקובל עד היום.

סימון, אשר נהג ברכב בהיותו שתוי וחצה צומת מבלי לציית לרמזור אדום, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של הריגה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, בגינן נגזרו עליו 20 שנות מאסר בפועל.

ימיני, שישב לצידו של סימון בשעת התאונה ולאחריה, הורשע בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה והושתו עליו 5 שנות מאסר.

השניים ערערו על חומרת העונש, ובנוסף ערער ימיני גם על עצם הרשעתו בעבירת ההפקרה.

בית המשפט עמד על הפגם המוסרי העמוק הטמון בהפקרת נפגע לנפשו, אך קבע כי למרות שימיני היה מודע לנעשה ולא עשה דבר כדי למנוע מסימון להימלט ומלבצע עבירה של הפקרה לאחר פגיעה, לא ניתן להרשיעו בביצוע עבירת ההפקרה אלא בסיוע בלבד. זאת, בין היתר, נוכח לשונה של עבירת ההפקרה המופנית כלפי הנהג בלבד, ולאור עיקרון החוקיות השולל הרשעה בעבירת מחדל, בהיעדר קיומה של חובת עשה בצידה.

בית המשפט עמד בהרחבה על העמימות שבלשון החוק ועל הקשיים ביישומו, והפנה קריאה למחוקק לתקן את החוק, באופן אשר יבהיר אם העבירה מופנית גם כלפי הנוסע ברכב (בנוסף לנהג), תוך קביעת תכלית חקיקתית מפורשת של מניעת בריחה והימלטות ממקום התאונה, לצד תכלית העזרה והסיוע לנפגע הקבועה כיום בחוק.

לנוכח הרשעתו של ימיני כמסייע לעבירת ההפקרה (להבדיל ממבצע בצוותא), הופחת עונשו מ-5 שנות מאסר לשנתיים וחצי מאסר בפועל.

אשר לעונש המאסר שהושת על סימון, בית המשפט ערך סקירה של רף הענישה המקובל, הן בנסיבות דומות והן בנסיבות מחמירות, לרבות בעבירות שהיסוד הנפשי בהן הוא כוונה (בעוד שבמקרה דנן מיוחס לימיני יסוד נפשי של פזיזות), וקבע כי בית המשפט המחוזי חרג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת.

בשל כך, ובהתחשב, בין היתר, בכך שלסימון אין עבר פלילי, והוא לא הורשע בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, ולא הורשע בעבירה של הימלטות משוטרים (הכשלת שוטר במילוי תפקידו) - הפחית בית המשפט את עונש המאסר שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי.

עונשו של סימון הועמד על 10 שנות מאסר בפועל בגין הריגתה של מיטל אהרונסון ז"ל ופציעתה של מלי יזדי, ועוד 4 שנות מאסר בפועל בגין הפקרתן, ובסך-הכול 14 שנות מאסר בפועל, תוך הבהרה כי אף בכך יש משום החמרה של ממש ברף הענישה שהיה מקובל עד היום בעבירות מעין אלה.

(ע"פ 2247/10; ע"פ 3164/10 ימיני וסימון נ' מדינת ישראל).

אמה של מיטל אהרונסון הגיבה הבוקר בצורה קשה לגזר הדין החדש. "אנחנו מרכינים את הראש וחוזרים הביתה", אמרה האם ליאורה בשיחה עם אתר חדשות ערוץ 2. "אנחנו אבלים. בית המשפט העליון סובב את הסכין בגבנו".

גם מלי יזדי, שנפגעה בתאונה, הביעה היום מורת-רוח מהקיזוז בעונש. "התחושות קשות מאוד, כאילו פגעו בי עוד פעם", אמרה בשיחה עם אתר חדשות ערוץ 2. "זה החזיר אותי לתאונה. הורידו את ערך חיי האדם ל-14 שנים. זה לא עונש מספיק חמור, גם 20 שנה היה מעט מדי. הפחתת עונשים לא תמגר את תופעת תאונות ה'פגע וברח'".