גורמי ביון אמריקניים: "ישראלים הם איום על ארה"ב"

בכירים בסוכנויות המודיעין בעבר ובהווה מגדירים הישראלים כ"איום קיברנטי על הממשל" ■ "וושינגטון טיימס": "האקרים ישראליים סרקו רשתות אמריקניות במאמץ לאתר נקודות תורפה"

אנשי ריגול נגדי בסוכנויות מודיעין אמריקניות, בעבר ובהווה, טוענים שישראלים נחשבים איום קיברנטי על רשתות של גופי ממשל אמריקניים, יחד עם אזרחי מדינות ידידותיות כצרפת והודו, ואזרחי מדינות יריבות, כסין. לדבריהם, האקרים ישראליים סרקו רשתות אמריקניות כדי למצוא נקודות תורפה ולנטר זרימת מידע רגיש. כך כותב היום (ד') העיתון "וושינגטון טיימס".

"לישראל, להודו ולצרפת יש יכולות מרשימות של איסוף מידע מודיעיני ברשת", אמר לעיתון סטוארט בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של הסוכנות לביטחון לאומי (גוף התקשוב הגדול בעולם) ושל המשרד הפדרלי לביטחון המולדת. "ביקום המודיעיני אין לך חברים. אחד מהקריטריונים שעל פיהם ניתן לשפוט מדינות הוא יכולותיהן, לא על פי אמת המידה האם היום יש בינינו יחסים ידידותיים".

נוסף לכך, חברות ישראליות חשודות זה מכבר במאמצים לגנוב סודות תעשייתיים מחברות אמריקניות, חשד שמופנה גם לחברות אירופיות. בהקשר זה מזכיר "וושינגטון טיימס" את העימות בין הפנטגון לישראל על רקע של טענות שישראל העבירה מידע טכנולוגי-ביטחוני לסין בשנות ה-80 וה-90.

"חברות ישראליות גילו תוקפנות רבה במאמציהן להשיג טכנולוגיות", אמר לעיתון אוליוור רוול, שהיה ממונה על חקירות ריגול נגדי באף. בי. איי. "היו כמה מקרים של ריגול תעשייתי שבהם היו מעורבות חברות ישראליות".

על החשדנות כלפי ישראל מעידה הצהרה בשבועה שהגיש אף.בי.איי. לבית-משפט ב-2004, במאמץ לקבל צו חיפוש במשרדו של סטיוון רוזן, שהיה אז לוביסט בכיר באייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון.

מדובר בפרשה שדווח עליה בהרחבה בתקשורת הישראלית והאמריקנית: רוזן ועובד נוסף באייפא"ק, קית ווייסמן, הואשמו במסירת מידע רשמי מסווג על איראן (שקיבלו מאנליסט בכיר במשרד ההגנה) לעיתונאים ולדיפלומט ישראלי, במבצע עוקץ של אף.בי.איי. זו היתה הפעם הראשונה שהוטחה האשמה כזו באזרחים ולא בפקידי ממשל. בסופו של דבר בוטלו ההאשמות נגד ווייסמן ורוזן, כנראה בגלל אי יכולתה של התביעה להוכיח, כי השניים ידעו שגילוי המידע המסווג יפגע בביטחונה של ארה"ב, כנדרש בחוק. המבצע הוליד רק כתב אישום נגד האנליסט, לורנס פרנקלין, על מסירת מידע מסווג למי שאינו רשאי לקבלו.

ההצהרה בשבועה של אף בי.איי. לבית-המשפט, שנחשפת בתחקיר של "וושינגטון טיימס", מראה שהמניע של הבולשת הפדרלית לדרוש צו חיפוש במשרדו של רוזן לא היה חשד שהוא הדליף מידע מסווג אלא חשד שהוא ריגל למען ישראל.

"על סמך הכשרתי והניסיון שלי כחוקר ריגול נגדי, אני מאמין שרוזן מלקט מידע רגיש של ממשלת ארה"ב ומידע מסווג, לא רק כחלק מתפקידיו כעובד של איייפא"ק, אלא גם כסוכן של מדינה מס' 1", כתב סוכן אף. בי. איי. אריק לארי, בהצהרה בשבועה. (מדינה מס' 1 היא ישראל). בסופו של דבר, רוזן לא הואשם בריגול למען ישראל אלא, כאמור, בהפצת מידע מסווג. יתר על כן, בהליכים המשפטיים נגד רוזן ו-ווייסמן, הצהירה התביעה שעובדי אייפא"ק לא ריגלו למען מדינה זרה.

אחת מתוצאות הלוואי של הפרשה היתה האיסור שהטיל אף.בי.איי. על עוזי ארד, כיום היועץ לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, להיכנס לארה"ב בין 2007 ל-2009, בטענה שהוא נפגש עם פרנקלין ב-2002.

האם היה פולארד 2?

אבל החשדות כלפי אייפא"ק לא נולדו אתמול, לפי התחקיר. מוריס אמיתי, שהיה מנכ"ל אייפא"ק בין 1974 ל-1980, סיפר כי בתקופת כהונתו הופיעו במשרדו שני סוכנים ממשרד המשפטים והודיעו שהם חוקרים האם אייפא"ק צריך להירשם כסוכן של מדינה זרה (בניגוד לשדולה). אמיתי הזמין את הסוכנים לבדוק כל מסמך שברצונם והסביר להם שהארגון מבין היטב את ההבדל בין סוכן זר לשדולה ומקפיד לא לחרוג מתפקידו הלוביסטי.

למעט פרשת פולארד, הצהירו פקידים ישראלים בפומבי פעמים רבות, שארה"ב אינה משמשת מטרה למאמצים מודיעיניים של ישראל. אילן מזרחי, לשעבר סגן ראש המוסד, אמר באחרונה, לפי התחקיר, כי ישראל אינה מרגלת בארה"ב: "זה טאבו. זה היה טאבו מאז ומתמיד, לא רק נגד ארה"ב אלא נגד כל מדינה ידידותית".

אייב פוקסמן, ראש הליגה נגד השמצה, אמר כי פרשת רוזן משקפת את האמונה בקרב חלק מקהיליית המודיעין האמריקנית, שג'ונתן פולארד לא פעל לבדו וכי הוא חייב לעבוד עם סוכן נוסף, מפני שחלק גדול מהמידע שאסף לא היה קשור לתחום המומחיות שלו.

"אני מאמין שזה קשור להערכה שהיתה (פרשת) פולארד שניה ושהיא היתה גדולה יותר מפרשת פולארד הראשונה", אמר פוקסמן. "אני לא בטוח שעד עצם היום הזה האמריקנים זנחו את הפנטזיה הזו. הייתי מעדיף שהם ימשיכו לחקור, ולא ימצאו דבר, במקום לא להמשיך ואחר-כך לומר, 'לו רק הרשו לנו, היינו מוצאים משהו".

מכל מקום, סוכן אף. בי.איי. לשעבר רוול אמר ל"וושינגטון טיימס": "איננו רואים בישראלים איום על הביטחון הלאומי של ארה"ב. אנו רוצים רק להבטיח שישויות מסוימות, או אנשים פרטיים, לא ייעשו קנאים מדי בשאיפתם לסייע לישראל ושהם לא יחצו קו אדום וינקטו פעולות שעלולות לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב".

הוא אמר, שהוא מתכוון למקרים שבהם ישראלים גידלו מידע שהופץ באופן "דיסקרטי". "גם עם ידידים, יש מצבים שבהם צריך להגיד, 'הגזמתם'".

צרו איתנו קשר *5988