עובדים באים הביתה, מסתכלים על יוקר המחיה - ומתוסכלים"

הממונה על השכר באוצר מנסה להסביר את גל סכסוכי העבודה במגזר הציבורי, לא חוסך בביקורת על המהלך של עיני להעלאת שכר המינימום ומנסה לשמור על אופטימיות

האתגר האמיתי כשבאים לראיין בימים אלו את הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, הוא למצוא שעה פנויה ביומנו העמוס. מאז סוף השנה, גל סכסוכי עבודה פוקד את המגזר הציבורי ומאיים לערער את כל מערכת יחסי העבודה. רק אתמול הוא בילה עד 3:30 לפנות בוקר במו''מ עם עובדי משרד החוץ, אשר הכריזו על סכסוך עבודה.

"אני מנסה לנתח מה גורם לתסיסה הזו וממה היא נובעת. על אף המאמצים הכנים של ההסתדרות, התחושה שלי היא שבשונה מבעבר, שבו עיקר הדגלים הונף ע''י מקבלי שכר מינימום, דוגמת שביתת הקלדניות, הרי שכעת קמים סקטורים שלמים במגזר הציבורי שהמשכורות שלהם סבירות, אך הן נתפסות בעיניהם כלא סבירות לעומת אלה של חבריהם במגזר העסקי. כמובן, כל אחד בוחר את העשירון העליון כדי להשתוות אליו, וזה טבעי", מסביר הממונה על השכר בראיון בלעדי ל"גלובס". "לדוגמה, נאמר לי שמשפטנים במשרדי הממשלה שעובדים בחוזים אישיים (לא מאוגדים), כולל במשרד האוצר עצמו שהוא דוגמה לצנע ואחריות, שכרו לאחרונה עו''ד והתאגדו כדי לבקש העלאת שכר מתוך תחושת תסכול עצומה, כי אין הוגנות בתוך המגזר הציבורי. כאשר באים היועץ המשפטי לממשל ופרקליט המדינה ונותנים לגיטימציה לטענה שהפרקליטים חייבים להרוויח יותר מהמשפטנים ומתעלמים בכך מהחלטת ממשלה שקבעה ההיפך, מה מבינים המשפטנים? שאין סדרי עדיפויות. לא מספיק שגם כך הם חשו שכללי החופשה שונים, שפוטנציאל ההתקדמות שונה ושהמכרזים בפרקליטות חסומים בפניהם. אז יש כאן העדפה נגלית: או שהם יורידו את הראש - או שהם צריכים להתעורר כי כל ממזר מלך".

זעקת הביניים

לוין מזהה בעיה נוספת - "זעקת מעמד הביניים" כלשונו. "הפרקליטים, המשפטנים ועובדי משרד החוץ, הנמצאים בשליש העליון במפת השכר במגזר הציבורי, באים הביתה, מסתכלים על יוקר המחיה ונהיים מתוסכלים. הם רואים את התהליך של השוני הגדול ברמת ההכנסה ולא יודעים איך להסתדר. מכרו כאן חלום ישראלי של חיים פסטורליים, ורואים איך יוקר המחיה מחסל את החלום. התסכול הזה מועבר ומשוקף לממונה על השכר במגזרים שלו.

"אני, כממונה על השכר, לא יכול להתבלבל ולא יכול להגיד לכולם 'צודקים', כי בסוף בסוף אתה משפיע בסדרי גודל כאלה על כלכלת ישראל. התוספות עלולות להתגלגל לכדי אינפלציה, ואז כל ההישגים יירדו לטמיון בתוך חודשים ספורים. התהליכים הללו של הסכמים מקומיים בקצב הולך וגדל, ושל תגי מחיר הולכים וגדלים, עלולים ליצור שבר בקרב עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי שאינם מאוגדים כלל ונמנים, למשל, עם מערכת הביטחון, ואין להם יכולת שביתה. התהליך הזה, אם יימשך, עלול ליצור תחושת קיפוח. הנתינה לפרקליטים והסכסוכים המקומיים הרבים שנפתרים באמצעות תגי מחיר, יוצרים תחושה של חוסר הוגנות, שמוקרנת כלפי ההנהלות".

התהליך הזה, לדברי לוין, יוצר עיוות ומנווט את הכספים למקומות הלא נכונים. "תראו מה קורה בשלטון המקומי", הוא אומר. "זה מגזר שאין לו כיס רחב כמו בממשלה או בצבא. שם, גם אם הממונה על השכר התאהב בבעיות - אין אפשרות לשלם. אז במקום לטפל בשכר של מהנדס בשלטון המקומי, שמרוויח 7,000 שקל בחודש ומטפל בחריגות בנייה, אנחנו מעלים שכר לפרקליטים שמרוויחים 18 אלף שקל בחודש או לעובדי משרד החוץ, שעם כל ההערכה כלפיהם, השכר הממצע שם מגיע לכ-14 אלף שקל בחודש. אז מה זה אומר למהנדס ברשויות? איזו תחושת הוגנות אנו משדרים?" הוא שואל.

