ברודצקי: "לתת את הנפט ליחימוביץ' במתנה? זה מטורף!"

החלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאתמול לאמץ במלואן את המלצות ועדת ששינסקי ממשיכה להכות גלים בקרב הקבוצה המכנה את עצמה "המשקיעים הקטנים במניות הגז והנפט".

צביקה ברודצקי, אחד "המשקיעים הקטנים" הבולטים (בעיקר בזכות השקעתו ארוכת השנים ביחידות ההשתתפות של גבעות עולם ), שיגר הבוקר (ד') מכתב לנתניהו. ברודצקי כותב כי "אני כותב אליך בשם 300 אלף המשקיעים הקטנים בשותפויות הנפט והגז, במיוחד נוגעים הדברים למשקיעי ישראמקו (השותפה ב"תמר") ולמשקיעי גבעות עולם בעלת חזקת "מגד". אדוני ראש הממשלה, איני יודע את נפשי. אני וחברי הרבים המשקיעים שנים רבות את מיטב חסכונותינו בתחום חיפושי הנפט והגז מביטים בחוסר אמון בהתנפלות המאורגנת של המדינה, השרים, הפוליטיקאים, נגיד בנק ישראל, התקשורת - מקיר לקיר, על זכויותינו שנוצרו כחלום שהתגשם לאחר אכזבות כה רבות של קידוחים יבשים".

תגלית "תמר" עבור ישראמקו ותגלית "מגד" עבור גבעות עולם הן ההצלחות הראשונות מאז ומעולם. המשקיעים, בעלי תעודות ההשתתפות מילאו שוב ושוב במשך 20 השנים האחרונות את קופות השותפויות לצורך מימון קידוח אחר קידוח שהתגלה יבש למגינת ליבנו. אף על פי כן, המשכנו והאמנו בסיכוי הקטן לתגלית ואכן המציאות מוכיחה שצדקנו. המדינה, אחרי כישלונות רבים לא רצתה להמשיך ולבצע קידוחים בעצמה. היא החליטה שישנם שימושים טובים יותר לכסף מלהשקיעו בתחום שהוכח כי הוא עתיר סיכונים ולכן נוצרו שותפויות הנפט שכל מטרתן הייתה גיוס כסף מהציבור הרחב וביצוע קידוחי אקספלורציה, אומר ברודצקי.

לאחר מכן סוקר ברודצקי בקצרה את ההיסטוריה שקדמה לתגליות: כדי ליצור מוטיבציה להשקעה עתירת סיכון זו הציעה המדינה מערכת מיסוי שיצרה תשואה גבוהה למשקיע במקרה של תגלית. ברור לחלוטין שהדרך היחידה ליצור את קופות ההון סיכון הללו הייתה באמצעות הטבות המס המדוברות והתמלוגים הנמוכים שהרי עד לאותה נקודה לא נתגלה מאומה. נושא התמלוגים נבחן שוב בין השנים 2000 ל-2007 כאשר משרד התשתיות "סגר את הים" אחרי תגליות "ים תטיס".

ביוני 2007 הודיע משרד התשתיות על פתיחת הים ובין היתר התייחס לנושא התמלוגים בזו הלשון: "לאחר מספר קידוחים שבוצעו בהשקעות ניכרות ואשר לא הביאו לתגליות חדשות הוחלט שאין כל הצדקה להגדיל את התמלוגים". מכאן ברור שהניסיונות לטעון כאילו המדינה ניסתה להגדיל את חלקה והחברות הצליחו למנוע זאת אין בהם אמת. אגב, עובדה היסטורית שאין חולק עליה: קידוח תמר בוצע לאחר מאמצים רבים של ישראמקו למצוא שותפים שיישאו בנטל הסיכון. רק אחרי סירובן של עשרות חברות זרות, דלק ונובל נענו להזמנה. ברור שאם המדינה הייתה מציגה ליזמי תמר את מודל המיסוי של ששינסקי הקידוח מעולם לא היה מתקיים.

בהמשך פונה ברודצקי ואומר: "אדוני ראש הממשלה, האם איננו רשאים היום לטעון שהכסף לקידוחי"תמר ו"מגד" הוצא מאיתנו בכחש? האם לא ברור שאם היו אומרים לנו שחלקנו נטו ממכירת נפט ירד מ-55% ל-17% (זו משמעותה של מערכת המיסוי המוצעת) לא היינו נותנים את הכסף? האם עדיין לא ברור למישהו שבלי הכסף שלנו לא היה תמר ולא מגד ולא לוויתן? המדינה המציאה מערכת הטבות/מיסוי פרדוקסלית לחלוטין: כל עוד לא מוצאים נפט - התמלוגים נמוכים (אבל אין תמלוגים כי אין הכנסות ואין לזה כל משמעות!). ברגע שנמצא נפט המיסוי מטפס מ-40% ל-80%? אז מה הייתה המשמעות של מערכת המיסוי הקודמת? רק לפתות אזרחים תמימים להשקיע ולחפש נפט וכשמוצאים אותו לתת אותו במתנה לשלי יחימוביץ'? האם רק לנו זה נשמע מטורף?".

ובהמשך: "שר האוצר אומר: 'זה לא רטרואקטיבי כי המיסוי הוא רק על הכנסות עתידיות". האם אנחנו לגמרי מטומטמים אם לא הבנו את המשפט הגאוני הזה? האם זה לא כמו לומר שהשמש תפיץ אור רק לאחר שתזרח? אדוני ראש הממשלה, אתמול בהודעתך הרסת את שאריות האמון שנותרו בנו, לא האמנו למשמע אוזננו. גם אתה נפלת במלכודת הפופוליזם והלכת לפי "רחשי הציבור". למה ציפית מדעת הקהל? האם לא ברור מאליו שהקהל במקרה זה הוא כחומר ביד היוצר וכי יגיב אוטומטית לרעיון "לקחת כסף ממיליארדרים לטובת האזרחים"? לא לזה ציפינו ממנהיג כלכלי בעל תפיסות ליברליות של כלכלת שוק'".

בסיום אומר ברודצקי: "לא ציפינו ממך, ממי שביצע את הרפורמות החשובות ביותר בכלכלה הישראלית, לתת יד לתכנית הלאמה נוסח אינדונזיה. לא ציפינו ממך לתת יד להרס חלומנו שהתגשם, חלום שהתגשם רק בזכות היותנו היחידים שהאמינו בגז ונפט בישראל ובזכות האמון שנתנו במדינה ובמנהיגיה וברוח הכלכלה החופשית. אדוני ראש הממשלה, אתה עדיין יכול לתקן. אל תיתן לרוח הרעה שאומרת "בואו ניקח מהעשירים ונחלק לעם" להשתלט עליך. רוחות רעות מהסוג הזה מנשבות רק במדינות בעלות הדגלים האדומים ובדיקטטרורות איסלאמיות. לא תמצא מדינה אחת בעולם המערבי שבה מוטל GT של 80% על משקיעים!".