ייאמר מיד: מדובר בתוכנית בידור ולא בתכנית תחקירים. יחד עם זאת, הקלות הבלתי נסבלת של יחסי הציבור היא לעיתים מקוממת: הזמר אייל גולן נחשד בהעלמת מס. ייתכן כי מדובר בטעות, ייתכן כי מדובר בחשד-שווא או בטעות בדיווח שעלולה לקרות לכל עצמאי. ייתכן.
ייתכן מאוד גם כי הופעתו של אייל גולן מול קהל של ילדים חולי סרטן (מעשה יפה לכשעצמו, ללא שום ציניות) נקבעה מראש. אבל שידור כתבה שמתעדת את אייל גולן מגיע להופעה, תוך ציון העובדה שזה מה שבחר לעשות "ביום שאחרי", מדגימה את הקלות הבלתי נסבלת שבה משרתת התקשורת את יועצי התדמית למיניהם.
גולן מגיע לאירוע, מסרב להתייחס לשאלות שנוגעות "לפרשה", מציין רק כי "אני כאן רק כדי לשמח את הילדים שמחכים לי, וזה מה שחשוב".
את ההופעה עצמה נאסר על צוות הצילום של גיא פינס לתעד (היה אפילו קטע "כאילו דרמטי" שבו הם מתבקשים להפסיק לצלם), מה שהם כן "הספיקו" לצלם לפני "שסולקו" היה את ננסי ברנדס, מנחה הערב, מציג את גולן לפני הקהל ומאחל לו שיתברר בקרוב שכל מה שמייחסים לו הוא שטויות (אגב, איחולים דומים השמיע בפתיח של האייטם, חברו הטוב והכדורגלן לשעבר חיים רביבו).
אפשר שבאמת מדובר בשטויות ושאייל גולן משלם למדינת ישראל מסי אמת. אבל אפשר גם שלא, ומכיוון שכך, ראוי היה אולי לשאול את הזמר אם הוא יודע כמה ילדים חולי סרטן ניתן להציל במיליונים שחסרים בתקציב הבריאות, בין היתר בגלל מיליארדי שקלים שמגלגלת בישראל בכל שנה הכלכלה השחורה.
כמובן שלא כל "התיק" הזה צריך ליפול על גולן, אפילו אם התברר כי הצדק עם רשויות המס, אבל הקלות הבלתי נסבלת שבה מתעדת התקשורת (שמישהו הרי דאג לכך שתהיה שם) מפעלות צדקה של חשודים, מבלי לעמת אותם עם מה שמיוחס להם, היא מטרידה. הלו, זה "חדשות הבידור" או "משחק מכור"?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
