ששינסקי: "אני לא צ'אבס; קידוחים שילמו פחות מס מחנויות נעליים"

איך ישפיעו מסקנות ועדת ששינסקי על כלכלת ישראל? השאלה הזו נידונה בפאנל מיוחד במסגרת אירוע של ארגון הבוגרים של ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית שבהר הצופים בירושלים שהתקיים היום (ד') אחר-הצהריים והועבר בשידור חי באתר "גלובס". בפאנל השתתפו נציגי ועדת ששינסקי ונציגים מהמגזר העסקי ומהכנסת.

בין המשתתפים בפאנל: פרופ' איתן ששינסקי; צחי סולטן מבעלי השליטה בשותפות החיפושים מודיעין; יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה; דן גלאי, דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.

בפתח דבריו סקר פרופ' ששינסקי את תנאי הבסיס איתם התמודדה הוועדה ואת התנאים הקיימים בשוק הגז והנפט המקומי. ששינסקי התייחס לסוגיית האיום האסטרטגי מצד מדינות אחרות במזרח התיכון המבקשות נתח מגילויי הגז בישראל וטען כי לטעמו "לא מדובר באיום משמעותי". הוא הוסיף כי "אני מאחל ללבנון שגם הם ימצאו גז אצלם ואז לכל צד יהיה אינטרס לא להיכנס לתחום של המדינה האחרת - אבל אני לא צופה בעיה בגזרה הזו, זה לא רלוונטי".

ששינסקי חזר והדגיש כי מצבה של ישראל בכל הנוגע לתמלוגים הניתנים ממשאבי הטבע שלה הוא קיצוני אפילו ביחס למדינות ה-OECD.

ששינסקי הדגיש בהתבסס על פרוייקט ים תטיס כי המצב הקיים היום, על פי מגן המס שניתן על ניכוי האזילה, יוצר מצב אבסורדי: "הקידוח הזה בעצם שילם פחות מכל עסק אחר, חנות נעליים למשל. לא רק שהם לא שילמו עבור משאבי הטבע - הם שילמו פחות מכולם".

יו"ר הוועדה התייחס גם לטענות בדבר הרטרואקטיביות של רפורמות הוועדה וטען: "כל רפורמה פיסקלית חלה על נכסים קיימים. כל מיסוי שחל על עסקים קיימים: ביטול מע"מ באילת או מכוניות ליסינג, תמיד חל על נכסים קיימים. זה כמו שישנו את שכר הלימוד והסטודנט יגיד 'אבל כבר התחלתי ללמוד' - אין על מה לדבר. זה עיקרון מוכר והגיוני בכל העולם".

ששינסקי הגיב גם על הטענות הנוגעות להלאמה, כביכול, של משאבי הגז ואמר: "אנחנו לא הולכים בדרך של הוגו צ'אבס - אנחנו רוצים לשמר את מערכת התמריצים לסקטור הפרטי. ידענו שחובה עלינו, כמגבלה, לשמר את התמריצים - כל מה שרצינו הוא שהממשלה תקבל את המגיע לה בגין הבעלות על המשאב".

עוד בכל הנוגע לטענות על הפגיעה ביכולת של פרוייקט "תמר" להתמודד עם האתגרים הכלכליים בגין המסקנות אמר ששינסקי בטרם סיים את דבריו: "אם תמר לא תפותח זה לא יהיה בגלל בעיית מימון. עשינו מאמצים כדי להיות בטוחים ב-100 אחוז שאין בעיית מימון".

צחי סולטן: "המסקנות מרחיקות לכת והרסניות"

לדבריו של ששינסקי הגיב צחי סולטן מ"מודיעין אנרגיה" שהגיב לכך שהציגו אותו כנציג הטייקונים ואמר: "אני ממש לא נציג הטייקונים - אם כבר אני מוקף בין שני טייקונים אקדמיים כאן, פרופ' ששינסקי ופרופ' קנדל".

בפתח דבריו תקף סולטן את המשקיעים הקטנים שכיוונו התקפה אישית כנגד ששינסקי עצמו ושר האוצר שטייניץ וטען כי הדיון עבר לפסים לא ענייניים והוא מצר על כך. הוא קרא למשקיעים לשמור את הדיון בפסים המתאימים ולהתמקד בנקודות הכלכליות בלבד".