הכרעה בביטחון

ניכר כי לוין מוטרד בעיקר מהאופן שבו התהליך הזה משפיע על העובדים במערכת הביטחון, שלעומת עובדי המדינה הם אינם מאוגדים, בעיקר לנוכח העלאת גיל הפרישה בצה''ל. "הנושא של השכר במערכת הביטחון, וגם סוגיית הצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן לאור העלאת גיל הפרישה, חייב הכרעה מיידית, קודם כל ע''י שר הביטחון", טוען לוין, שמבטיח כי "למרות הדימוי, האוצר לא עושה מניפולציות ולא נהנה מהסכסוך עם מערכת הביטחון. אני באמת חרד לתופעה הזו ולצורך לשמור על מערכת הביטחון. הבעיה היא שנגדים לא מיוצגים בשולחן המו''מ, והוא מנוהל ע''י אלופים וניצבים שהם כבר מסודרים. הנגדים הם אלו שחייבים את העלאת הפנסיה. האלופים לא חייבים את התוספת הזו, ולכן הם מעלים טיעונים של אידאולוגיה - כי הם לא חשים צורך קיומי בתוספות", מסכם לוין, בעצמו פנסיונר של מערכת הביטחון.

"בשבועות האחרונים ההסתדרות עובדת מאוד קשה כדי לבלום את התסיסה במערכת יחסי העבודה. בשונה מהתדמית שמצטיירת בציבור, אנחנו רואים בשבועות האחרונים פעילות מאוד אקטיבית של יו''ר אגף האיגוד המקצועי (אבי ניסנקורן, א.פ) במטרה לכסות את הגחלים הלוחשות", מפרגן לוין, אשר למרות הביקורת על היו''ר מעוניין להשאיר דרך פתוחה עם ההסתדרות. "המבחן שיהיה בהמשך במגרשים של ההסתדרות קשור לכל הארגונים החזקים, אשר הסכם המסגרת במגזר הציבורי לא חל עליהם מטעמים שונים: רש"ת, גוף שאם המו''מ איתו לא יצלח, הדבר עלול לגרום לפגיעה מאוד כואבת בציבור הישראלי; רכבת ישראל, שבה מתנהל סכסוך עבודה סביב רצון ההנהלה לבצע תחזוקת קרונות במיקור חוץ בניגוד לרצון העובדים; האחיות, שרוצות לנקוט צעדים ארגוניים כדי למנוע אשפוז חולים במסדרונות; ועוד מספר סכסוכים מקומיים המתנהלים מתחת לפני השטח כמו במכס ומע''מ, שם העובדים אינם מעוניינים להתחיל לעבד את החומרים של החשבוניות הדיגיטליות (דיווח מקוון, א.פ) כחלק מהמלחמה בחשבוניות הפיקטיביות".

למרות הכול, לוין אופטימי. "אנחנו חיים בתחושה שכרגע אנחנו מתחילים להשתלט, אבל הדברים יכולים שוב לברוח לנו מהידיים. מספיק שיהיה פסק בוררות יקר עם הפרקליטים או הסכם רופאים יקר, ואתה יכול לגרוס את כל הכתבה", אומר לוין, אשר מברך על "שיתוף הפעולה של ההסתדרות, שמצליחה להכניס אלמנטים של עידוד מצוינות - אמנם לאט ובחשש גדול, כמו למשל במינהל וברשות השידור (עיתונאים - א.פ)".

"עיני עלול לגרום לממשלה לשלם למגזר הציבורי שכר שעולה על המדד"

הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, גם לא חוסך בביקורת על המהלך החד-צדדי שביצע עופר עיני, יו''ר ההסתדרות, ואשר נחשף ב"גלובס", בנושא העלאת שכר המינימום, בניגוד מוחלט לרצונו של לוין וללא ידיעתו. "במהלך הסכם המסגרת הוא לא רצה לתת שכר דיפרנציאלי. רצינו להקטין במקצת את פערי השכר במגזר הציבורי ובכך גם לתרום לבעיה של חלוקת ההכנסות בתוך החברה הישראלית, כי חמישית מהשכירים הם עובדי המגזר הציבורי. אז הבנתי את התרגיל המבריק של עיני. הוא אמר: '6.25% קיבלתי לכלל המגזר, ועכשיו אני אעשה סיבוב של עוד 1.5%- שיעלה כמיליארד שקל מתקציב המדינה - באמצעות העלאת שכר המינימום. לכן, אם התרגיל שלו יצליח, תוספת השכר האפקטיבית תגיע ל-8%, ואם נוסיף את זחילת השכר של עוד 1% או 2%, נגיע לשורה התחתונה: הממשלה תשלם למגזר הציבורי שכר שעולה על מדד המחירים לצרכן.

בנוסף, לכל זה יש להוסיף את השכבה השלישית: ההסכמים המקומיים כמו במשרד החוץ, שלא מוכן להסתפק ב-4% מעל ההסכם, או אלפי עובדים בבתי חולים, שאמורים לקבל עוד 8%. אנו מדברים כאן על תהליך שאם הוא ימשיך באמצעות הסכמים מקומיים ותגי מחיר, ההערכה הסובייקטיבית שלי היא שהוא עלול להביא להעצמת פערי השכר במגזר הציבורי, לתחילתה של מגמת אינפלציה ולהשפעה על הסקטור העסקי שמתחרה עם המגזר הציבורי על אותו משאב אנושי", מסכם לוין.

משא ומתן
 משא ומתן

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988