הכדורגלן האירופי: קווים לדמותו

דו"ח השחקנים האירופי: אינטר לקחה את הטרבל למרות שהיא הקבוצה הכי זקנה באירופה; שחקני מנצ'סטר יונייטד שורדים 5.7 שנים בממוצע במועדון - יותר זמן מבכל מקום אחר ביבשת

במשך שנים חזרה הקלישאה בכדורגל הישראלי אחרי עוד ועוד כישלונות, על כך ש"השחקן הישראלי נחות בממדי הגוף שלו ממקבילו האירופי". אבל מתברר שלממדי הגוף אין באמת משמעות, נכון לתחילת שנת 2011 בכדורגל העולמי. מהדו"ח השנתי המרתק של ארגון ה-PFPO (בתרגום חופשי: "הארגון למיפוי שחקני הכדורגל המקצועניים"), עולה כי דווקא הקבוצה הנמוכה ביותר בכדורגל האירופי היא אחת הקבוצות הטובות בכל הזמנים, אם לא הטובה ביותר - ברצלונה. הגובה הממוצע של שחקני אלופת ספרד עומד על 1.77 מטרים בלבד. כל הכוכבים הכי גדולים וחשובים שלה הם נמוכים: ליאו מסי (1.69 מטרים), דויד וייה (1.75), צ'אבי (1.70) ואנדרס אינייסטה (1.69).

אבל נתוני הגובה הם רק הפיקנטריה לדוח שנכנס לקרביים של הכדורגל האירופי וסוקר 13,018 שחקנים ב-534 מועדונים שונים מ-36 הליגות הבכירות באירופה. להלן הממצאים היותר קריטיים:

מהו הגיל האופטימלי לשחקן כדורגל? פרשנים מדברים על בדרך כלל על גילאי 26-27. אבל כנראה שגם בעידן המודרני אין תחליף לניסיון: אחרת איך אפשר להסביר את הטרבל שבו זכתה אינטר בעונה הקודמת, עם סגל שהגיל הממוצע שלו הוא 29.6 - הקבוצה הזקנה ביותר באירופה? בכלל, הליגה האיטלקית היא השנייה הכי זקנה, עם גיל ממוצע של 27.3. הליגה הכי זקנה היא הקפריסאית, עם גיל ממוצע של 28.02.

ז'וזה מוריניו מניף את גביע ליגת האלופות עם אינטר / צילום: רויטרס
 ז'וזה מוריניו מניף את גביע ליגת האלופות עם אינטר / צילום: רויטרס

אינטר זוכה בצ'מפיונס. זה לא הגיל, זה התרגיל (צילום: רויטרס)

אם משך הזמן של שחקנים באותו מועדון הוא מדד לשביעות הרצון שלהם, הרי שמנצ'סטר יונייטד היא מקום העבודה הטוב ביותר בכדורגל האירופי. הדו"ח מראה כי דווקא בעידן שבו שחקנים שורדים במוצע פחות מ-3 עונות בממוצע בקבוצה לפני שהם בורחים, אצל אלכס פרגוסון משך השהות של שחקן בקבוצה עומד על 5.71 שנים בממוצע - הכי הרבה באירופה. ואולי הנתון הזה יכול להסביר גם את ההישארות של וויין רוני במועדון.

מכבי ת"א החתימה 13 שחקנים חדשים העונה, ובכך בעצם הכינה מראש את התירוץ הידוע על כך ש"קשה לחבר קבוצה חדשה ולוקח זמן להדביק אותה". אבל היא לא שונה ממה שקורה באירופה, שם יש דוגמאות לקבוצות שמפרקות סגלים מדי עונה. מי שלקחה את הקו הזה הכי רחוק היא אולימפיאקוס ניקוסיה, שהחליפה 95% מהשחקנים בסגל שלה בשנה החולפת, ובכל זאת הצליחה בעונה הקודמת לעלות לליגה הבכירה באי השכן. תחנת הרכבת הכי גדולה של שחקנים היא בקפריסין, עם 13.5 החתמות בממוצע לקבוצה ב-2010, הרבה מעל לממוצע האירופי שעומד על 9.5 שחקנים בעונה לקבוצה.

