אלון גל איז בק אין טאון

גם אם ידעת מצוקה כלכלית, מעולם לא צנחת לתהום אליה הגיעו גיבורי "משפחה חורגת"

אלון גל איז בק אין טאון, ואתם מוזמנים להתרווח מול הריאליטי-מלודרמה (שתחזיר לזכיינית ערוץ 2 רשת את הצבע לפנים - פוטנציאל הרייטינג כאן הוא אולי לא של "האח הגדול", אבל מספיק בכדי לתפוס מקום של קבע בעשירייה הראשונה) ולהרגיש טוב עם עצמכם, שכן גם אם ידעתם בחייכם פה ושם מצוקה כלכלית כלשהי - מעולם לא צנחתם לתהומות העמוקים שאליהם הגיעו גיבורי "משפחה חורגת".

עוד מעט נשוב אל הזירה הכלכלית-משפחתית, אבל קודם כל כמה מילים על הז'אנר הזה שנקרא "תרגישו טוב עם עצמכם":

בעלי האובר-ווייט יכולים לצקצק בשפתיים אל מול "לרדת בגדול", שכן מהם כבר 10 קילוגרמים מיותרים מעל קו המותניים לעומת העשרות הרבות של משתתפי התוכנית?

הורים שמרגישים שהילדים איבדו כל רסן, יכולים להתבונן בהנאה ב"סופר נני" (מתי עונה חדשה?) ולמצוא הורים גרועים מהם בהרבה.

חנונים שהתחתנו עם החברה הראשונה שלהם יכולים לצפות בהנאה ב"היפה והחנון" - לפחות להם היתה חברה ראשונה שמצאו לבד, בלי מהפכים וחשיפה מביכה בטלוויזיה. גם נשים יפות שתמיד חששו שמא לא מעריכים אותן מספיק בגלל יכולותיהן האינטלקטואליות מתרווחות בהנאה מול אותה התוכנית בדיוק - ליד איב, מלכת היופי של אשקלון, אפילו חיות בית מסוימות ירגישו בעלות ידע כללי סביר.

בקיצור, הבנתם את הפרינציפ (וגם למה אהבתי כל-כך את "מאסטר שף" ועוד יותר מכך את ההצלחה שלה - לפחות שם לא בנו את אהבת הקהל מהשפלתם של המתמודדים).

בחזרה למשפחות שבהן מטפל אלון גל. אני מודה שאיני נמשך אל התוכנית הזאת, בעיקר בגלל שבכל פעם שאני צופה בה היא גורמת לי לעצב.

יחד עם זאת, ההתמקדות במשפחות שעוברות תהליך של נפילה כלכלית ושיקום היא נכונה טלוויזיונית: עסק עצמאי קטן שקורס הוא לעולם חומר טוב לדרמה מהחיים: יותר משהוא מרסק את חשבון הבנק - הוא מרסק את האגו, ויותר משהוא פוגע ביכולת למלא את המקרר - הוא פוגע בתיאבון לאכול מתכולתו המידלדלת.

הוא מרחיק חברים, מחבל בקשרי נישואים, הופך לזיכרון טראומטי עבור הילדים. זה לא פלא שככל שהתמשכה הסדרה הזאת, על גלגוליה השונים, היא הפכה מהתמודדות עם משבר אשראי פרטי לסיפור משפחתי קורע-לב, ואת אלון גל ממישהו שייראה לכם איך מפחיתים 3,000 שקל לחודש מחשבון ההוצאות של הבית - למעין מטפל זוגי.

הקדימונים לעונה הנוכחית מבטיחים קצת דם ויזע, אבל בעיקר דמעות, וסביר להניח שיקיימו את ההבטחה במלואה. אם אתם מסוג האנשים שמבססים את שביעות-רצונם העצמית על השוואה עם האחרים - אתם הולכים ליהנות.

ובינתיים, בחצר האחורית: "בלו נטלי", פרק אחרון, א' 22:00, "יס דרמה"

הנה תוצאות סקר קטן ולא מדעי בעליל שערכתי לגבי "בלו נטלי": מי ששאלתי הכיר את הסדרה, הדעה לגביה הייתה שהיא טובה למדי, כולם ידעו שהיא עוסקת בתופעת הסחר בנשים, כולם ידעו שמי שמככב בה הוא צביקה הדר, אבל אף אחד, כמעט, לא הצליח לספר עליה יותר מזה.

האמת? גם אני, כשנחשפתי לתכני הפרק האחרון, הרגשתי שחלפו כמה פרקים טובים מאז שצפיתי לאחרונה בסדרה, אי שם באזור הפרק הרביעי. למה, למרות איכויותיה, לא התחברתי ל"בלו-נטלי"?

כנראה כי אחרי 21:00, כשנגמרות החדשות, אין לי עוד כוח למשהו שנראה כמו "מאחורי הקלעים" של חדשות הפלילים, מקום שבו אנשים רעים סוחרים בבני אדם, בני אדם טובים נקלעים, בעל-כורחם, למקומות אפלים, והאומללות ניכרת בכל פינה.

"בלו נטלי" כשלה אצלי מהסיבות שהיו אמורות להפוך אותה לטובה: תסריט אמין, משחק מצוין, טשטוש הגבולות בין טוב לרע.

כסדרה החמצתי את "בלו נטלי" לחלוטין. מצד שני, השלושה-ארבעה פרקים שכן ראיתי גרמו לי להרהר אודות מציאות נוראית שמתקיימת כאן, בחצר האחורית של כולנו.