סולטן טען כי אין במסקנות ועדת ששינסקי התמודדות אמיתית עם שאלת ייצוא הגז וכי המסקנות מרחיקות לכת והרסניות מדי לענף חיפושי הנפט והגז בישראל. "מלבד תמר שתהיה פעילה בשוק המקומי, רוב התגליות העתידיות מיועדות לייצוא ואנחנו עדיין מצויים בערפל", אמר. "יש אי ודאות בנוגע להתיכנות למועד תחילת שיווק הגז הטבעי וללא פוטנציאל ייצוא - אין הצדקה לפעילות".

לטענתו של סולטן, המיסוי דה פקטו שמשקיעים פרטיים ישלמו עומד על כ-70% בגלל הצעדים והמתווה בו בחרה הוועדה - ולטענתו מדובר במכה קשה ליכולת גיוס ההון של השותפויות.

סולטן חזר על טענת השותפויות כי מדינות ההשוואה אינן רלוונטיות - ובעיקר העובדה שהוועדה מציינת משטרים טוטליטריים כקנה מידה השוואתי. "צריך גם לזכור שבמדינות עם תעשייה מפותחת החלק של הממשלה עלה לאורך שנים, ולא בתחילת הדרך עוד לפני שמצאו בפועל את הגז והנפט".

סולטן גם ביקר את העובדה שאין אבחנה למעשה בין גז לנפט, בין קידוחים ימיים וקידוחים יבשתיים, בין מים רדודים ועמוקים או בין שוק מקומי וייצוא.

סולטן טען כי מסקנות הוועדה מהוות למעשה פגיעה קשה בשחקנים החדשים בשוק הגז והנפט המקומי: "המצב של היעדר אפשרות קיזוז בין מאגרים פוגעת בעיקר בשחקנים חדשים ומחלישה אותם - יש כאן פגיעה עתידית בכושר התחרות בענף ובאבטחת היצע הגז הטבעי בישראל".

עוד טען, כי המדינה בעצם כופה על היזם ברפורמה החדשה פיתוח מלא עד לשלב ההפקה הראשונה ולא מאפשרת פיתוח הדרגתי. "יש כאן גידול משמעותי בסיכון של היזם, במקביל להורדת הכדאיות הכלכלית". סולטן קרא לאימוץ מתווה של מסקנות מתונות יותר.

יצואנים או עצמאיים?

גם יוג'ין קנדל, חבר הוועדה ראש המעוצה הלאומית לכלכלה המשמש כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה, הגן על מסקנות הוועדה ואמר: "אנחנו רוצים שמשקיעי הגז ירוויחו כי אם לא הם לא היינו מוצאים את הגז - עבודת הוועדה הייתה מציאת פשרה בין מה שמגיע לאזרחי מדינת ישראל לבין התמריץ ליזמים שימשיכו לעבוד ולחפש".

קנדל הגיב לדבריו של סולטן ואמר "אנחנו יכולים להיות או יצואנים או עצמאיים באספקת אנרגיה. זה לא הולך ביחד. אנחנו צריכים להחליט מה מהם אנחנו רוצים להיות. האם המדינה רוצה להיות מושתתת על גז, לבסס תשתיות רכב על גז ולעזור גם למדינות שכנות - או להפוך ליצואנית ולייצא גז לסין לדוגמא". קנדל טען כי אין לו תשובה לשאלה הזו, "אבל זו שאלה שצריכה להישאל".

בתגובה לטענות בקהל לפיהן מסקנות הוועדה פוגעות בביטחון הפנסיוני של הציבור המושקע במניות הקידוחים ובעיקר בישראמקו, הגיב פרופ' ששינסקי: "פחות מרבע אחוז בממוצע מקרנות הפנסיה מושקע בגז ובנפט". פרופ' יוג'ין קנדל הוסיף: "אם יש כאן מישהו שהפנסיה שלו מושקעת 10% בגז שיחליף מהר את הפנסיה".

נזכיר כי ששינסקי אמר עוד קודם להתכנסותו של הפאנל כי "במהלך עבודת הוועדה עלו שאלות חשובות בציבור על הקשר בין הון לשלטון ומקום היוזמה הפרטית בפיתוח משאבי הטבע הלאומיים של ישראל". נציין כי המסקנות אושרו בממשלה ביום ראשון השבוע, כפי שהודיע בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו על החלטתו לאמצן במלואן.

לאחר שהכנסת תאשר בקריאה ראשונה את תזכיר החוק, הוא יעבור להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדה משותפת לכספים ולכלכלה. החוק צפוי לעבור עד סוף מושב הכנסת, ב-30 במארס. מסקנות הוועדה לבחינת מיסוי תגליות הגז בישראל קבעה כי חלקה של המדינה בתגליות הגז יעלה ל-52%-62%, לעומת כשליש הנהוג היום.