סטנלי פישר מצנן את ההתלהבות: "לא ברור מה יעשו עם כל הגז מ'לוויתן' - ואם זה בכלל יהיה שווה"

פישר בכנס המכון למחקרי ביטחון הלאומי בת"א: "תמלוגי הגז למדינה משדה "תמר" יהיו 500-700 מיליון דולר - וזה לא הרבה; אני מקווה שמסקנות ששינסקי יתקבלו בכנסת" ■ "מצב המשק הישראלי טוב משציפינו" ■ על השקל: "אנחנו רוצים להיות משק חזק עם מטבע חלש - וזה לא עובד ככה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, נושא הערב (ב') נאום בכנס המכון למחקרי ביטחון הלאומי, שנערך תחת הכותרת "אתגרי הביטחון של המאה ה-21: עיצוב מדיניות ביטחון לאומי", כותרת שמקבלת משמעות ייחודית וחשיבות יתרה על רקע המהומות במצרים. אתר "גלובס" מעביר הערב את הכנס בשידור חי. הכנס יימשך גם מחר, אז יישאו דברים, בין היתר, האלוף (במיל') גיורא איילנד, יו"ר האופוזיציה ציפי לבני וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל המבקרת בישראל.

לדברי פישר, "מצב המשק הישראלי טוב ממה שציפינו לפני שנה והרבה יותר טוב ממה שציפינו לפני שנתיים. ציפינו לצמוח ב-2010 קצת פחות מ-4% ולא היינו מוכנים להגיד יותר מזאת. אך בסוף השנה הלמ"ס הוציאה אומדן שהראה שצמחנו ב-4.5% - זה אומדן ראשון ולא ברור באיזה כיוון ישתנה".

פישר אומר, כי "יש לנו עודף בחשבון השוטף - דבר שאף ישראלי לא היה מצפה לו בשנות ה-90, אבל זה קרה - וזה אחד ממקורות האיתנות של המשק שלנו. היצוא הישראלי גבוה יותר מהיבוא הישראלי במונחים של סחורות ושירותים - וזאת מבלי להתחשב בסיוע האמריקני - וזה שינוי משמעותי במבנה המשק ובמקורות הצמיחה שלו - הישג ענק של הסקטור הפרטי הישראלי".

לגבי שער החליפין, פישר אומר כי "צריכים להבין שלמרות ייסוף השקל, יש לנו עודף בחשבון השוטף - אנחנו מצליחים ליצור גורם להתחזקות השקל, והבעיה של המשק שאנחנו רוצים להיות משק חזק עם מטבע חלש - וזה לא עובד ככה".

"תקבולי הגז לממשלה לא גבוהים"

הנגיד התייחס גם לנושא החם בתקופה האחרונה במשק הישראלי - הנפט והגז. לדבריו, "העובדה שנמצא גז ואולי נפט בשטחי ישראל מאוד חשובה למדינה, אך צריכים לראות זאת בפרופורציה. יש לנו כמויות גז מכובדות בשטחי ישראל, ונובל אנרג'י האמריקנית השותפה בחיפושים אמרה שהיא התחילה מהמאגרים הגדולים בישראל - אז אולי בשנים הבאות התגליות בישראל כבר יהיו פחות מרשימות".

פישר אומר, כי "היה ויכוח לגבי חלק מהרווחים על התגליות למדינה (ועדת ששינסקי - י.נ) - ההמלצות של ששינסקי לדעתי מאוד מקצועיות, עלינו לקבל אותן ואני שמח שעשינו זאת. זה יגיע לכנסת והלחצים מהיזמים ימשיכו ולא ברור לאן זה יגיע, אך אני מאוד מקווה שההמלצות יתקבלו גם בכנסת", לדברי הנגיד.

לדבריו, "ההיבטים הכמותיים של התקבולים למדינה הם פחות מרשימים משחושבים -
ים תטיס משלמים לאוצר 700 מיליון שקל בשנה לשדה הכי קטן. בשדה "תמר", שיכול לספק את צרכי ישראל בצריכת הגז להרבה שנים, התשלומים השנתיים לממשלה יהיו 500-700 מיליון דולר - זה משמעותי, אבל ביחס לתמ"ג שלנו זה לא הרבה. ב"לוויתן" צפויים לשלם כפול מזה -מה שביחד מביא לאחוז אחד מהתמ"ג כרווח של הממשלה מהתגליות - וזה לא הרבה ולא משנה את המצב הבסיסי. כולם משווים אותנו לנורבגיה מבחינת התקבולים לממשלה מהתגליות - אך התקבולים של הממשלה שם מגיעים ל-15% מהתמ"ג וזה גדול, אצלנו כאמור זה הרבה פחות".

"לא ברור מה יעשו עם הגז ואם זה בכלל יהיה שווה"

פישר התייחס גם לייצוא הגז מהמאגרים, ואמר כי "לא יהיה קל לייצא את הגז מ'לוויתן' - יצטרכו לבנות צנרת דרך יוון או איטליה בעלות של כ-8 מיליארד דולר, או שיצטרכו להנזיל את הגז וזה גם עולה המון כסף - לא ברור מה יעשו עם הגז ואם זה בכלל יהיה שווה".

בהקשר של ביטחון ועל רקע המהומות במצרים, פישר דיבר על ההוצאות הביטחוניות של ממשלת ישראל ביחס לתמ"ג, שיורדות לדבריו בשנים האחרונות עד לכ-7% מהתמ"ג. "הנטל הביטחוני כמעט ולא עלה בשנים האחרונות וזה אומר שהמדינה הצליחה לייצב את ההוצאות הריאליות ולא להגדיל בהרבה את ההוצאות הביטחוניות למרות הבעיות שהיו לנו מבחינה בטחונית לאורך השנים", אמר.

"המהומות ומה שקרה בשווקים בעקבותיהן המחישו את הצורך בהגדלת רזרבות המט"ח כי יש לנו מצב גיאופוליטי מסובך מאוד. הצטרכנו לקחת את הסיכון שהמצב הזה לא יחריף והגדלנו את היתרות ואני שמח על כך. השווקים הגיבו מהר מאוד למה שקרה במצרים - אני לא הבנתי לגמרי את התגובה, אבל כל מה שקורה במדינות ערב שכנותינו מביא אותי להודות שיש לנו משק מאוד חזק וגמיש שמצליח להתמודד עם כל מיני זעזועים - וימשיך לעשות כן גם בעתיד".