רוברטו קולאוטי, מכבי ת
 רוברטו קולאוטי, מכבי ת

מכבי ת"א. למישהו יש דבק מגע? (צילום: שלומי יוסף)

במחקר שפרסמה חברת Euroamerica לפני כמה חודשים, התברר שלראשונה מזה עשור, עקפה ב-2009 ארגנטינה את ברזיל בפסגת המדינות שמייצאות הכי הרבה כדורגלנים לחו"ל (1,716 לעומת 1,443). ובכל זאת, ברזיל היא עדיין יצואנית שחקנים בכירה הרבה יותר מארגנטינה. איך זה הגיוני? על-פי הדו"ח של ה-PFPO, שיחקו ב-2010 באירופה 577 ברזילאים. ארגנטינה רק במקום השלישי מבחינת יייצוא שחקנים ליבשת - עם 233 כאלו (צרפת שנייה עם 261). כלומר: ארגנטינה אולי מייצאת בשנים האחרונים יותר שחקנים לכלל המדינות בחו"ל, אבל באירופה, היבשת שבה מרוכזות כל הליגות הטובות והחשובות ביותר, השליטה הברזילאית היא עדיין מוחלטת.

את כמות הברזילאים הגדולה ביותר ניתן למצוא בפורטוגל: 141 שחקנים, המהווים 34.6% מכלל שחקני הליגה. יצואנית השחקנים המצטיינת של אפריקה היא ניגריה - עם 115 שחקנים באירופה ב-2010.

יצואניות מצטיינות נוספות: סרביה 213 שחקנים, פורטוגל 124, צ'כיה 108, סלובקיה 106, קרואטיה 105, גרמניה 104.

העושר בכדורגל האירופי קובע לא רק את המשכורות המשולמות, אלא גם את עומק הסגלים שקבוצות מחזיקות. הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם, נהנית מהסגלים הרחבים ביותר (27.4 שחקנים בממוצע לקבוצה ב-2010). ומי בתחתית הרשימה? הליגה הצ'כית (22.1 שחקנים לקבוצה), האיסלנדית (22.5), וליגת העל הישראלית (22.6).

העושר של הפרמיירליג הפך אותה גם לליגה הכי זרה באירופה. 320 שחקנים זרים שיחקו בפרמיירליג ב-2010 - יותר מכל ליגה אחרת באירופה. אם מסתכלים על יתר ארבע הליגות הבכירות ביבשת, אז הליגה השנייה הכי זרה היא האיטלקית (244), ואחריה נמצאות הגרמנית (212), הספרדית (186) והצרפתית (141).

הליגות הגדולות
 הליגות הגדולות

גם חוק בוסמן משמעותי מאוד בהקשר הזה. כך לדוגמה שיחקו בקפריסין 240 זרים בשנת 2010, כיוון ששחקנים עם דרכון אירופי לא נחשבים שם לזרים, ואפשר להחתים אותם ללא הגבלה. בליגת העל הישראלית, שבה יש מגבלה קשיחה של 5 זרים לכל מועדון, שיחקו רק 82 שחקנים מחו"ל ב-2010.

ואם כבר ליגת העל, נציין שבמהלך 2010 שיחקו כאן הכי הרבה זרים מגאנה (10). גם ארגנטינה היתה פופולרית (7 שחקנים), כנ"ל לגבי צרפת וניגריה (7 נציגים כ"א).

לסיום, קבלו בחינם עוד כמה נתונים מעניינים על הדמוגרפיה של הכדורגל האירופי ב-2010: הליגה האיסלנדית מעסיקה הכי הרבה שחקני בית (50%), בעוד שבפורטוגל השחקנים הכי ממהרים לברוח ממועדוני הנוער שלהם (רק 6.4% שחקני בית); לטוטנהאם האנגלית יש בסגל הכי הרבה כדורגלני נבחרות פעילים (22 בסך הכל), כשהפרמיירליג היא הליגה בעלת כמות שחקני הנבחרות הגדולה ביותר (61.1%), לפני הבונדסליגה (49.6%) והסרייה A (45.4%); שוק ההעברות "הרגוע" ביותר באירופה הוא בשבדיה, שם החתימה כל קבוצה רק 5.3 שחקנים חדשים בממוצע.

ואם מישהו רוצה להרכיב את הקבוצה האירופית הממוצעת לשנת 2010, אז ככה בדיוק היא נראית: הקבוצה הזאת תכלול 24.5 שחקנים, יהיו בה 5.2 שחקנים מתחת לגיל 21, 8.1 שחקנים בגובה של 1.85 מטר ומעלה, 5.7 שחקני בית בלבד, 8.2 שחקנים זרים, 11.2 שחקני נבחרות, ו-9.3 החתמות חדשות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988