יורש לא יכול לוותר על חלקו לטובת בן משפחה אם המוריש אסר זאת

הרשם לענייני ירושה קבע בהחלטה תקדימית כי אם האיסור של המוריש מפורש - יש לכבד זאת

יורש אינו יכול להסתלק מחלקו בירושה לטובת בן משפחה אחר, שהמוריש קבע במפורש בצוואתו כי לא יקבל דבר - כך קובע הרשם לענייני ירושה, יוסף זילביגר, בהחלטה תקדימית, שניתנה בימים האחרונים ושהגיעה לידי "גלובס".

לדברי רשם הירושות, "רצונה של הבת ושל הילדים נדחה מפני רצונה של המצווה", ולכן, אם נקבע במפורש בצוואת המוריש כי אחד מילדיו לא יקבל דבר - לא יכולים היורשים האחרים להסתלק מחלק מירושתם לטובתו.

החלטת רשם הירושות דנה בשאלה באילו מצבים יוכלו יורשים לפעול בניגוד לרצונו המפורש של המצווה. מדובר בעניינה של אם קשישה, שבצוואה הורישה את כל רכושה לבתה, ולא לשני בניה האחרים. אלא שבעוד שבצוואתה היא לא הזכירה במפורש את אחד משני הבנים שאינם מקבלים דבר - היא ציינה במפורש את שמו של האחר.

כך כתבה המורישה בצוואתה: "אני אלמנה מאז פטירת בעלי, ויש לי 3 ילדים (...) הנני מוצאת לנכון לציין בתחילת צוואתי כי לבני (...) אינני מצווה חלק כל שהוא מעזבוני, וזאת תוך התלבטות קשה, אך ורק מהסיבה ששכח על קיומה של אמו וניתק אתי כל קשר זה שנים רבות".

כל 3 ילדיה של המנוחה פנו לרשם הירושות וביקשו לקיים את צוואתה של האם, תוך שצירפו לה הודעת הסתלקות חלקית של הבת היורשת, כך שיוצא שכל 3 הילדים יקבלו חלק בעיזבון שהותירה המנוחה.

בבקשה לרשם הירושות כתבו האחים: "רצונה (של הבת, י"י) לחלוק את העיזבון עם אחיה ולקיים קשרי משפחה חמים וחזקים ובכך להגשים את רצונה האמיתי של המצווה... בהחלטה משותפת לחדש, להעמיק ולהיטיב את יחסי המשפחה".

רצון המצווה

אלא שרשם הירושות דחה את הבקשה. "כל הסתלקות של יורש מחלקו בעיזבון משנה את רצון המצווה", כתב זילביגר בהחלטתו, "אך יש להבחין בין הסתלקות המשנה את רצון המצווה לבין הסתלקות הנוגדת את רצון המצווה. הסתלקות לטובת בן משפחה שהמוריש הדיר מצוואתו הינה בניגוד לרצון המצווה".

לדבריו, "המנוחה ציינה בצוואתה, ככל הנראה בכאב, כי היא מדירה את בנה מהירושה, וציינה את הסיבה שהביאה אותה לכך. היא ביטאה זאת באופן מפורש, שלא ניתן לפירוש אחר מאשר הדרה. לא כך נהגה לגבי הבן האחר. היא הזכירה אותו בצוואתה. אמנם לא ציוותה לו דבר, אך גם לא אסרה שיהיה בין יורשיה.

"לפיכך, בענייננו ההסתלקות לטובתו תקפה ומוכרת. ההסתלקות לטובת הבן שהודר בצוואה אינה תקפה, ויש להתעלם ממנה. כשם שאנו מצווים לכבד את רצונו של המצווה בהעניקו דבר ליורשיו - כך אנו מצווים גם לכבד את רצונו ברצותו שלא להשאיר דבר למי מיורשיו".

לאור העובדה שהסתלקותה של הבת לטובת אחד מאחיה התקבלה, ולטובת האחר - נדחתה, נתן לה רשם הירושות אפשרות לתקן את הודעת ההסתלקות.